ברוך מרזל: הבדלים בין גרסאות בדף
ישראל בטח בהשם (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
ישראל בטח בהשם (שיחה | תרומות) |
||
שורה 44: | שורה 44: | ||
בשנת [[תשע"ט]] פרש מראשות המפלגה לטובת חברו - [[מיכאל בן ארי]] ולא התמודד בבחירות בניסן אותה שנה. | בשנת [[תשע"ט]] פרש מראשות המפלגה לטובת חברו - [[מיכאל בן ארי]] ולא התמודד בבחירות בניסן אותה שנה. | ||
בבחירות השניות באלול [[תשע"ט]] התמודד במקום השני במפלגת עוצמה יהודית ונפסל מהתמודדות לכנסת על-ידי בית המשפט העליון. | בבחירות השניות באלול [[תשע"ט]] התמודד במקום השני במפלגת עוצמה יהודית ונפסל מהתמודדות לכנסת על-ידי בית המשפט העליון{{הערה|[https://chabad.info/news/518379/ בית המשפט העליון פסל את מרזל וגופשטיין].}}. | ||
==קשריו עם חב"ד== | ==קשריו עם חב"ד== |
גרסה מ־20:24, 16 בינואר 2022
ברוך מאיר מרזל (יליד שנת תשי"ט) הוא איש היישוב היהודי בחברון ופעיל מרכזי בענייני שלימות הארץ.
תולדות חיים
ברוך מאיר מרזל נולד בט"ו ניסן תשי"ט לאביו הרב שלמה מרזל ולאמו מרת רבקה בבוסטון שבארצות הברית, ועלה ארצה עם משפחתו בהיותו תינוק.
כבר מילדותו השתתף בפעילות תנועת כך, ובבר מצווה השתתף מאיר כהנא, במשך השנים נוצרה בינו לבין כהנא ידידות עמוקה והשניים פעלו במשותף בנושאים רבים.
לאחר לימודיו בישיבת הסדר בעיר ימית התגייס לצה"ל לחיל השריון ואף נפצע באחד מהקרבות.
בצעירותו הצטרף ל'גרעין יריחו' שפעל ליישב יהודים בשטחי יהודה ושומרון, והשתתף, בין השאר בנסיון ההאחזות בסבסטיה.
בשנת ה'תשל"ט התגייס לצה"ל, והשתתף במלחמת לבנון הראשונה. במהלך שירותו, פגש בעיירה הלבנונית בחמדון במשפחה יהודית, ודאג להעביר את בקשתם לבניית מקווה לרב לוי ביסטריצקי, שעשה זאת בהתערבות אישית של הרבי.
מרזל נשוי לשרה ואב לתשעה ילדים הוא מתגורר עם משפחתו בשכונת אדמות ישי בתל רומיידה שבחברון אותה הקים בעצמו.
פעילות ציבורית
במהלך המאבק נגד גירוש היהודים מחבל ימית, הקים את היישובים עצמונה וחצר אדר. לאחר מכן, ניסה להתיישב בעיר שכם.
לאחר חתונתו בשנת תשד"מ התיישב בשכונת אברהם אבינו בחברון, ומאוחר יותר היה ממקימי שכונת אדמות ישי (תל רומיידה) בה הוא גר עד היום.
היה דובר תנועת כך במשך עשר שנים ולאחר רציחת מאיר כהנא, התמנה לראש התנועה אך מספר שנים לאחר מכן התנועה הוגדרה כארגון טרור.
ארגן עשרות הפגנות ועצרות בענייני שלימות הארץ בעיקר בזמן הסכמי אוסלו ובזמן גירוש גוש קטיף במסגרת זו היה שותף עם חסידי חב"ד רבים.
פעילות פוליטית
בין השנים תשד"מ-תשמ"ח שימש בכנסת כעוזר פרלמנטרי לרב מאיר כהנא, וסייע רבות במאבק על תיקון חוק מיהו יהודי.
התמודד במקום השני במפלגת כ"ך בראשות מאיר כהנא במשך שלושה פעמים ולאחר רציחתו התמודד בראשות המפלגה אך המפלגה נפסלה מהתמודדות לכנסת.
לאחר מכן התמודד לכנסת שוב הפעם בתנועת חירות בראשות מיכאל קליינר ולא עבר את אחוז החסימה.
בשנת תשס"ד הקים את מפלגת חזית יהודית לאומית המוכרת כיום בשם עוצמה יהודית והתמודד בבראשותה בבחירות אך לא הצליחו לעבור את אחוז החסימה.
בשנת תשס"ט הקים ביחד עם מיכאל בן ארי והרב שלום דובער וולפא את מפלגת ארץ ישראל שלנו אשר התמודדה במסגרת האיחוד הלאומי בראשות יעקב כץ והכניסה לכנסת את מועמד המפלגה מיכאל בן ארי.
בשנת תשע"ג עקב חילוקי דעות עם הרב שלום דובער וולפא פרשו מרזל ובן ארי ממפלגת ארץ ישראל שלנו והקימו ביחד עם ח"כ אריה אלדד את מפלגת עוצמה לישראל אשר היה חסר לה כאלפיים קולות בלבד כדי להיכנס לכנסת.
בשנת תשע"ה שינה את שמה של מפלגתו - חזית יהודית לאומית ל'עוצמה יהודית' והתמודד במקום הרביעי ברשימת יחד - העם איתנו בראשותו של אלי ישי ולמפלגה היה חסר כאלף קולות כדי להיכנס לכנסת.
בשנת תשע"ט פרש מראשות המפלגה לטובת חברו - מיכאל בן ארי ולא התמודד בבחירות בניסן אותה שנה.
בבחירות השניות באלול תשע"ט התמודד במקום השני במפלגת עוצמה יהודית ונפסל מהתמודדות לכנסת על-ידי בית המשפט העליון[1].
קשריו עם חב"ד
בזמן המאבק נגד גירוש היהודים מחבל ימית, הקים יחד עם מספר חסידי חב"ד את היישוב חצר אדר.
כשעבר להתגורר בחברון, החל לטפל בשיקום נכסי רבותינו נשיאינו בחברון, ושיפוץ חלקת חב"ד בבית העלמין האשכנזי, בו קבורה גם הרבנית מנוחה רחל[2], שהיה מופקר עד אז לחסדי תושבי חברון הערבים. בין השאר, הקים כולל על ציון הרבנית מנוחה רחל כמו כן הוא מסייע רבות לבית חב"ד חברון, בשנת תשע"ט דאג להחזיר את דוכן התפילין הקבוע של חב"ד במקום לאחר שגורמים שונים רצו .
https://chabad.info/news/456945/ בכ"ו אדר ראשון ה'תשנ"ב הגיע מרזל לרבי לחלוקת דולרים לאחר שנים רבות בהם נמנע מלצאת מהארץ[3].
בשנת תשנ"ג היה ממקימי המטה לשלום העם והארץ הצטרף כחבר וועד הפועל שלו, שהוקם במסגרת אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש עקב הסכמי אוסלו.
מרזל מרבה להגיע לכינוסים של חסידי חב"ד, ואף מוזמן פעמים רבות לנאום בהם.
בנוסף, שנים מבנותיו של מרזל התחתנו עם חסידי חב"ד בוגרי ישיבות תומכי תמימים[4].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים