משתמש:יוסי מ./ל"ט מלאכות שבת: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←מקור המלאכות) |
מ (←מקור המלאכות) |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
את שאר המלאכות לומדים מהכתוב ב[[תורה]]{{הערה|שמות כ', ט'.}} בתחילת [[פרשת ויקהל]]: {{ציטוט|מרכאות=לא|תוכן=שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם [[קדש|קֹדֶשׁ]] שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַיהוָה כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת: לֹא תְבַעֲרוּ [[אש|אֵשׁ]] בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת.}}. | את שאר המלאכות לומדים מהכתוב ב[[תורה]]{{הערה|שמות כ', ט'.}} בתחילת [[פרשת ויקהל]]: {{ציטוט|מרכאות=לא|תוכן=שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם [[קדש|קֹדֶשׁ]] שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַיהוָה כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת: לֹא תְבַעֲרוּ [[אש|אֵשׁ]] בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת.}}. | ||
לאחר שני פסוקים אלו, מתחילה התורה לצוות על עבודת המשכן. על כך דרשו [[חז"ל]]{{הערה|שבת מ"ט ב'.}} | לאחר שני פסוקים אלו, מתחילה התורה לצוות על עבודת המשכן. על כך דרשו [[חז"ל]]{{הערה|שבת מ"ט ב'.}} ש'''המלאכות האסורות בשבת, הם המלאכות אותם עשו לצורך בנית המשכן''', ושבשבת לא עשו אותם. כפי שאומר הפסוק{{הערה|ויקרא י"ט ל'}}: {{ציטוטון|אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ אֲנִי ה'}} - למרות ש[[מצות עשה]] לבנות את המשכן, צריך להיות "את שבתותי תשמרו" - שמצות בנית המשכן לא תדחה את מלאכות השבת. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מלאכות שבת]] | [[קטגוריה:מלאכות שבת]] | ||
גרסה מ־17:10, 15 בנובמבר 2020
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
ל"ט מלאכות שבת הם שלושים ותשע פעולות האסורות בשבת. מלאכות אלו נקראים בשפה ההלכתית אב מלאכה, למלאכות אלו ישנם תולדות - איסורים המסתעפים מאיסור האב ודומים אליו בפעולה ומטרתה, האסורות אף הן באותה חומרה.
מקור המלאכות
השביתה ממלאכה בשבת, היא מצות עשה מן התורה. כמו שכתוב[1]: "וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת".בנוסף לכך, העושה מלאכה בשבת עובר על מצוות לא תעשה. כנאמר[2]: "...לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה".
בנוסף על המצווה הכללית לשבות מכל מלאכה, כתבה התורה במפורש ארבע מלאכות: חורש, קוצר, מבעיר ומוציא מרשות לרשות. חורש וקוצר[3]: "בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת". מבעיר[4]: "לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת:" מוציא מרשות לרשות[5]: "שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי".
את שאר המלאכות לומדים מהכתוב בתורה[6] בתחילת פרשת ויקהל:
.
לאחר שני פסוקים אלו, מתחילה התורה לצוות על עבודת המשכן. על כך דרשו חז"ל[7] שהמלאכות האסורות בשבת, הם המלאכות אותם עשו לצורך בנית המשכן, ושבשבת לא עשו אותם. כפי שאומר הפסוק[8]: "אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ אֲנִי ה'" - למרות שמצות עשה לבנות את המשכן, צריך להיות "את שבתותי תשמרו" - שמצות בנית המשכן לא תדחה את מלאכות השבת.