יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(←‏הנהגתו באדמו"רות: הרחבה, עריכה)
מ (החלפת טקסט – "http://www.old2.ih.chabad.info" ב־"http://old2.ih.chabad.info")
שורה 25: שורה 25:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65243 התגלה ציון בנו של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65243 התגלה ציון בנו של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק]
{{סדרה|הקודם=[[חסידות צ'רנוביל]]|רשימה=אדמו"רי [[חב"ד אוורוטש|אוורוטש]]|שנה=[[תקפ"ב]] - [[י"ח כסלו]] [[תרל"ז]]|הבא=האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|נחום דובער שניאורסון]]}}
{{סדרה|הקודם=[[חסידות צ'רנוביל]]|רשימה=אדמו"רי [[חב"ד אוורוטש|אוורוטש]]|שנה=[[תקפ"ב]] - [[י"ח כסלו]] [[תרל"ז]]|הבא=האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|נחום דובער שניאורסון]]}}
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}

גרסה מ־21:41, 30 בנובמבר 2021

ציונו המשופץ של רבי יוסף יצחק שניאורסון באוברוטש (כסלו תשע"ב)

אדמו"ר יוסף יצחק שניאורסון מאַוְורוּטש (תקפ"ב-תרל"ז) היה בנו של הרבי הצמח צדק. ייסד חצר חסידית באוורוטש בסגנון חסידות צ'רנוביל

תולדות חיים

נולד בשנת תקפ"ב בעיירה ליובאוויטש כבן חמישי לאביו אדמו"ר הצמח צדק ולאמו הרבנית חיה מושקא. אדמו"ר רבי יוסף יצחק היה בנם החמישי. הוא נקרא על שם רבי יוסף יצחק משריי, בעל נכדתו של רבי ברוך בטלן (הרבנית דבורה לאה) ודודו של אדמו"ר הזקן.

הוא נשא לאשה את הרבנית חנה בת רבי יעקב ישראל מטשרקאס והרבנית דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי).

בחודש תשרי תרל"ז חלה ובי"ח כסלו תרל"ז נפטר ומנוחתו כבוד באוורטש.

הנהגתו באדמו"רות

לאחר חתונתו רצה הצמח צדק כי יבוא להתיישב בליובאוויטש, אך חותנו התנגד לכך ורצה שהוא יתמנה כאדמו"ר באוורוטש כדי למנוע מצאצאיו של רבי אהרן מצ'רנוביל אחיו של חותנו, לתפוס את הרבנות ואדמו"רות בעיר[1], למרות שהדבר היה קשה עליו. רבי יוסף יצחק לבסוף קיבל את הצעתו של חותנו ובהיותו בן שלושים ושש, בשנת תרי"ט החל לנהוג באדמו"רות בעיירה אוורוטש, אך אביו הצמח צדק לא היה מרוצה מכך[2]. על דעה נוספת הסיבה לכך שעבר לאוורוטש הייתה כדי לעזור לחותנו ולהקל עליו מפרנסתו[3]. סיבה נוספת היא היתה גם כדי להציל את בניו מהגזירה שנגזרה על הצמח צדק, שהוכרח למסור שנים מנכדיו לבית הספר של תנועת ההשכלה בליובאוויטש[4].

הנהגתו הייתה כדרך הנהגת אדמו"רי טשרנוביל ולא בדרך חב"ד, והוא אמר רק 'תורות' קצרות בעוד שמאמרים עמוקים אמר לפני יחידי סגולה, אך מידי פעם היה מגיע לליובאוויטש, שם היה אומר מאמרים ארוכים למייחלי פניו.

הוא נודע כבעל מופת. וכך מובא עליו בספר "בית רבי": "ויוסף הוא השליט, עוד בחיי אביו רבינו. וקבע דירתו בעיר אוורוטש, ולשם היו נוסעים אליו לקבל לקבל מפיו ולדרוש ממנו עצות רוחניות וגשמיות. בוואלין סיפרו ממנו גדולות והחזיקוהו לאיש מופת... היה בא לעיתים לליובאוויטש לשתות מבאר מים חיים, והיה דולה ומשקה לאנ"ש הקשורים והעטופים אליו...".

לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו, האדמו"ר רבי נחום דובער שניאורסון, שנפטר בח' בטבת תרנ"ו. לאחר פטירתו התפזרו חסידיו בין חסידיויות צ'רנוביל השונות.

משפחתו

קישורים חיצוניים

הקודם:
חסידות צ'רנוביל
אדמו"רי אוורוטש
תקפ"ב - י"ח כסלו תרל"ז
הבא:
האדמו"ר רבי נחום דובער שניאורסון
עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא
 
 
 

הערות שוליים

  1. בלוי, בני הצמח צדק, עמ' 204.
  2. אגרות קודש הצמח צדק (מהדורת תשמ"ו) חלק ב' אגרת ד', מהדורת תשע"ג אגרות ס"ו-ס"ז עמ' קמ"ו ואילך.
  3. בלוי, בני הצמח צדק, עמ' 201.
  4. ספר השיחות ת"ש [מתורגם ללה"ק], ע' קמט ואילך.