טכנולוגיה

הרבי אומר שיחה ב'חנוכה לייו' בשידור לכל העולם. מולו נראה המסך המשדר.

טכנולוגיה הוא כינוי לשכלולים עכשויים, העוזרים לאדם לעשות דברים מורכבים ביתר קלות. הטכנולוגיה נוצרה כדי לעזור לאדם לעבוד את ה'.

טכנולוגיה בתורה

אדם העומד על הירח, יכול לעשות קידוש לבנה?

הרבי אומר, שעל ידי הטכנולוגיה, מתחדשים ענינים ובאורים בתורה. שלא היו מתגלים לולא הטכנולוגיה.

לדוגמה: כיום שניתן להגיע אל הירח על ידי חללית, נתחדש דיון הלכתי האם אדם שנמצא על הירח, יכול לקיים את מנהג קידוש לבנה. דבר שבדורות הקודמים עם כל מעלתם, לא עלה רעיון של מציאות כזו בראשם.

וזהו פירוש הפסוק: "הליכות עולם לו". שאמרו על זה חז"ל "אל תקרי הליכות, אלא הלכות". שהליכות ושכלולי העולם, הם גורמות עילוי בהלכות התורה.

בסוף הגלות

רבי שמעון בר יוחאי כותב בספר הזוהר:

וּבְשִׁית מְאָה שְׁנִין לִשְׁתִיתָאָה יִתְפַּתְּחוּן תַּרְעֵי דְחָכְמְתָא לְעֵילָא וּמַבּוּעֵי דְחָכְמְתָא לְתַתָּא, וְיִתְתַּקַּן עַלְמָא לְאָעֳלָא בִּשְׁבִיעָאָה. כְּבַר נָשׁ דְּמִתְתַּקַּן בְּיוֹמָא שְׁתִיתָאָה מֵכִי עָרַב שִׁמְשָׁא לְאֲעָלָא בְּשַׁבַּתָּא. אוּף הָכִי נָמֵי.

תרגום מארמית:

ובשש מאות שנה לאלף השישי יפתחו שערי החכמה למעלה ומעיני החכמה למטה ויכין עצמו העולם להכנס באלף השביעי, כאדם המכין עצמו ביום שישי בצהריים לכניסת שבת, כן גם בזה.

הסבר: החל מהשנה השש מאות לאלף השישי לבריאת העולם (שנת תק"א), יפתחו מעיינות החכמה וירדו לעולם. וזאת בשביל להכין את העולם לחכמה הגדולה שתתגלה בימות המשיח - התורה חדשה מאתי תצא - כמו אדם שמכין עצמו לקראת שבת.

ואכן רואים, שבערך באותה התקופה התגלה הבעל שם טוב (בשנת ה'תצ"ד), ונולד האדמו"ר הזקן (בשנת תק"ה), שגילו את פנימיות התורה, כדי להכין את העולם לתורת מלך המשיח. ולאידך בחכמות העולם, החלה אז המהפכה התעשייתית.

הרבי מסביר, שהזוהר מונה כאן שני גילויים שיהיו: ארובות השמים למעלה - חכמת התורה. ותהומות הארץ - חכמות האומות.

הרבי ממשיך ומבאר, שלא רק חכמת התורה שתתגלה, נועדה להכין את העולם לאלף השביעי - משיח. אלא, גם החכמות של אומות העולם שיתגלו אז, כל תכליתם הוא רק בשביל להכין את העולם למשיח, שהם מסייעים להבנת דברי התורה, שבעבר היו מוקשים.

יחס הרבי

בשונה מתנועות אחרות, הרבי לא שלל לגמרי את השימוש במוצרי הטכנולוגיה, ועודד את שימושם לקדושה והפצת המעיינות. הרבי המשיל את הטכנולוגיה לזהב, שאפשר להשתמש בו לטוב או להיפך, כמו בני ישראל במדבר שפעם אחת השתמשו בו לעשיית עגל הזהב - עבודה זרה; ולאחר כך חזרו והעלו את הזהב לקדושה, כשבנו ממנו את המשכן.

