לוד

קהילת חב"ד
שיכון חב"ד בשנות הלמדי"ם
עיר	לוד
מדינה	ארץ ישראל
שכונה חב"דית	שיכון חב"ד
רב הקהילה	הרב ברוך בועז יורקוביץ'
מוסדות	ת"ת בנים, בסי"ס בנות, ישיבה קטנה, ארגון נשי ובנות חב"ד, ארגון החסד יד ביד
שלוחים מרכזיים	הרב מנחם מיכאלשווילי, הרב אברהם חזן, הרב חיים ברוד, הרב סגל והרב דב קוק
מספר שלוחים	4
מספר בתי חב"ד	4
מספר משפחות בקהילה	מעל 1000
ראו גם
אישים בלוד
מוסדות וארגונים בלוד

לוד היא עיר במרכז ארץ הקודש, ומתגוררים בה כ-75,000 תושבים.

העיר הינה מהעתיקות בעולם, היא מוזכרת במשנה ובגמרא פעמים רבות והייתה מקום מגוריהם והרבצת תורתם של הרבה מגדולי התנאים.

ביקור אדמו"ר הריי"צ בעיר

אדמו"ר הריי"צ ביקר בעיר בעת ביקורו בארץ ישראל בשנת תרפ"ט. תיאור מהביקור: ביום חמישי, ב' במנחם אב, בשעה שש בבוקר, הגיעה הרכבת לתחנת הרכבת בלוד. הרבי יצא מהרכבת, ורגליו דרכו לראשונה על אדמת ארץ הקודש, ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית שנה ועד אחרית שנה, הארץ אליה כספו וגם כלו רבותינו נשיאנו, אך רק השישי בשושלת האדמו"רים זכה לחון בעפרה - -

בצעדי הוד איטיים, רבי רושם, פסע הרבי על הרציף בדרכו אל הרכבת העולה ירושלימה. במקום כבר התאספו עשרות רבות של אנשים שלא יכלו להמתין לבואו של הרבי בשערי ירושלים, ובאו ללוד לקבל את פני הדרת קודשו.

".. בתחנת לוד שם הגיעו בלי עין הרע כמה מאות יהודים מירושלים, חברון, צפת, יפו, חלק מהם זקנים, כאלו שהיו אצל ההורים", כתב הרבי הריי"צ לבתו הצעירה הרבית שיינא חודשים אחדים לאחר מכן. "היו מוכרחות לעבור עשר דקות עד שיכלתי לצאת מהקרון. במשך הזמן הזה נעמדו הזקנים והקיפו את דלת הקרון, ואיך שניגשתי לדלת, בעודני עומד בדלת, הם אמרו את ה'שלום עליכם' בהתרגשות. ה'ברוך הבא' היה מוצף בדמעות חמות של שמחה קדושה. בין רגע הם נעשו יותר צעירים, גאים מלאי חיות. בעוד אני עומד על המדרגות הראשונות, כדי לקבל את ה'שלום עליכם' החם ובעודני רואה איך כל אחד מהם מחפש בי את זכרונות הקודש הישנים שלו, הרצון לראות בי את הצמח-צדק הקדוש, הרצון הוא לראות בי את הסבא הקדוש מליובאוויטש, את הדוד מהרי"ל, את הסבא מהרי"ן, ואת הסבא רבי יוסף יצחק, ואת האבא. העיניים בורקות והמצחים החיוורים חסרי השערות, מכוסים בטפות זיעה, שמחים ונרעשים.. הרגע הזה השפיע עלי מאוד ורומם אותי לעולם אחר לגמרי".

שיכון חב"ד

הזמנה לחנוכת הבלוק הראשון

שיכון חב"ד בלוד הנו הריכוז ההתיישבותי החב"די הראשון שייסד הרבי בארץ הקודש (קדם לו כפר חב"ד שנוסד על ידי אדמו"ר הריי"צ), כאשר לאחריו נוסדו והתפתחו שיכון חב"ד בירושלים, נחלת הר חב"ד בקריית מלאכי, קריית חב"ד בצפת ועוד. בראשית שנת תשכ"ד הגיע לארץ הרב בנימין גורודצקי, כשהוא מצויד בהוראה של הרבי לבניית שיכון חב"ד בעיר לוד. הוא פנה ליוסף וייץ שעמד בראש מנהל מקרקעי ישראל וקנה ממנו את השטח. הרב גורודצקי הביא עמו עשרת אלפים דולר מהרבי. בסכום הזה הרב גורודצקי והרב אפרים וולף רכשו את הקרקע והתחילו להכשיר את השטח. את יתר הכסף תרם הנדיב ר' אברהם פרשן ונעשה כעין שותף.

הנחת אבן הפינה לבניין הראשון של השיכון, כ' מנחם אב תשכ"ה

בהמשך הדרך היו קשיים גדולים. בשלב מסויים כתב הרב וולף לרבי על מחשבה להחזיר חלק מהמגרש. את התשובה קיבל במברק בו הרבי שלל לחלוטין את הרעיון.

הנחת אבן הפינה לשיכון התקיימה פעמיים. בכ' באב תשכ"ה הונחה אבן-הפינה לתחילת הבנייה, ובפעם השנייה היה אירוע גדול לאחר מלחמת ששת הימים, הרב זושא וילימובסקי פעל בעניין במרץ והביא את מנחם בגין, את שר הדואר ישראל ישעיהו, וגם ראש העיר צבי איצקוביץ בא ונשא נאום נרגש.

