לדלג לתוכן

הושענות – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
יוסי מ. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
יוסי מ. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
{{בעבודה}}
'''הושענות''' הוא מנהג להקיף את הבימה עם [[ארבעת המינים]] כל יום במשך [[חג הסוכות]], ולומר בהם פיוטים על פי סדר [[אותיות האלף בית]].
'''הושענות''' הוא מנהג להקיף את הבימה עם [[ארבעת המינים]] כל יום במשך [[חג הסוכות]], ולומר בהם פיוטים על פי סדר [[אותיות האל"ף בי"ת]].


==בבית המקדש==
==בבית המקדש==
שורה 7: שורה 7:
ה[[כהנים]] היו תוקעין (בחצוצרות) מריעין (ב[[שופר|שופרות]]) ושוב מריעין. ישראל היו מקיפין את המזבח, ואומרים {{ציטוטון|אנא ה' הושיעא נא. אנא ה' הצליחה נא}}. ולדעת [[רבי יהודה]], {{ציטוטון|אני והו הושיעא נא}}{{הערה|משנה סוכה ד. ה.}}. כיום אנו נוהגים כשני הדעות.
ה[[כהנים]] היו תוקעין (בחצוצרות) מריעין (ב[[שופר|שופרות]]) ושוב מריעין. ישראל היו מקיפין את המזבח, ואומרים {{ציטוטון|אנא ה' הושיעא נא. אנא ה' הצליחה נא}}. ולדעת [[רבי יהודה]], {{ציטוטון|אני והו הושיעא נא}}{{הערה|משנה סוכה ד. ה.}}. כיום אנו נוהגים כשני הדעות.


ב[[הושענא רבה]] היו מקיפים את המזבח [[שבע]] פעמים, וכך נוהגים אנו גם כיום.
ב[[הושענא רבה]] היו מקיפים את המזבח [[שבע]] פעמים.
 
==מנהגי חב"ד==
*מיד אחר אמירת ה[[הלל]] לפני ה[[קדיש]] אומרים את הושענות{{הערה|[[סידור אדמו"ר הזקן]]}}. (בשונה מקהילות אחרות הנוהגות לומר לאחרי [[תפילת מוסף]].
 
*בחרוזים שאומרים הקהל וה[[חזן]] בקול רם (ארבעת הראשונים והחל מאות [[ס]] - [[ע]] ואילך), מוסיפים את המילה 'הושענא' בתחילת וסוף המשפט. ובאלו שומרים בלחש, מוסיפים רק בתחילת המשפט.
 
*כשאחד מימי החג חל ב[[שבת]], אומרים למחרת גם את הפיוט של יום האתמול, אך לא מקיפים בו את הבימה.

גרסה מ־02:42, 9 באוקטובר 2020


שגיאות פרמטריות בתבנית:בעבודה

פרמטרי חובה [ תאריך ] חסרים

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

הושענות הוא מנהג להקיף את הבימה עם ארבעת המינים כל יום במשך חג הסוכות, ולומר בהם פיוטים על פי סדר אותיות האל"ף בי"ת.

בבית המקדש

היו כל יום הולכין וכורתים עצי ערבה גבוההים קצת יותר ממזבח החיצון, בעיר מוצא (תחת ירושלים). את הערבות שקטפו, היו זוקפים על המזבח כשראשם מונח על רצפת המזבח.

הכהנים היו תוקעין (בחצוצרות) מריעין (בשופרות) ושוב מריעין. ישראל היו מקיפין את המזבח, ואומרים "אנא ה' הושיעא נא. אנא ה' הצליחה נא". ולדעת רבי יהודה, "אני והו הושיעא נא"[1]. כיום אנו נוהגים כשני הדעות.

בהושענא רבה היו מקיפים את המזבח שבע פעמים.

מנהגי חב"ד

  • מיד אחר אמירת ההלל לפני הקדיש אומרים את הושענות[2]. (בשונה מקהילות אחרות הנוהגות לומר לאחרי תפילת מוסף.
  • בחרוזים שאומרים הקהל והחזן בקול רם (ארבעת הראשונים והחל מאות ס - ע ואילך), מוסיפים את המילה 'הושענא' בתחילת וסוף המשפט. ובאלו שומרים בלחש, מוסיפים רק בתחילת המשפט.
  • כשאחד מימי החג חל בשבת, אומרים למחרת גם את הפיוט של יום האתמול, אך לא מקיפים בו את הבימה.
  1. ^ משנה סוכה ד. ה.
  2. ^ סידור אדמו"ר הזקן