החל משנת תשמ"ט, התקיימו ב770 כינוס ילדים בחג החנוכה, בשידור לוויני לכל העולם - שבאותה תקופה היה משכלולי הטכנולוגיה החדשניים. שידור זה כונה בשם סאטעלייט.

במאורע הסאטעלייט בשנת תשנ"ב, אמר הרבי שכל הטכנולוגיה נוצרה בשביל להוסיף בכבוד ה':: "כיון ש"כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו", מובן, שכן הוא גם בנוגע לכל התגליות המדעיות שנתחדשו ומתגלים בשנים האחרונות, שתכליתם ומטרתם להוסיף בכבודו של הקב"ה, על ידי זה שמנצלים אותם לעניני קדושה, תורה ומצוותיה."

הרבי גם הוסיף שהמעלה בטכנולוגיה, שעל ידה: "כל זה נעשה באופן של "פירסומי ניסא" בכל העולם כולו, שגם אומות העולם ראו שע"י פעולתם של בנ"י... ניתוסף ...בכל העולם כולו אור שמגלה כבודו של הקב"ה...עי"ז נעשה העולם כולו מואר באור אמיתי..."

עם זאת, הרבי שלל לגמרי שימוש בחב"ד של טכנולוגיות שאי אפשר לנצלם לקדושה. כמו לדוגמא החזקת טלוויזיה בבית.

טכנולוגיות שונות

רדיו

ערך מורחב – רדיו

מכשיר הרדיו, הוא מראשוני שכלולי הטכנולוגיה שנוצרו, ובהתאם לכך - מהאמצעים הראשונים בו השתמשו חסידים להפצת המעיינות.

שיעורים בספר התניא

'שיעורים בספר התניא' היה שמה של תכנית רדיו, בה נמסרו שיעורים בספר התניא מידי שבוע. מוסר השיעור היה הרב יוסף הלוי וויינבערג

מדי שבוע, היו מכניסים לרבי את הדף עם תוכן הדברים שיאמרו בתכנית והרבי היה מגיה אותם. הערות אלו, כתובים בסדרת הספרים שיעורים בספר התניא - תמליל מהתכנית.

טלוויזיה

ערך מורחב – טלוויזיה

טלוויזיה היא טכנולוגיה לשידור וקליטה של תמונות וצלילים. בלשון העם מכונה גם מקלט טלוויזיה כשלעצמו טלוויזיה.

הרבי אומר, שהטלוויזיה הינה פרצה גדולה שאין כמוה, כיון שעד עתה הכומר היה בכנסייה והיהודי בבית, ואילו עתה על ידי הטלוויזיה מכניסים את הכומר הביתה רחמנא ליצלן!

גם כאשר לא משתמשים במכשיר כלל, דעת הרבי היא שאין להחזיק מכשיר זה כלל.

אינטרנט

ערך מורחב – אינטרנט

האינטרנט היא רשת מחשבים עולמית, המחברת רשתות מחשבים רבות ושונות, ומקשרת בין מיליארדי‏ מחשבים בכל העולם. ההיקף, כמות המידע העצומה האגורה בה באמצעות דפי אינטרנט ואתרי אינטרנט, והמסחר הרב שמתרחש הודות לה - הפכו את האינטרנט בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 לגורם רב משמעות ולזירת ההתפתחות הכלכלית והתרבותית.

כמובן שגם המעלות והחסרונות שבקרבה לטוב ולרע, מתווספות ומכפילות על עצמם על ידי האינטרנט, לטוב ולרע, מה שמעלה את חשיבות האינטרנט כאשר משתמשים בו לטובה, אך גורם לו להיות אסון בקנה מידה גדול כשמשתמשים בו לרעה.