חייל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:הפרטיזן במלחמת השחרור.jpg|ממוזער|חיילים ב[[מלחמת השחרור]] בינהם ניתן לראות את הרב [[זושא וילמובסקי]], (עם [[זקן]] מלא).]]
[[קובץ:הפרטיזן במלחמת השחרור.jpg|ממוזער|חיילים ב[[מלחמת השחרור]] בינהם ניתן לראות את הרב [[זושא וילמובסקי]], (עם [[זקן]] מלא).]]
'''חייל''' הוא העובד בשירות [[צבא]] מסויים.
'''חייל''' הוא העובד בשירות [[צבא]] מסויים.
==ראשי תיבות==
ה[[ראשי תיבות]] של המילה "חיל" הוא '''ח'''סיד '''י'''רא שמים ו '''למדן'''. בלשון זו, נוהגים לברך [[ילד]] בעיקר ב[[אופשערניש]] שלו{{הערה|כך היא הלשון שהרבי משתמש במכתביו}}.
הרבי מסביר{{הערה|אגרות קודש כרך י"ז ו'רי"ז}} את הלשון (מה קודם למה): דבר ראשון צריך שהוא יהיה [[חסיד]] - ביטול הרגש עצמו. ומאחר שהוא חסיד,  זה נותן מקום ל[[יראת שמים]]. ורק אחרי שמבטל הרגש עצמו, ומכניס יראת שמים, אז הוא יכול להיות למדן.


==בחסידות==
==בחסידות==

גרסה מ־05:05, 13 בספטמבר 2020

חיילים במלחמת השחרור בינהם ניתן לראות את הרב זושא וילמובסקי, (עם זקן מלא).

חייל הוא העובד בשירות צבא מסויים.

ראשי תיבות

הראשי תיבות של המילה "חיל" הוא חסיד ירא שמים ו למדן. בלשון זו, נוהגים לברך ילד בעיקר באופשערניש שלו[1].

הרבי מסביר[2] את הלשון (מה קודם למה): דבר ראשון צריך שהוא יהיה חסיד - ביטול הרגש עצמו. ומאחר שהוא חסיד, זה נותן מקום ליראת שמים. ורק אחרי שמבטל הרגש עצמו, ומכניס יראת שמים, אז הוא יכול להיות למדן.

בחסידות

בחסידות[3] מובא משל מחייל לנשמה שירדה לעולם הזה התחתון:

כשחייל פשוט יוצא למלחמה, זהו על פי הנחיותיהם של המפקדים וראשי הצבא. ומכל מקום, מי שבפועל הולך וכובש הוא החייל הפשוט, ועל ידי זה, הוא פועל את המעלה גם במפקדיו, שינצחו את המלחמה.

כך גם בנשמה: שורש הנשמה כפי שהיא למעלה, היא באהבה ויראה ובביטול מוחלט לה', ודוקא על ידי שהארה ממנה יורדת לעולם הזה הגשמי והנחות, נעשית עליה גם בעצם הנשמה; שנהיית בבחינת
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון

לא נמצא templatedata תקין
מהלך.


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
==הערות שוליים==

  1. כך היא הלשון שהרבי משתמש במכתביו
  2. אגרות קודש כרך י"ז ו'רי"ז
  3. מאמרי מן המיצר תרפ"ד, תרצ"ה ותש"ט