גוף כתב יד קודש: הבדלים בין גרסאות בדף
טאפרו דא פלאחו (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
בשונה מ[[אדמו"רי חב"ד]] לאורך הדורות, הרבי נהג שלא לכתוב בעצמו את [[מאמר|מאמרי החסידות]] שאמר, ואף לא את [[שיחה|שיחות הקודש]]. באשר לכך, כתבי היד המצויים בידינו הינם בעיקר מכתבים ומענות שכתב הרבי לאנשים שונים, הוראות קצרות, ועלי ה[[הגהה]]{{הערה|בנוסף לכך ישנם [[רשימות]] פרטיות שכתב הרבי לעצמו, מפתח קטלוגי לשיחות ומאמרי רבותינו נשיאינו, ועוד.}}. | בשונה מ[[אדמו"רי חב"ד]] לאורך הדורות, הרבי נהג שלא לכתוב בעצמו את [[מאמר|מאמרי החסידות]] שאמר, ואף לא את [[שיחה|שיחות הקודש]]. באשר לכך, כתבי היד המצויים בידינו הינם בעיקר מכתבים ומענות שכתב הרבי לאנשים שונים, הוראות קצרות, ועלי ה[[הגהה]]{{הערה|בנוסף לכך ישנם [[רשימות]] פרטיות שכתב הרבי לעצמו, מפתח קטלוגי לשיחות ומאמרי רבותינו נשיאינו, ועוד.}}. | ||
מענות | המקום הראשון בו פורסמו מענות קודש היה קובץ [[צדי"ק למלך]], שיצא לאור בשנים [[תשנ"ג]]-[[תשנ"ד]] לזכות החלמתו של הרבי. לאורך השנים נעשה רווח יותר ויותר פרסום מענות קודש בבמות שונות ב[[תשורה|תשורות]] משמחות אנ"ש, ובמדורים קבועים בשבועונים [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] ו[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]. | ||
המענות שהתפרסמו בשבועון בית משיח נלקטו בספרים '[[מאוצר המלך]]', וקוטלגו לפי מדורים. | המענות שהתפרסמו בשבועון בית משיח נלקטו בספרים '[[מאוצר המלך]]', וקוטלגו לפי מדורים. | ||
גרסה מ־15:51, 19 באוקטובר 2020
מענותיו של הרבי שנרשמו בכתב ידו, מכונות בפי החסידים גוף כתב יד קודש (מכונה בראשי תיבות - גוכי"ק), והם מתייחסים אליהם בהדרת קודש ובחביבות מיוחדת.
היסטוריה
בשונה מאדמו"רי חב"ד לאורך הדורות, הרבי נהג שלא לכתוב בעצמו את מאמרי החסידות שאמר, ואף לא את שיחות הקודש. באשר לכך, כתבי היד המצויים בידינו הינם בעיקר מכתבים ומענות שכתב הרבי לאנשים שונים, הוראות קצרות, ועלי ההגהה[1].
המקום הראשון בו פורסמו מענות קודש היה קובץ צדי"ק למלך, שיצא לאור בשנים תשנ"ג-תשנ"ד לזכות החלמתו של הרבי. לאורך השנים נעשה רווח יותר ויותר פרסום מענות קודש בבמות שונות בתשורות משמחות אנ"ש, ובמדורים קבועים בשבועונים כפר חב"ד ובית משיח.
המענות שהתפרסמו בשבועון בית משיח נלקטו בספרים 'מאוצר המלך', וקוטלגו לפי מדורים.
המענות שהתפרסמו בשבועון כפר חב"ד על ידי המזכיר הרב בנימין קליין רוכזו על ידי האחים הרב מאיר שלמה לובצקי והרב שמואל לובעצקי והרב דוד לובעצקי והתפרסמו בספר 'מבית המלכות'.
בנוסף כונסו כתבי יד נוספים בסדרת החוברות "צדי"ק למלך", דבר מלך, ועוד.
חיקוי כתב ידו של הרבי
הרבי מעיד[2] כי "בין חסידים לרבותיהם, משתדלים בסגנון מכתביהם והליכותיהם בכלל, להדמות לרבם", ועד כדי כך שהחסידים שהיו ממונים על העתקת כתבי היד ומאמרי החסידות השתדלו לחקות בכתב-ידם את כתב-ידו של הרבי, עד שפעמים רבות ניתן להבחין לאיזה אדמו"ר שייך המאמר אפילו מבלי לעיין בתוכן שלו.
הרבי אף הביא את הפתגם החסידים המהווה מקור להנהגה זו, על פי מאמר חז"ל[3]: "אחרי השם אלוקיכם תלכו - וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה?", שאף שאי אפשר 'לחקות' את הקדוש ברוך הוא, הרי שתלמיד כן יכול לחקות את רבו.
ליקוטים שיצאו לאור
- מאוצר המלך ג' כרכים - בעריכת הרב שלום יעקב חזן
- פתקים משולחנו של הרבי ג' כרכים - בעריכת הרב יצחק קפלן, ספריית 'מעיינותיך', תשע"ו־ח[4]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אוסף כתבי יד קודש
- תדפיסים: מבית המלכות - ב • תדפיס מבית המלכות - ד • לקט כתבי קודש שהתפרסמו בתשורות, תדפיס מתוך ספר המלקט את המענות שהתפרסמו על ידי הרב בנימין קליין
- הרב שמואל לובעצקי, אשר רוח בו, בתוך גליון נושא של שבועון 'המודיע' לרגל 25 שנה לג' תמוז, ערב שבת פרשת חוקת תשע"ט
