הר הבית: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
ישנם דינים שונים בקדושת הר הבית, עליהם חייבים לשמור מכח [[חיוב שילוח מן המחנה|מצוות התורה "צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב".]] | ישנם דינים שונים בקדושת הר הבית, עליהם חייבים לשמור מכח [[חיוב שילוח מן המחנה|מצוות התורה "צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב".]] | ||
== תוכן הר הבית ובית המקדש == | |||
ה[[רמב"ם]]<ref>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7743 פ"ו מהל' בית הבחירה]</ref> מתאר את שטח הר הבית באופן זה: | |||
כשאדם נכנס משער מזרחי של הר הבית, מהלך עד סוף החיל בשוה [ישר]. ועולה מן [[החיל]] לעזרת הנשים בשתים עשרה מעלות, רום כל מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה. | |||
ומהלך כל [[עזרת הנשים]] בשוה. ועולה ממנה ל[[עזרת ישראל]] שהוא תחלת העזרה בחמש עשרה מעלות. רום כל מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה. | |||
ומהלך כל עזרת ישראל בשוה, ועולה ממנו לעזרת הכהנים במעלה גבוהה אמה, ועליה דוכן יש בו שלש מעלות רום כל מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה נמצאת [[עזרת הכהנים]] גבוהה על של ישראל שתי אמות ומחצה. | |||
ומהלך כל עזרת הכהנים וה[[מזבח]]. ובין האולם ולמזבח בשוה. ועולה משם ל[[אולם]] בשתים עשרה מעלות. רום כל מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה, והאולם וה[[היכל]] כולו בשוה. | |||
נמצא גובה קרקע ההיכל על קרקע שער המזרח של הר הבית שתים ועשרים אמות. וגובה שער הר הבית עשרים אמה. לפיכך העומד כנגד שער המזרח אינו רואה פתח ההיכל. | |||
==העליה להר בימינו== | ==העליה להר בימינו== | ||
דעת הרבי היא שאין לעלות בימינו להר עצמו, ואפילו אין לדון בשאלת העליה להר<ref> [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=45887 מענה הרבי בנושא]</ref>. | דעת הרבי היא שאין לעלות בימינו להר עצמו, ואפילו אין לדון בשאלת העליה להר<ref>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=45887 מענה הרבי בנושא]</ref>. | ||
== ראה עוד == | == ראה עוד == | ||
גרסה מ־06:15, 21 בפברואר 2010
הר הבית הוא מקום מקודש להר ישראל מאז ומתמיד. שם בנה אברהם אבינו את המזבח והעלה עליו את יצחק בנו, ובמקום זה ממש היה המזבח לאחר זמן.
שטח הר הבית היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה.
השטח הריק של הר הבית היה רובו מדרום, אח"כ מהמזרח, אח"כ מהצפון, ומהשטח הקטן ביותר היה מצד מערב. התשמישים שהיו עושים בהר הבית, היו עושים בשטח בריק, וממילא מקום שהיה רוב מידתו שם היה תשמישו.
להר הבית היה חמש שערים . בתוך הר הבית היו מחיצות נוספות, הסורג, החיל, העזרה וכו'.
ישנם דינים שונים בקדושת הר הבית, עליהם חייבים לשמור מכח מצוות התורה "צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב".
תוכן הר הבית ובית המקדש
הרמב"ם[1] מתאר את שטח הר הבית באופן זה:
כשאדם נכנס משער מזרחי של הר הבית, מהלך עד סוף החיל בשוה [ישר]. ועולה מן החיל לעזרת הנשים בשתים עשרה מעלות, רום כל מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה.
ומהלך כל עזרת הנשים בשוה. ועולה ממנה לעזרת ישראל שהוא תחלת העזרה בחמש עשרה מעלות. רום כל מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה.
ומהלך כל עזרת ישראל בשוה, ועולה ממנו לעזרת הכהנים במעלה גבוהה אמה, ועליה דוכן יש בו שלש מעלות רום כל מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה נמצאת עזרת הכהנים גבוהה על של ישראל שתי אמות ומחצה.
ומהלך כל עזרת הכהנים והמזבח. ובין האולם ולמזבח בשוה. ועולה משם לאולם בשתים עשרה מעלות. רום כל מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה, והאולם וההיכל כולו בשוה.
נמצא גובה קרקע ההיכל על קרקע שער המזרח של הר הבית שתים ועשרים אמות. וגובה שער הר הבית עשרים אמה. לפיכך העומד כנגד שער המזרח אינו רואה פתח ההיכל.
העליה להר בימינו
דעת הרבי היא שאין לעלות בימינו להר עצמו, ואפילו אין לדון בשאלת העליה להר[2].
ראה עוד
מקורות
רמב"ם פ"ג מהל' ביאת המקדש. יבמות ז ב, וראשונים שם.