הנחת אבן הפינה לשיכון חב"ד בכ' מנחם אב תשכ"ה

הרבי השתתף במעמד בדרך מיוחדת - מכתב שנשלח על ידי אחד מבני משפחת קרמר. הוא הגיע מארצות הברית באותו ערב, היישר לחגיגה.

כאשר בנו את בלוק חמש שהוא הגבוה מכולם, הרבי הורה שהבנייה תהיה באופן משוכלל במיוחד ובכלל זה מעלית שנחשבה אז לוקסוס. קשיים מיוחדים התעוררו בבניית הבלוק האחרון, ושוב, כאשר חשבו על הפסקת הבנייה, הרבי שלל את זה והורה להמשיך.

בשנת תש"ל, כשהרב אפרים וולף שהה אצל הרבי בי"ט בכסלו, אמר לו הרבי, שהוא רוצה להשקיע אלף דולר נוספים בבניית השכונה. באותו זמן לא היה ביקוש מיוחד לדירות, אך הרבי צפה את היציאה מרוסיה ומגרוזיה וזמן קצר אחר-כך הגיעו לשיכון שלושים משפחות מגרוזיה.

הקהילה כיום

התוועדות בבית הכנסת "בית אריה"

קהילת חב"ד כיום מונה יותר מ-1000 משפחות המתגוררות בשיכון חב"ד ברחובות צמח צדק ואדמו"ר האמצעי ולאור הגידול בקהילת חב"ד ומחוסר דיור בשכונה, חלקם עברו להתגורר בסמיכות לשיכון, בשכונות שער העיר, נווה אורנים וברחובות הסמוכים - דוד רמז, פנקס, יוספטל ועוד.

בית הכנסת הגדול - "בית אריה" נמצא במרכז השכונה ומשמש מדי יום יותר מאלף מתפללים שמגיעים מרחבי העיר לוד ורמלה. כמו כן בשכונה ישנם עוד ארבעה בתי כנסת.

עיריית לוד קראה רחובות הקשורים לחב"ד: רח' אדמו"ר האמצעי ורח' הצמח צדק הנמצאים בשיכון חב"ד וכיכר הרבי מלובאוויטש הנמצאת בסמיכות לשיכון חב"ד.

בשנת תשס"ה לאחר שבקהילה נפטרו כמה חברים בטרם עת, התכנסה הקהילה לאסיפת חרום בה הוחלט לכתוב ספר תורה לזכות תושבי השכונה, הספר הוכנס לבית הכנסת "בית אריה".

בשנת תשס"ו בעקבות גניבות חוזרות ונשנות שהתבצעו על ידי ערבים הדרים בשכונה הסמוכה, הוקם "משמר השכונה" בו חברים כ-37 מתנדבים היוצאים בתורנות לסיורים מידי לילה.

בשנת תשפ"א בעקבות פרעות שנערכו בעיר לוד חודש ארגון ה"שומרים".

תפקידים בקהילה

• רב הקהילה - הרב ברוך בועז יורקוביץ'
• משפיע הקהילה - הרב נחום קפלן
• רב העיר ושליח בשכונת גני יער - הרב שמעון ביטון

בעבר

• הרב שרגא מלך קפלן - רב הקהילה
• הרב מנחם מענדל ריבקין - רב הקהילה
• הרב דב בעריש רוזנברג - משפיע הקהילה

בתי כנסת

• בית אריה - בניהול הרב ברוך בועז יורקוביץ'
• בית דוד ורפאל - בית כנסת לצעירים במתחם תלמוד תורה לוד, בניהול הרב אריה קדם
• ניסן-חב"ד - מרכז העיר, בניהול הרב מנדלסון
• היכל יהונתן - שכונת גני אביב, בניהול הרב חיים ברוד
• צעירי הצעירים- לודבאוויטש - בניהול הרב מנחם מרדכי קעניג
• גבעת ליובאוויטש - בניהול הרב נטע זאב גערליצקי
• חב"ד גני איילון - בניהול אלי בר אברהם.
• אנשי ליובאוויטש
• 'שערי עלייה - בניהול השליח הרב חזן
• חזון זכריה
• מחזיקי הדת
• למען החיים - בניהול העסקן ר' חיים גלינסקי
• אנשי החסידים - בניהול הרב לעולי צרפת הרב געז והרב זוהר עמר-מוותקי אנש בלוד

מוסדות חב"ד בעיר

• בית הכנסת "בית אריה".
• ישיבה קטנה.
• בית משיח.
• תלמוד תורה - בנים.
• בית ספר - בנות.
• בית הספר רסקו.
• ארגון נשי ובנות חב"ד.
• ארגון החסד - יד ביד.

בתי חב"ד בעיר

• בית חב"ד המרכזי. מנהל: הרב מנחם מיכאלשווילי.
• בית חב"ד ליהודי עולי גרוזיה. מנהל: הרב שבתאי מיכאלי.
• שכונת שערי עליה. מנהל: הרב אברהם חזן.
• שכונת גני אביב. מנהל: דב קוק.

קישורים חיצונים

• ייסודו והתפתחותו של שיכון חב"ד לוד - ההוראות, הדיווחים ואגרות-הקודש
• לאתר חב"ד לוד - שערי עליה
• שמחת בית השואבה בשיכון
• 'כך תקעה יתד קהילת חב"ד בלוד מסמך היסטורי ונדיר - נחשף ח' סיון ה'תשפ"א