משתמש:אברימי כ./חסידות בויאן: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף ריק) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''חסידות בויאן''' היא חסידות מ[[חסידות רוז'ין|שולשלת רוז'ין]] שנוסדה על ידי רבי [[יצחק פרידמן]], נכדו של רבי [[ישראל מרוז'ין]]. | |||
===הדור הראשון=== | |||
מייסד חסידות בויאן היה רבי [[יצחק פרידמן]], "הפחד יצחק", בנו הגדול של רבי '''אברהם יעקב פרידמן''' (הראשון). רבי יצחק כיהן באדמו"רות משנת [[תרמ"ג]] עד פטירתו, ב[[י"ז באדר]] [[תרע"ז]]. | |||
לאחר שלוש שנים שבהן הנהיג את החצר יחד עם אחיו הצעיר רבי [[ישראל פרידמן]], החליטו שני האחים להיפרד ולחלק את הירושה. | |||
רבי [[ישראל פרידמן|ישראל]] קיבל את הנכסים בסדיגורא, כולל ביתו של רבי [[ישראל מרוז'ין]] וכן את חלקת הקבר שבה נקברו אבותיהם, ואילו רבי יצחק קיבל את נשיאות ואת בית הכנסת "תפארת ישראל" ב[[רובע היהודי]] ואת זכות הדלקת מדורת [[ל"ג בעומר]] ב[[קבר רבי שמעון בר יוחאי]]. | |||
ב[[י"ח בחשוון]] [[תרמ"ז]] רבי יצחק העתיק את משכנו לעיירה [[בויאן]] הסמוכה, בה הקימו עבורו חסידיו בית מדרש ובית מגורים ובהם ניהל את החסידות. | |||
רבי יצחק היה חתנו של רבי יוחנן מ[[חסידות רחמסטריווקא|רחמסטריווקא]]. עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] עבר לווינה. | |||
בווינה המשיך האדמו"ר לנהל את חצרו. לאחר פטירתו נתמנו ארבעת בניו לאדמו"רים, תחילה בווינה ואחר כך התפזרו. | |||
גרסה מ־12:26, 6 באוקטובר 2020
חסידות בויאן היא חסידות משולשלת רוז'ין שנוסדה על ידי רבי יצחק פרידמן, נכדו של רבי ישראל מרוז'ין.
הדור הראשון
מייסד חסידות בויאן היה רבי יצחק פרידמן, "הפחד יצחק", בנו הגדול של רבי אברהם יעקב פרידמן (הראשון). רבי יצחק כיהן באדמו"רות משנת תרמ"ג עד פטירתו, בי"ז באדר תרע"ז.
לאחר שלוש שנים שבהן הנהיג את החצר יחד עם אחיו הצעיר רבי ישראל פרידמן, החליטו שני האחים להיפרד ולחלק את הירושה.
רבי ישראל קיבל את הנכסים בסדיגורא, כולל ביתו של רבי ישראל מרוז'ין וכן את חלקת הקבר שבה נקברו אבותיהם, ואילו רבי יצחק קיבל את נשיאות ואת בית הכנסת "תפארת ישראל" ברובע היהודי ואת זכות הדלקת מדורת ל"ג בעומר בקבר רבי שמעון בר יוחאי.
בי"ח בחשוון תרמ"ז רבי יצחק העתיק את משכנו לעיירה בויאן הסמוכה, בה הקימו עבורו חסידיו בית מדרש ובית מגורים ובהם ניהל את החסידות.
רבי יצחק היה חתנו של רבי יוחנן מרחמסטריווקא. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה.
בווינה המשיך האדמו"ר לנהל את חצרו. לאחר פטירתו נתמנו ארבעת בניו לאדמו"רים, תחילה בווינה ואחר כך התפזרו.