משתמש:אברימי כ./חסידות סדיגורא: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 19: | שורה 19: | ||
בתקופתו נוסדה [[ישיבה]] בסדיגורא בשם "אור התורה". בראשות הישיבה עמדו שלושה אחים, הרבנים רפאל, אליעזר ואברהם קיטגורוצקי. | בתקופתו נוסדה [[ישיבה]] בסדיגורא בשם "אור התורה". בראשות הישיבה עמדו שלושה אחים, הרבנים רפאל, אליעזר ואברהם קיטגורוצקי. | ||
*רבי [[אברהם יעקב פרידמן (השני)]] (ה"אביר יעקב"). נולד ב[[ח' אב]] [[תרמ"ד]], מונה גם הוא לאדמו"ר לאחר פטירת אביו. הקים ישיבה נוספת בסדיגורא, עם אחיו רבי שלמה חיים. נפטר ב[[ה' טבת]] [[תשכ"א]], ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] נחלת יצחק שבגבעתיים. | *רבי [[אברהם יעקב פרידמן (השני)]] (ה"אביר יעקב"). נולד ב[[ח' אב]] [[תרמ"ד]], מונה גם הוא לאדמו"ר לאחר פטירת אביו. הקים ישיבה נוספת בסדיגורא, עם אחיו רבי שלמה חיים. נפטר ב[[ה' טבת]] [[תשכ"א]], ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] נחלת יצחק שבגבעתיים. | ||
*רבי '''שלמה חיים פרידמן''', נולד ב[[א' סיון]] [[תרמ"ז]], חתנו של רבי '''שמואל הורנשטיין''' מראדומישלא, כיהן גם הוא כאדמו"ר, אך לאחר שעבר לווינה בימי מלחמת העולם הראשונה, העדיף לעסוק בפעילות ציבורית למען הפליטים ולטובת יישוב ארץ ישראל ולא המשיך באדמו"רות במובן הרגיל | *רבי '''שלמה חיים פרידמן''', נולד ב[[א' סיון]] [[תרמ"ז]], חתנו של רבי '''שמואל הורנשטיין''' מראדומישלא, כיהן גם הוא כאדמו"ר, אך לאחר שעבר לווינה בימי מלחמת העולם הראשונה, העדיף לעסוק בפעילות ציבורית למען הפליטים ולטובת יישוב ארץ ישראל ולא המשיך באדמו"רות במובן הרגיל. | ||
לאחר ה[[שואה]] התגורר אף הוא ב[[תל אביב]] והמשיך בפעילות ענפה ובהצלת יתומים יהודיים בארצות אירופה. פרסם מאמרי הגות רבים. נפטר ב[[כ"ו אב]] [[תשל"ב]] ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] נחלת יצחק שבגבעתיים. | לאחר ה[[שואה]] התגורר אף הוא ב[[תל אביב]] והמשיך בפעילות ענפה ובהצלת יתומים יהודיים בארצות אירופה. פרסם מאמרי הגות רבים. נפטר ב[[כ"ו אב]] [[תשל"ב]] ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] נחלת יצחק שבגבעתיים. | ||
גרסה מ־16:38, 5 באוקטובר 2020
חסידות סדיגורא היא חסידות שבמקורה הגיעה מחסידות רוז'ין. בשנת תר"ב הגיע רבי ישראל מרוז'ין לסדיגורא לאחר שנאלץ לברוח מרוז'ין, והקים מחדש את החסידות. לאחר פטירתו (בג' חשוון תרי"א), מילא את מקומו רבי שלום יוסף פרידמן, אך לאחר כעשרה חודשיים נפטר.
לאחר מכן כיהן רבי אברהם יעקב פרידמן (בנו השני של רבי ישראל מרוז'ין) והוא נחשב כהאדמו"ר הראשון לחסידות סדיגורא.
הדור הראשון
רבי אברהם יעקב פרידמן. כיהן כ-32 שנים כאדמו"ר בחסידות.
הדור השני
לאחר פטירת רבי אברהם יעקב בשנת תרמ"ג החלו לכהן בחסידות שניים מבניו, רבי יצחק פרידמן (ה"פחד יצחק") עבר מסדיגורא לבויאן [1] ושם אף פתח את חסידותו.
לעומת זאת, רבי ישראל פרידמן (ה"אור ישראל") נשאר בסדיגורא והוכתר לאדמו"ר בחסידות. נפטר בשנת תרס"ז.
הדור השלישי
- רבי אהרן פרידמן (ה"קדושת אהרן"). נולד בי"ב תשרי תרל"ז. נפטר שש שנים בלבד אחרי פטירת אביו, בי"ט תשרי תרע"ג.
בתקופתו נוסדה ישיבה בסדיגורא בשם "אור התורה". בראשות הישיבה עמדו שלושה אחים, הרבנים רפאל, אליעזר ואברהם קיטגורוצקי.
- רבי אברהם יעקב פרידמן (השני) (ה"אביר יעקב"). נולד בח' אב תרמ"ד, מונה גם הוא לאדמו"ר לאחר פטירת אביו. הקים ישיבה נוספת בסדיגורא, עם אחיו רבי שלמה חיים. נפטר בה' טבת תשכ"א, ונטמן בבית העלמין נחלת יצחק שבגבעתיים.
- רבי שלמה חיים פרידמן, נולד בא' סיון תרמ"ז, חתנו של רבי שמואל הורנשטיין מראדומישלא, כיהן גם הוא כאדמו"ר, אך לאחר שעבר לווינה בימי מלחמת העולם הראשונה, העדיף לעסוק בפעילות ציבורית למען הפליטים ולטובת יישוב ארץ ישראל ולא המשיך באדמו"רות במובן הרגיל.
לאחר השואה התגורר אף הוא בתל אביב והמשיך בפעילות ענפה ובהצלת יתומים יהודיים בארצות אירופה. פרסם מאמרי הגות רבים. נפטר בכ"ו אב תשל"ב ונטמן בבית העלמין נחלת יצחק שבגבעתיים.
הדור הרביעי
הדור החמישי
הדור השישי
הדור השביעי
התייחסות רבותינו נשיאנו
הערות שוליים
- ↑ אך עדיין הייתה חלק מתוך החסידות