בית כנסת צמח צדק (פתח תקווה): הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־16:34, 6 באוקטובר 2020

בית הכנסת צמח צדק חב"ד במרכז פתח תקווה הוא מהוותיקים שבבתי הכנסת החב"דיים בארץ הקודש. הוקם בשנת תער"ב ונקרא על שם אדמו"ר הצמח צדק.

הסטוריה

החסיד הרב גרשון שרגא אטינגון היה גביר חב"די שנולד בשקלוב שברוסיה. בערוב ימיו בשנת תרס"ט עלה לארץ הקודש והתיישב בפתח תקווה.

בהגיעו לעיר קנה שני דונם אדמה ברחוב גוטמן במרכז העיר עליהם הקים את ביתו וגינת ירק ועצי פרי גדולה לצידו. זמן קצר לאחר הגעתו, הקים מכספו את בית הכנסת החב"די על שטח החצר הסמוך לביתו.

מסמך מיוחד מתנוסס עד היום על קיר בית הכנסת (ראו תמונה) המהווה הסכם בין ר' גרשון לבין המניין הראשוני שהתקיים במקום. במסמך, שנכתב השנתיים לאחר הקמת בית הכנסת, מפרט בעל הקרקע, את זכויותיהם של האנשים לתפילה ב"בית המדרש", בתמורה לכך שאחרי פטירתו יאמרו קדיש וילמדו משניות לזכרו ולזכר אשתו. פרט מיוחד קיים במסמך: "נוסח התפילה תהיה על פי נוסח חב"ד".

לא ברור כיום מי קיבל לידיו את אחזקת המקום בתנאים שנכתבו שיהיה על פי נוסח חב"ד ומי למעשה היו חסידי חב"ד הראשונים בפתח תקווה, אך חתימות הגבאים המתנוססות במסמך וכל משך שנות קיומו של בית הכנסת במתכונת זו החב"דית מלמדים שאכן היו מי שקיבלו את אחזקת המקום על התנאי האמור.

מסמך היסטורי זה קיבל משמעות אקטואלית, כאשר הסוגיה על בעלות הקרקע ועל המקום הועלתה מחדש לפני עיריית פתח תקווה. אז הוציא הגבאי הרב חיים צבי ליפסקר את המסמך שקיבל משמעות גורלית, מעין צוואה. הוא טען שכל עוד מתקיים התנאי של הגבאים, והתפילה גם אחרי כמעט מאה שנה ממשיכה להיות בנוסח חב"ד, הבעלות על המקום צריכה להישמר באותם ידיים, וכך היה.

כיום, על קיר בית הכנסת מבחוץ נכתב "בית כנסת חב"ד "צמח צדק" יסד ר' גרשון אטינגון בשנת תרע"ב".

בית הכנסת "צמח צדק" הממוקם ברחוב גוטמן 24 (כיום, מאחורי שוק ליפקיס) הינו בית הכנסת השני שנבנה במושבה פתח תקווה. קדם לו רק בית הכנסת הגדול של העיר "בית יעקב" שאף הוא עומד עד היום על תילו. וזהו, ללא ספק, גם בית הכנסת החסידי הראשון של המושבה.

בי"ד מנחם אב תרפ"ט ביקר אדמו"ר הריי"צ בפתח תקווה. לקראת בואו פירסמה המועצה המקומית מודעות שבישרו לתושבי המושבה על בואו הצפוי של הרבי, ומשלחת מיוחדת מנכבדי המושבה נסעה לתל אביב כדי לקבל את פניו. כשהגיעה הרבי למושבה נערכה עבורו קבלת פנים רשמית ליד בית הכנסת הגדול. קהל גדול בראשות הרבנים ונכבדי המושבה קיבלו את פניו בתרועות שמחה. ר' אברהם פריז שעקר מביתו והתלווה לרבי כל משך ביקורו בארץ, הגיע עמו לעיר מגוריו, ובמקביל רעייתו מרת רבקה ביילא, לקחה את צאצאיה לעזרת הנשים של בית הכנסת הגדול, והרימה אותם מעל למחיצה כדי שיזכו לראות את פני הקודש.

עובדה מעניינת היא, שאדמו"ר הריי"צ לא נכנס לבית הכנסת חב"ד צמח צדק, על אף שהוא קרוב מרחק הליכה קצרה לבית הכנסת הגדול. בהמשך ביקורו נכנס לישיבת לומז'ה במרכז העיר.

בית הכנסת כיום

במשך השנים בית הכנסת הורחב ונוספו לו אגפים חדשים. מי שהיה אחראי להרחבתו ושיפוצו של בית הכנסת היה הגבאי הרב חיים צבי ליפסקר. מבנה בית הכנסת העתיק לא ניתן היה לשינויים. ר' צבי הביא אדריכל כדי שיראה כיצד ניתן להגדיל אותו לטובת המתפללים במקום. האדריכל שראה את המבנה אמר שאי אפשר להזיז או לשבור אף לא חלק קטן מקירות המבנה העתיקים. העירייה גם עמדה בתוקף על כך שהמראה החיצוני של מבנה בית הכנסת ישמר. לאחר עבודה קשה הורחב בית הכנסת תוך שמירה על הסגנון הקיים. נוספו אגפים חדשים שהצטרפו למבנה המקורי.

