לוד – הבדלי גרסאות
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
העיר הינה מהעתיקות בעולם, היא מוזכרת במשנה ובגמרא פעמים רבות והייתה מקום מגוריהם והרבצת תורתם של הרבה מגדולי התנאים. | העיר הינה מהעתיקות בעולם, היא מוזכרת במשנה ובגמרא פעמים רבות והייתה מקום מגוריהם והרבצת תורתם של הרבה מגדולי התנאים. | ||
== ביקור [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיר == | |||
[[אדמו"ר הריי"צ]] ביקר בעיר בעת ביקורו בארץ ישראל בשנת [[תרפ"ט]]. תיאור מהביקור{{הערה|על פי יומנים מהתקופה, עיבוד: מנחם זיגלבוים, ב[[שבועון בית משיח]]}}: | |||
ביום חמישי, ב' במנחם אב, בשעה שש בבוקר, הגיעה הרכבת לתחנת הרכבת בלוד. הרבי יצא מהרכבת, ורגליו דרכו לראשונה על אדמת ארץ הקודש, ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית שנה ועד אחרית שנה, הארץ אליה כספו וגם כלו רבותינו נשיאנו, אך רק השישי בשושלת האדמו"רים זכה לחון בעפרה - - | |||
בצעדי הוד איטיים, רבי רושם, פסע הרבי על הרציף בדרכו אל הרכבת העולה ירושלימה. במקום כבר התאספו עשרות רבות של אנשים שלא יכלו להמתין לבואו של הרבי בשערי ירושלים, ובאו ללוד לקבל את פני הדרת קודשו. | |||
".. בתחנת לוד שם הגיעו בלי עין הרע כמה מאות יהודים מירושלים, חברון, צפת, יפו, חלק מהם זקנים, כאלו שהיו אצל ההורים", כתב [[הרבי הריי"צ]] לבתו הצעירה הרבית שיינא חודשים אחדים לאחר מכן. "היו מוכרחות לעבור עשר דקות עד שיכלתי לצאת מהקרון. במשך הזמן הזה נעמדו הזקנים והקיפו את דלת הקרון, ואיך שניגשתי לדלת, בעודני עומד בדלת, הם אמרו את ה'שלום עליכם' בהתרגשות. ה'ברוך הבא' היה מוצף בדמעות חמות של שמחה קדושה. בין רגע הם נעשו יותר צעירים, גאים מלאי חיות. בעוד אני עומד על המדרגות הראשונות, כדי לקבל את ה'שלום עליכם' החם ובעודני רואה איך כל אחד מהם מחפש בי את זכרונות הקודש הישנים שלו, הרצון לראות בי את הצמח-צדק הקדוש, הרצון הוא לראות בי את הסבא הקדוש מליובאוויטש, את הדוד מהרי"ל, את הסבא מהרי"ן, ואת הסבא רבי יוסף יצחק, ואת האבא. העיניים בורקות והמצחים החיוורים חסרי השערות, מכוסים בטפות זיעה, שמחים ונרעשים.. הרגע הזה השפיע עלי מאוד ורומם אותי לעולם אחר לגמרי". | |||
==שיכון חב"ד== | ==שיכון חב"ד== | ||
[[קובץ:שיכון חבד לוד1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הזמנה ל[[חנוכת הבית|חנוכת]] הבלוק הראשון]] | [[קובץ:שיכון חבד לוד1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הזמנה ל[[חנוכת הבית|חנוכת]] הבלוק הראשון]] | ||
שיכון חב"ד בלוד הנו הריכוז ההתיישבותי החב"די הראשון שייסד [[הרבי]] ב[[ארץ הקודש]] (קדם לו [[כפר חב"ד]] שנוסד על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]]), כאשר לאחריו נוסדו והתפתחו [[שיכון חב"ד]] בירושלים, [[נחלת הר חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]], קריית חב"ד ב[[צפת]] ועוד. | שיכון חב"ד בלוד הנו הריכוז ההתיישבותי החב"די הראשון שייסד [[הרבי]] ב[[ארץ הקודש]] (קדם לו [[כפר חב"ד]] שנוסד על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]]), כאשר לאחריו נוסדו והתפתחו [[שיכון חב"ד]] בירושלים, [[נחלת הר חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]], קריית חב"ד ב[[צפת]] ועוד. | ||
בראשית שנת [[תשכ"ד]] הגיע לארץ הרב [[בנימין גורודצקי]], כשהוא מצויד בהוראה של [[הרבי]] לבניית שיכון [[חב"ד]] בעיר לוד. הוא פנה ליוסף וייץ שעמד בראש מנהל מקרקעי ישראל וקנה ממנו את השטח. הרב גורודצקי הביא עמו עשרת אלפים דולר מהרבי. בסכום הזה הרב גורודצקי והרב [[אפרים וולף]] רכשו את הקרקע והתחילו להכשיר את השטח. את יתר הכסף תרם הנדיב ר' אברהם פרשן ונעשה כעין שותף. | בראשית שנת [[תשכ"ד]] הגיע לארץ הרב [[בנימין גורודצקי]], כשהוא מצויד בהוראה של [[הרבי]] לבניית שיכון [[חב"ד]] בעיר לוד. הוא פנה ליוסף וייץ שעמד בראש מנהל מקרקעי ישראל וקנה ממנו את השטח. הרב גורודצקי הביא עמו עשרת אלפים דולר מהרבי. בסכום הזה הרב גורודצקי והרב [[אפרים וולף]] רכשו את הקרקע והתחילו להכשיר את השטח. את יתר הכסף תרם הנדיב ר' אברהם פרשן ונעשה כעין שותף. | ||
