יעקב פנטלייב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 9: שורה 9:
היה נוהג לנסוע כל שנה ל[[ליובאוויטש]]. היה חבר ב[[אגודת התמימים ברוסיה]].
היה נוהג לנסוע כל שנה ל[[ליובאוויטש]]. היה חבר ב[[אגודת התמימים ברוסיה]].


בשנת [[תרס"ה]] עבר בהוראת [[אדמו"ר הרש"ב]] לעיר אורול, שם שימש כ[[שוחט]], [[מוהל]] ובעל תוקע. כמו כן היה מתעסק ב[[פידיון שבויים]]. בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] כאשר אנשי [[תנועת הציונות]] שלחמה ברבי הוציאה את דבתו רעה שהוא עוזר לצד הגרמני והרבי עזב את [[ליובאוויטש]] עם משפחתו והתרחק מקו החזית אל עומק רוסיה, הגיע לעיר אורול שם דאג לו הרב יעקב לכל הצטרכויותיו בכבוד מלכים עד שהרבי המשיך לרוסטוב{{הערה|'בתוך הגולה' עמוד 96.}}. בשנת [[תרע"ז]] כאשר עלו ה[[קומוניסטים]] לשלטון, נסגר [[בית הכנסת]] שבעיר, ובמקום כך הקים רבי יעקב [[מניין]] בביתו.
בשנת [[תרס"ה]] עבר בהוראת [[אדמו"ר הרש"ב]] לעיר אורול, שם שימש כ[[שוחט]], [[מוהל]] ובעל תוקע. כמו כן התעסק ב[[פדיון שבויים]]. בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] הוא דאג לצרכי [[אדמו"ר הרש"ב]] במהלך [[המסע לרוסטוב|נסיעתו לרוסטוב]], כאשר הגיע לאורול{{הערה|'בתוך הגולה' עמוד 96.}}. בשנת [[תרע"ז]] כאשר עלו ה[[קומוניסטים]] לשלטון, נסגר [[בית הכנסת]] שבעיר, ובמקום כך הקים רבי יעקב [[מניין]] בביתו.


בשנת [[תרצ"ה]] בשל הרדיפות מהשלטון, נאלץ לברוח ל[[מוסקבה]], אולם לאחר זמן חזר לעיר כדי לדאוג ילדיו, שם הוא נעצר על ידי השלטונות שהגלו אותו ל[[טשקנט]]. בטשקנט שימש כ[[מוהל]] למוסלמים. לאחר שנתיים הוא שוחרר וחזר לביתו באורול.  
בשנת [[תרצ"ה]] בשל הרדיפות מהשלטון, נאלץ לברוח ל[[מוסקבה]], אולם לאחר זמן חזר לעיר כדי לדאוג ילדיו, שם הוא נעצר על ידי השלטונות שהגלו אותו ל[[טשקנט]]. בטשקנט שימש כ[[מוהל]] למוסלמים. לאחר שנתיים הוא שוחרר וחזר לביתו באורול.  

גרסה מ־11:48, 10 בדצמבר 2021

ר' יעקב פנטלייב

הרב יעקב פנטלייב (תרל"טתש"ו) היה מהמבוגרים שבתלמידי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, שוחט ובודק ורב באורול ובטשקנט.

תולדות חיים

נולד בשנת תרל"ט לר' אליעזר ולמרת רחל לאה בעיר זילבה שברוסיה. נמנה מבין התלמידים הראשונים בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב[1], למד אז בחברותא עם רבי שניאור זלמן גרליק[2].

נישא בשנת תרנ"ז עם חנה פרידה למשפחת וילנסקי (אחות החסיד ר' אברהם נחום וילנסקי). באותה שנה קיבל סמיכה לרבנות. שימש כשוחט ובודק.

היה נוהג לנסוע כל שנה לליובאוויטש. היה חבר באגודת התמימים ברוסיה.

בשנת תרס"ה עבר בהוראת אדמו"ר הרש"ב לעיר אורול, שם שימש כשוחט, מוהל ובעל תוקע. כמו כן התעסק בפדיון שבויים. בזמן מלחמת העולם הראשונה הוא דאג לצרכי אדמו"ר הרש"ב במהלך נסיעתו לרוסטוב, כאשר הגיע לאורול[3]. בשנת תרע"ז כאשר עלו הקומוניסטים לשלטון, נסגר בית הכנסת שבעיר, ובמקום כך הקים רבי יעקב מניין בביתו.

בשנת תרצ"ה בשל הרדיפות מהשלטון, נאלץ לברוח למוסקבה, אולם לאחר זמן חזר לעיר כדי לדאוג ילדיו, שם הוא נעצר על ידי השלטונות שהגלו אותו לטשקנט. בטשקנט שימש כמוהל למוסלמים. לאחר שנתיים הוא שוחרר וחזר לביתו באורול.

בשנת תש"א ברח יחד עם משפחתו בשל ההמלחמה לטשקנט, שם המשיך לשמש כשוחט. נפטר בכ"ט סיוון תש"ו.

כאשר הזכיר בהזדמנות הרב יעקב ליפסקר את שמו של רבי יעקב לפני הרבי, אמר הרבי ש"כדי לקראותו ר' יעקב".

קישורים חיצוניים

משפחתו

  • בנו, ר' חיים בער פנטלייב
  • בנו, ר' גדליה בנימין פנטלייב
  • בנו, ר' גרשון פנטלייב
  • בתו, מרת בתיה
  • בתו, מרת גולדה, רעיית ר' לייבע
  • בתו, מרת סאשע, רעיית ר' געצעל וילנסקי
  • בתו, מרת חנה רילע
  • בתו, מרת דבורה, רעיית ר' מאיר צבי סטמבלר
  • בתו, מרת ציפא, רעיית ר' מנחם מענדל מקאסליסק

הערות שוליים