חצות הלילה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
ועונה: של[[דוד המלך|דוד]] היה סימן. מעמיד את נבלו על החלון כשהלך [[שינה|לישון]], ובחצות היתה שורקת רוח [[צפון|צפונית]] ו[[ניגון|מנגנת]] מעצמה בנבל, וממנה היה מתעורר וקם ו[[לימוד תורה|לומד תורה]] עד הבקר. | ועונה: של[[דוד המלך|דוד]] היה סימן. מעמיד את נבלו על החלון כשהלך [[שינה|לישון]], ובחצות היתה שורקת רוח [[צפון|צפונית]] ו[[ניגון|מנגנת]] מעצמה בנבל, וממנה היה מתעורר וקם ו[[לימוד תורה|לומד תורה]] עד הבקר. | ||
== | ==בתורת החסידות== | ||
ב[[קבלה]]{{הערה|פרי עץ חיים שער תיקון חצות שיז}} מוזכר, שחצות הלילה הוא זמן עת רצון לפני השם. | ב[[קבלה]]{{הערה|פרי עץ חיים שער תיקון חצות שיז}} מוזכר, שחצות הלילה הוא זמן עת רצון לפני השם. | ||
ב[[תורת החסידות]]{{הערה|אור התורה הוספות בעלותך ו}} מבואר, שחצות הוא ה[[ממוצע]] בין תחילת הלילה שהוא בחינת [[גבורה]], ומחצות ואילך, שהוא בחינת ה[[חסד]]. ולכן{{הערה|משיחת ליל ב דחג הפסח תשי"ז}} בחצות ישנו גילוי אור נעלה ביותר כי כדי לחבר את ההפכים של [[חסד]] ו[[גבורה]]. זהו על ידי [[ספירת התפארת]] ששרשה מב[[ספירת הבינה]]. | |||
וזהו גם מה שמובא ב[[זהר]] {{ציטוטון|בפלגות לילה קוב"ה אתי לאשתעשעא עם צדיקיא בגינתא דעדן}} שבחצות הלילה הקב"ה יורד להשתעשע עם הצדיקים בגן העדן. שמתייחס לגילוי [[אור]] מה[[בינה]] שיורד לחבר את ההפכים של ב' חלקי ה[[לילה]]. | וזהו גם מה שמובא ב[[זהר]] {{ציטוטון|בפלגות לילה קוב"ה אתי לאשתעשעא עם צדיקיא בגינתא דעדן}} שבחצות הלילה הקב"ה יורד להשתעשע עם הצדיקים בגן העדן. שמתייחס לגילוי [[אור]] מה[[בינה]] שיורד לחבר את ההפכים של ב' חלקי ה[[לילה]]. | ||
גרסה מ־16:28, 30 באוגוסט 2020
חצות הלילה הוא הזמן המדויק שבין צאת הכוכבים לעלות השחר שמתחלקים ל-12 שעות זמניות, ובסוף השעה הששית הוא חצות הלילה.
תיקון חצות
| ערך מורחב – תיקון חצות |
- בחצות הלילה נהוג לערוך תיקון חצות, בו מקוננים על חורבן בית המקדש, ועושים תשובה תתאה על החטאים. האדמו"ר הזקן, ממליץ למי שלא יכול לעשות זאת בכל יום, שיעשה פעם בשבוע - בליל שישי.
עובדות והלכות בנוגע לחצות הלילה
- בחצות הלילה בדיוק, היתה מכת בכורות[1].
- לכתחילה, יש להתפלל תפילת ערבית ולקרוא קריאת שמע של ערבית, עד חצות הלילה[2].
- לכתחילה, יש להקטיר את החלבים והאיברים שלא נתעכלו טוב באש המערכה, עד חצות הלילה[2].
- לכתחילה, היה צריך לסיים את אכילת קרבן פסח עד חצות. וזכר לכך משתדלים בליל הסדר הראשון, לסיים את אכילת האפיקומן עד חצות.
זמנו המדויק של חצות הלילה
ה' צוה למשה רבינו[3] שיאמר לפרעה, שבחצות הלילה הוא יצא לנגוף את בכורות מצרים, משה סבר שפרעה יחשוב, מאין אדם יכול לדעת מתי זה בדיוק חצות? ויבוא לומר שמשה הוא שקרן. ולכן אמר לפרעה[4] "כחצות" דהיינו בערך בחצות. (אך האמת האמת היא, שהקב"ה יודע זמניו, ויודע לכוין בדיוק לחצות).
הגמרא שואלת[3]: דוד המלך כותב בספר התהילים[5]: "חצות לילה אקום" ואיך ידע מתי זה חצות בדיוק, אם אפילו משה לא ידע?
ועונה: שלדוד היה סימן. מעמיד את נבלו על החלון כשהלך לישון, ובחצות היתה שורקת רוח צפונית ומנגנת מעצמה בנבל, וממנה היה מתעורר וקם ולומד תורה עד הבקר.
בתורת החסידות
בקבלה[6] מוזכר, שחצות הלילה הוא זמן עת רצון לפני השם.
בתורת החסידות[7] מבואר, שחצות הוא הממוצע בין תחילת הלילה שהוא בחינת גבורה, ומחצות ואילך, שהוא בחינת החסד. ולכן[8] בחצות ישנו גילוי אור נעלה ביותר כי כדי לחבר את ההפכים של חסד וגבורה. זהו על ידי ספירת התפארת ששרשה מבספירת הבינה.
וזהו גם מה שמובא בזהר "בפלגות לילה קוב"ה אתי לאשתעשעא עם צדיקיא בגינתא דעדן" שבחצות הלילה הקב"ה יורד להשתעשע עם הצדיקים בגן העדן. שמתייחס לגילוי אור מהבינה שיורד לחבר את ההפכים של ב' חלקי הלילה.
וההמשכה זו[9], היא על ידי שקמים אז, כל הבעלי תורה, ללמוד תורה.
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==