[[קובץ:שיכון חבד לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנחת אבן הפינה לבניין הראשון של השיכון, כ' [[מנחם אב]] תשכ"ה]] | [[קובץ:שיכון חבד לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנחת אבן הפינה לבניין הראשון של השיכון, כ' [[מנחם אב]] תשכ"ה]] | ||
| שורה 42: | שורה 50: | ||
בשנת [[תש"ל]], כשהרב אפרים וולף שהה אצל הרבי ב[[י"ט בכסלו]], אמר לו הרבי, שהוא רוצה להשקיע אלף דולר נוספים בבניית השכונה. באותו זמן לא היה ביקוש מיוחד לדירות, אך הרבי צפה את היציאה מ[[רוסיה]] ומגרוזיה וזמן קצר אחר-כך הגיעו לשיכון שלושים משפחות מגרוזיה. | בשנת [[תש"ל]], כשהרב אפרים וולף שהה אצל הרבי ב[[י"ט בכסלו]], אמר לו הרבי, שהוא רוצה להשקיע אלף דולר נוספים בבניית השכונה. באותו זמן לא היה ביקוש מיוחד לדירות, אך הרבי צפה את היציאה מ[[רוסיה]] ומגרוזיה וזמן קצר אחר-כך הגיעו לשיכון שלושים משפחות מגרוזיה. | ||
= | ===הקהילה כיום=== | ||
==הקהילה כיום== | |||
[[קובץ: לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] ב[[בית הכנסת בית אריה (לוד)|בית הכנסת "בית אריה"]]]] | [[קובץ: לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] ב[[בית הכנסת בית אריה (לוד)|בית הכנסת "בית אריה"]]]] | ||
קהילת חב"ד כיום מונה יותר מ-1000 משפחות המתגוררות בשיכון חב"ד ברחובות [[צמח צדק]] ו[[אדמו"ר האמצעי]] ולאור הגידול בקהילת חב"ד ומחוסר דיור בשכונה, חלקם עברו להתגורר בסמיכות לשיכון, בשכונות שער העיר, נווה אורנים וברחובות הסמוכים - דוד רמז, פנקס, יוספטל ועוד. | קהילת חב"ד כיום מונה יותר מ-1000 משפחות המתגוררות בשיכון חב"ד ברחובות [[צמח צדק]] ו[[אדמו"ר האמצעי]] ולאור הגידול בקהילת חב"ד ומחוסר דיור בשכונה, חלקם עברו להתגורר בסמיכות לשיכון, בשכונות שער העיר, נווה אורנים וברחובות הסמוכים - דוד רמז, פנקס, יוספטל ועוד. | ||
[[בית הכנסת בית אריה (לוד)|בית הכנסת הגדול - "בית אריה"]] נמצא במרכז השכונה ומשמש | [[בית הכנסת בית אריה (לוד)|בית הכנסת הגדול - "בית אריה"]] נמצא במרכז השכונה ומשמש מדי יום יותר מאלף מתפללים שמגיעים מרחבי העיר לוד ורמלה. כמו כן בשכונה ישנם עוד ארבעה בתי כנסת. | ||
עיריית לוד קראה רחובות הקשורים לחב"ד: רח' [[אדמו"ר האמצעי]] ורח' הצמח צדק הנמצאים בשיכון חב"ד וכיכר הרבי מלובאוויטש הנמצאת בסמיכות לשיכון חב"ד. | |||
בשנת [[תשס"ה]] לאחר שבקהילה נפטרו כמה חברים בטרם עת, התכנסה הקהילה לאסיפת חרום בה הוחלט לכתוב [[ספר תורה]] לזכות תושבי השכונה, הספר הוכנס לבית הכנסת "בית אריה". | בשנת [[תשס"ה]] לאחר שבקהילה נפטרו כמה חברים בטרם עת, התכנסה הקהילה לאסיפת חרום בה הוחלט לכתוב [[ספר תורה]] לזכות תושבי השכונה, הספר הוכנס לבית הכנסת "בית אריה". | ||
| שורה 60: | שורה 62: | ||
בשנת [[תשס"ו]] בעקבות גניבות חוזרות ונשנות שהתבצעו על ידי ערבים הדרים בשכונה הסמוכה, הוקם "משמר השכונה" בו חברים כ-37 מתנדבים היוצאים בתורנות לסיורים מידי לילה. | בשנת [[תשס"ו]] בעקבות גניבות חוזרות ונשנות שהתבצעו על ידי ערבים הדרים בשכונה הסמוכה, הוקם "משמר השכונה" בו חברים כ-37 מתנדבים היוצאים בתורנות לסיורים מידי לילה. | ||
בשנת תשפ"א בעקבות פרעות שנערכו בעיר לוד חודש ארגון ה"שומרים" | בשנת [[תשפ"א]] בעקבות פרעות שנערכו בעיר לוד חודש ארגון ה"שומרים". | ||
[[משפיע]] הקהילה | ===תפקידים בקהילה=== | ||
* רב הקהילה - הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] | |||
* [[משפיע]] הקהילה - הרב [[נחום קפלן]] | |||
* רב העיר ושליח בשכונת גני יער - הרב [[שמעון ביטון]]{{הערה|[https://chabad.info/news/647395/ לוד: השליח הרב שמעון ביטון נבחר ברוב קולות לרב העיר]{{אינפו}}.}} | |||
;בעבר | |||
* הרב [[שרגא מלך קפלן]] - רב הקהילה | |||
* הרב [[מנחם מענדל ריבקין]] - רב הקהילה | |||
* הרב [[דב בעריש רוזנברג]] - משפיע הקהילה | |||
== בתי כנסת == | == בתי כנסת == | ||