אליהו מאיר אליטוב: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב אליהו מאיר אליטוב הוא עורך סדרת | הרב '''אליהו מאיר אליטוב''' הוא משפיע ב[[תומכי תמימים ביתר עילית]], עורך סדרת פרדס המלך על ה[[רמב"ם]], מחבר ספרים בתורת הרבי. | ||
== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בירושלים לאביו הרב יעקב אליטוב רבה של קונגו. התקרב | נולד בירושלים לאביו הרב יעקב אליטוב רבה של קונגו. התקרב בצעירותו לחסידות חב"ד על ידי דודו הרב [[שמעון גד אליטוב]]. | ||
לאחר | לאחר שלמד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב[[770]] בשנת [[תשמ"ז]]. | ||
בשנת תש"ס הצטרף לצוות ישיבת [[תומכי תמימים ביתר עילית]]. | לאחר חתונתו התגורר ב[[ירושלים]] ולאחר מכן היה מראשוני המתיישבים ב[[ביתר עילית]] וחבר העירייה הראשון מטעם [[חב"ד]] בעיר. | ||
בשנת [[תש"ס]] הצטרף לצוות ישיבת [[תומכי תמימים ביתר עילית]]. | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
| שורה 15: | שורה 16: | ||
*חידושים על מסכת בבא קמא על פי יסוד הרבי. | *חידושים על מסכת בבא קמא על פי יסוד הרבי. | ||
==פרדס המלך== | ===פרדס המלך=== | ||
בשנת תשע"ו החל הרב אליטוב לכתוב את ביאורי הרבי על הרמב"ם בתוך ה"[[דבר מלכות]]" תחת הכותרת – "נקודות משיחות קודש", | בשנת [[תשע"ו]] החל הרב אליטוב לכתוב את ביאורי הרבי על הרמב"ם בתוך ה"[[דבר מלכות]]" תחת הכותרת – "נקודות משיחות קודש", ומאז התפרסמו במסגרת זו למעלה מ-500 שיחות וביאורים בחוברות השונות. | ||
ומאז התפרסמו במסגרת זו למעלה | |||
בשנת [[תשע"ט]] החל להוציא את הביאורים בסדרת ספרים מפוארת המשלבת את הרמב"ם ומפרשיו עם ביאורי הרבי. | בשנת [[תשע"ט]] החל להוציא את הביאורים בסדרת ספרים מפוארת המשלבת את הרמב"ם ומפרשיו עם ביאורי הרבי. ב[[ג' תמוז]] [[תשפ"א]] השלים את הסדרה בת שמונת הספרים. | ||
אהבתו הגדולה | אהבתו הגדולה ל[[ספרי הרבי מליובאוויטש|תורתו של הרבי]] ניבטת מספריו, כשהוא מצייר ביד אמן את מאפייניה הייחודים של משנתו. בהקדמה לאחר מספריו הוא כותב בין היתר כך: | ||
"תורתו של הרבי היא דבר שקשה למצוא לה אח ומשל בכל קריית הספר של עמנו מפרי רוחו של איש אחד, לא בהיקפה העצום ומבנה המיוחד, לא בעמקנותה וחריפותה, לא בגאונות העצומה העולה ממנה הגובלת לא פעם ברוח הקדש של ממש, ולא בחן ההסברה הנסוך על כל פרקיה. | "תורתו של הרבי היא דבר שקשה למצוא לה אח ומשל בכל קריית הספר של עמנו מפרי רוחו של איש אחד, לא בהיקפה העצום ומבנה המיוחד, לא בעמקנותה וחריפותה, לא בגאונות העצומה העולה ממנה הגובלת לא פעם ברוח הקדש של ממש, ולא בחן ההסברה הנסוך על כל פרקיה. | ||
