עבד (תואר): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
התורה אוסרת מכירת איש ישראלי כעבד היות והם במהותם עבדיו של ה': | התורה אוסרת מכירת איש ישראלי כעבד היות והם במהותם עבדיו של ה': | ||
{{ציטוט|תוכן=כִּי־עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר־הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם|מקור=ספר ויקרא כה פסוק מב}} | {{ציטוט|תוכן=כִּי־עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר־הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם|מקור=ספר ויקרא כה פסוק מב}} | ||
ושוב בהלכות העבדים: {{ציטוט|תוכן=כִּי־לִי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר־הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם|מקור=ספר ויקרא פרק כה, נה.}} | ושוב בהלכות העבדים: | ||
{{ציטוט|תוכן=כִּי־לִי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר־הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם|מקור=ספר ויקרא פרק כה, נה.}} | |||
==סוגי עבדים== | ==סוגי עבדים== | ||
| שורה 19: | שורה 20: | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
* [[בן]] | * [[בן]] | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* [[הרבי הרש"ב]], [[המשך תרס"ו]], מאמר מקנה רב. | * [[הרבי הרש"ב]], [[המשך תרס"ו]], מאמר מקנה רב. | ||
גרסה מ־19:31, 6 במרץ 2021
עבד הוא אחד מהתארים שתוארו בו עם ישראל על ידי ה' על שם היותם עובדי ה' ומקיימי מצוותיו. תואר זה גם מיוחס לכמה מהנביאים וגדולי ישראל כמשה רבינו ויהושע.
מקורו
התורה אוסרת מכירת איש ישראלי כעבד היות והם במהותם עבדיו של ה':
כִּי־עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר־הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם
— ספר ויקרא כה פסוק מב
ושוב בהלכות העבדים:
כִּי־לִי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר־הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם
— ספר ויקרא פרק כה, נה.
סוגי עבדים
בתואר עבדים כלולים כמה סוגים ודרגות המאפיינים סוגים שונים במושג עבד כתואר לנשמות ישראל ועבודתם:
- אמה העבריה
- עבד עברי
- עבד כנעני
- עבד הוי"ה - עיקר עבודתו הוא בהמשכה של אור אלוקי בעולמות והם עובדי ה' בנשמתם, מקביל לעבד נאמן.
- עובד אלקים - עיקר עבודתו הוא עם גופו וענייני העולם ובעבודת הבירורים והן עובדי ה' בגופם ומקביל עבד פשוט.
- עבד נאמן - הוא שיש לו תענוג וחיות בעבודתו, היות ויש לו השגה במעלת האדון ורוצה לשרת אותו ולעבדו ולכן מוסר עצמו לשירות.
- עבד פשוט - אין לו תענוג בעבודתו והוא עובד מעול ומיראה, ועבדותו נעשית כטבע בנפשו שכל מציאותו אינו אלא כחפץ האדון לעשות רצונו וחפצו.
ראו גם
לקריאה נוספת
- הרבי הרש"ב, המשך תרס"ו, מאמר מקנה רב.