ר' צבי גרס שהרחבת בית הכנסת תביא מתפללים חדשים לקהילה למרות שהמקום באותו זמן כבר היה בתהליך של הזדקנות והתמעטות, קודם התחלת השיפוץ נסע לרבי לקבל ברכה. ואכן משימתו הצליחה, ובמקביל להרחבה שערכה כשנתיים ימים הקהילה הלכה וגדלה ונוספו בה משפחות זוגות צעירים שבאו להתגורר במרכז פתח תקווה.

בשנות הבראשית של תלמוד תורה צמח צדק פתח תקווה הוא שכן בבית הכנסת, ומאז נקרא גם הוא על שם אדמו"ר הצמח צדק.

השיפוץ האחרון נעשה על ידי הרב נפתלי ליפסקר וכלל חידוש כותל המזרח של בית הכנסת ובניית ארון קודש מפואר.

בבית הכנסת מתקיימות התוועדויות רבתיות ביומא דפגרא על ידי הגבאים בשיתוף בית חב"ד פתח תקווה בהם מוזמנים להתוועד משפיעים אורחים מהארץ והעולם בהשתתפות קהל גדול של אנ"ש ומקורבים.

רבני בית הכנסת

הרב יהושע מררי - הרב הראשון של בית הכנסת עד פטירתו בתשי"ד.
הרב משה צבי נאה - עד פטירתו בתש"ס.
הרב דוד חנזין - עד פטירתו בתשס"ג. לאחר פטירתו במשך למעלה מעשור לא היה רב קבוע לקהילה.
הרב חיים הלל רסקין - בעקבות התפתחות הקהילה והגעת זוגות צעירים רבים, הוחלט למנות רב ונערכו בחירות לתפקיד במוצאי שבת סליחות תשע"ח ובהם נבחר הרב רסקין^[1].

קהילה חב"דית נוספת המונה כמאה ועשרים משפחות פועלת בשכונת "הדר גנים" בעיר. בראשות הרב מנחם מענדל פרידמן^[2].

למנויים של הרב רסקין והרב פרידמן, קדם מינוי כללי של שלושת קהילות חב"ד בפתח תקוה שהתאגדו ביחד עם כלל מוסדות חינוך חב"ד בעיר והכתירו עליהם לרב ומרא דאתרא את שליח הרבי לעיר הרב אשר זאב דייטש, להכתרה הצטרפו גם שלוחי הרבי לשכונות ברחבי העיר^[3].

גבאי בית הכנסת

הרב אליהו שקלובסקי
הרב יעקב בצלאל סלודובניק
הרב חיים צבי ליפסקר
הרב נפתלי ליפסקר - כיום.
הרב אפרים סגל - כיום.

מתפללים מפורסמים

האווירה המיוחדת של בית הכנסת נבנתה מהפסיפס האנושי המיוחד של מתפללי בית הכנסת. ומהם:

לקריאה נוספת

100 שנים לבית הכנסת "צמח צדק" חב"ד בפתח תקווה - מנחם זיגלבוים, שבועון בית משיח גיליון 806

הערות שוליים

[1] הרב חיים-הלל רסקין נבחר כרב לקהילת חב"ד מרכז פתח-תקווה

[2] פתח תקווה בחרה: הרב פרידמן יכהן כרב הקהילה

[3] הרב אשר דייטש נבחר לכהן כרב קהילת חב"ד בפתח תקוה באתר חב"ד אינפו

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:בית כנסת צמח צדק חב"ד.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|חזית בית הכנסת כיום]]
-'''בית הכנסת צמח צדק חב"ד''' במרכז [[פתח תקווה]] הוא מהוותיקים שבבתי הכנסת החב"דיים בארץ הקודש. נקרא על שם [[אדמו"ר הצמח צדק]] הוקם בשנת [[תער"ב]].
+'''בית הכנסת צמח צדק חב"ד''' במרכז [[פתח תקווה]] הוא מהוותיקים שבבתי הכנסת החב"דיים בארץ הקודש. הוקם בשנת [[תער"ב]] ונקרא על שם [[אדמו"ר הצמח צדק]].
 ==הסטוריה==
@@ שורה 36: / שורה 36: @@
 ==רבני בית הכנסת==
-*הרב [[יהושע מררי]] - עד פטירתו ב[[תשי"ד]]
+*הרב [[יהושע מררי]] - הרב הראשון של בית הכנסת עד פטירתו ב[[תשי"ד]].
-*הרב [[משה צבי נאה (פתח תקווה)|משה צבי נאה]] - עד פטירתו ב[[תש"ס]]
+*הרב [[משה צבי נאה (פתח תקווה)|משה צבי נאה]] - עד פטירתו ב[[תש"ס]].
-*הרב [[דוד חנזין]] - עד פטירתו ב[[תשס"ג]] לאחר פטירתו במשך למעלה מעשור לא היה רב קבוע לקהילה.
+*הרב [[דוד חנזין]] - עד פטירתו ב[[תשס"ג]]. לאחר פטירתו במשך למעלה מעשור לא היה רב קבוע לקהילה.
 *הרב [[חיים הלל רסקין]] - בעקבות התפתחות הקהילה והגעת זוגות צעירים רבים, הוחלט למנות רב ונערכו בחירות לתפקיד במוצאי שבת סליחות [[תשע"ח]] ובהם נבחר הרב רסקין{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=113208 הרב חיים-הלל רסקין נבחר כרב לקהילת חב"ד מרכז פתח-תקווה]}}.