ספרים רבים נכתבו על המופתים שהתגלגלו מתחת לשולחנו של הרבי, אך חובה עלינו לזכור שהמופת הגדול מכולם התרחש דבר יום ביומו מעל לשולחנו דווקא, ובין כתליו של חדרו הקטן והצנוע התרחש לעמנו הנס הגדול באמת – נס יצירתו התורנית חסרת התקדים של הרבי, כל אחת משיחותיו היא נס של ראיה רוחנית ופלא של למדנות גאונית, וכולן יחד הן עדות נחרצת למושג הידוע: שכינה מדברת מתוך גרונו". | |||
ספרים רבים נכתבו על המופתים שהתגלגלו מתחת לשולחנו של הרבי, אך חובה עלינו לזכור שהמופת הגדול מכולם התרחש דבר יום ביומו מעל לשולחנו דווקא, ובין כתליו של חדרו הקטן והצנוע התרחש לעמנו הנס הגדול באמת – נס יצירתו התורנית חסרת התקדים של הרבי, כל אחת משיחותיו היא נס של ראיה רוחנית ופלא של למדנות גאונית, וכולן יחד הן עדות נחרצת למושג הידוע: שכינה מדברת מתוך גרונו". | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־11:45, 10 בנובמבר 2021
הרב אליהו מאיר אליטוב הוא משפיע בתומכי תמימים ביתר עילית, עורך סדרת פרדס המלך על הרמב"ם, מחבר ספרים בתורת הרבי.
תולדות חיים
נולד בירושלים לאביו הרב יעקב אליטוב רבה של קונגו. התקרב בצעירותו לחסידות חב"ד על ידי דודו הרב שמעון גד אליטוב.
לאחר שלמד בישיבת תומכי תמימים לוד ותומכי תמימים כפר חב"ד, למד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב770 בשנת תשמ"ז.
לאחר חתונתו התגורר בירושלים ולאחר מכן היה מראשוני המתיישבים בביתר עילית וחבר העירייה הראשון מטעם חב"ד בעיר.
בשנת תש"ס הצטרף לצוות ישיבת תומכי תמימים ביתר עילית.
ספריו
במשך השנים החל לערוך ספרים בתורת הרבי. בין ספריו:
- דעתן עלך על הדרנים של הרבי על הש"ס.
- משנתו של הרבי מליובאוויטש
- חידושים על מסכת בבא קמא על פי יסוד הרבי.
פרדס המלך
בשנת תשע"ו החל הרב אליטוב לכתוב את ביאורי הרבי על הרמב"ם בתוך ה"דבר מלכות" תחת הכותרת – "נקודות משיחות קודש", ומאז התפרסמו במסגרת זו למעלה מ-500 שיחות וביאורים בחוברות השונות.
בשנת תשע"ט החל להוציא את הביאורים בסדרת ספרים מפוארת המשלבת את הרמב"ם ומפרשיו עם ביאורי הרבי. בג' תמוז תשפ"א השלים את הסדרה בת שמונת הספרים.
אהבתו הגדולה לתורתו של הרבי ניבטת מספריו, כשהוא מצייר ביד אמן את מאפייניה הייחודים של משנתו. בהקדמה לאחר מספריו הוא כותב בין היתר כך:
"תורתו של הרבי היא דבר שקשה למצוא לה אח ומשל בכל קריית הספר של עמנו מפרי רוחו של איש אחד, לא בהיקפה העצום ומבנה המיוחד, לא בעמקנותה וחריפותה, לא בגאונות העצומה העולה ממנה הגובלת לא פעם ברוח הקדש של ממש, ולא בחן ההסברה הנסוך על כל פרקיה.
ספרים רבים נכתבו על המופתים שהתגלגלו מתחת לשולחנו של הרבי, אך חובה עלינו לזכור שהמופת הגדול מכולם התרחש דבר יום ביומו מעל לשולחנו דווקא, ובין כתליו של חדרו הקטן והצנוע התרחש לעמנו הנס הגדול באמת – נס יצירתו התורנית חסרת התקדים של הרבי, כל אחת משיחותיו היא נס של ראיה רוחנית ופלא של למדנות גאונית, וכולן יחד הן עדות נחרצת למושג הידוע: שכינה מדברת מתוך גרונו".