משתמש:א ג

ב"ה. כ"ט באדר ה'תשפ"ו

משתמש זה מתחת לגיל 20.

משתמש זה גר בכפר חב"ד שבארץ הקודש.

הצטרפותי:

הצטרפתי לאחד מ-עורכי האתר חב"דפדיה, בתאריך ה' שבט תשפ"א, ונכנסתי בשם המשתמש: א ג.

ולאחר כעשרים יום, בכ"ה שבט, נכנסתי מהמשתמש בשם: משתמש. אך מאותו יום לא המשכתי להשתמש איתו.

כיום אני כבר בעריכה ה-300+ שלי.

{{{שם}}}

1. ברוך קלוצקר,

2. פריידא (פירושונים),

3. הרבנית ברכה,

4. שמואל (נכד המהר"ל).

5. בצלאל חריף.

6. משתמש: משתמש.

7. משתמש: א ג.

{{{שם}}}

1. ב-ה' שבט תשפ"א - נרשמתי.

2. ב-ח' שבט תשפ"א - מלאו לי 10 עריכות.

3. ב-ט' שבט תשפ"א - מלאו לי 20 עריכות.

4. ב-כ"ד שבט תשפ"א - מלאו לי 50 עריכות.

5. ב-כ"ה שבט תשפ"א - מלאו לי 100 עריכות.

6. ב-כ"ה שבט תשפ"א - נכנסתי בנוסף מהמשתמש בשם 'משתמש'.

7. ב-כ"ה שבט תשפ"א - מלאו למשתמשי משתמש 30 עריכות.

8. ב-כ"ו שבט תשפ"א - מלאו לי 150 עריכות.

9. ב-כ"ח שבט תשפ"א - מלאו לי 200 עריכות.

10. ב-ב' אדר תשפ"א - מלאו לי 250 עריכות.

11. ב-ד' אדר תשפ"א - מלאו לי 300 עריכות.

12. ב-ה' אדר תשפ"א - מלאו לי חודש לעריכות.

13. בכ"ט באדר ה'תשפ"ו, אני ממשיך לערוך בחב"דפדיה.

{{{שם}}}

*הדף האחרון שנוצר בחב"דפדיה הוא-

17 במרץ 2026

• 12:0312:03, 17 במרץ 2026 יוסף יצחק רוזנברג (חיפה) (היסטוריה | עריכה) [4,368 בתים] מוישי גורליק (שיחה | תרומות) (יצירת דף חדש) תגית: עריכה חזותית

• הגרסא הראשונה של הערך אדמו"ר הזקן, שנכתבה ב-כ"ו סיוון תשס"ז, היא:

"אדמו"ר הזקן - רבי שניאור זלמן בורוכוביץ - נולד בח"י אלול בשנת ה'תק"ה לאביו ר' ברוך באזני שבפלך מוהילוב בבלארוס, שהייתה אז תחת שלטון פולין. מייסדה וראשון בשושלת חסידות חב"ד".

• בחב"דפדיה כעת יש 12,356 ערכים.

הערך ה-1,000 נכתב ב-כ"ד סיוון תשס"ז.

הערך ה-5,000 נכתב ב-כ"ג סיוון תשע"ג.

משתמש זה מאמין שב-כ"ט באדר ה'תשפ"ו, הרבי מלך המשיח מתגלה.

היום יום של היום כ"ט באדר ה'תשפ"ו

כ"ט אדר א'

באמירת לחיים יש שתי נוסחאות:

א) לחיים טובים ולשלום וטעם הברכה - להיות כי בשתית היין הנזכרת בפעם הראשונה בתורה היו תוצאת לא טובים - "ויחל נח גו'", ועץ הדעת גפן היה, ולכן מברכים שיין זה יהיה לחיים טובים.

ב) הרב המגיד ממעזריטש היה עונה "לחיים ולברכה". פעם בהתועדות שהיה נוכח רבינו הזקן, ענה רבינו הזקן: לחיים ולברכה. אחרי ההתועדות שוחחו החסידים בטעם נוסח זה, ששמעהו אז פעם הראשונה. אחד החסידים אמר, אשר להיות כי נכנס יין יצא סוד, ובעבודה הוא התגלות המדות, לכן זקוקים לברכה. והנוסח הוא "לחיים ולברכה" - אותיות לב-רכה. הצמח צדק אמר על זה: דאס קען זאגען א חסיד, וואס האט געדאווענט און געטאן אין עבודה דרייסיג יאהר (= זאת יכול לומר חסיד שהתפלל ופעל בעבודה שלושים שנה).

ל' אדר א'

אבי אדמו"ר אמר: א חסיד מאכט א סביבה. אויב ניט, דארף ער גוט א טאפ טאן בא זיך אין פעקל, וואס טוט זיך מיט איהם אליין. און דאס אליין וואס ער מאכט ניט קיין סביבה - דארף איהם צוברעכען ווי א קינעלע (קיסם). און ער דארף פרעגען בא זיך אליין: וואס טו איך אויף דער וועלט.

---

תרגום מאידיש: אבי אדמו"ר אמר: חסיד עושה סביבה. אם לא, צריך הוא לפשפש טוב אצלו ב'חבילה', מה קורה איתו בעצמו. וזה עצמו שאינו עושה סביבה - צריך לשבור אותו כמו קיסם. והוא צריך לשאול את עצמו: מה אני עושה בעולם?

כ"ט אדר ב'

באחת ההתועדויות אמר אבי אדמו"ר: הקב"ה ברא את העולם וכל הדברים הגשמיים מאין ליש, און אידען דארפען מאכען מיש לאין, פון די גשמיות רוחניות און דעם גשמי מאכען א כלי פאר רוחניות, דאס איז א חובת גברא, אין דעם איז מחויב כל אחד ואחד בפרט.

---

תרגום מאידיש: באחת ההתועדויות אמר אבי אדמו"ר: הקב"ה ברא את העולם וכל הדברים הגשמיים מאין ליש, ויהודים צריכים לעשות מיש לאין, מהגשמיות רוחניות ולעשות הגשמי כלי לרוחניות, זהו חובת גברא, בזה מחוייב כל אחד ואחד בפרט.