כל נדרי – הבדלי גרסאות

אליהו ב. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
אליהו ב. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
[[קובץ:ראש השנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יהודים מתפללים ביום הכיפורים. ציור: ר' [[זלמן קליינמן]]]]
[[קובץ:ראש השנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יהודים מתפללים ביום הכיפורים. ציור: ר' [[זלמן קליינמן]]]]
'''כל נדרי''' הוא קטע [[תפילה]] מיוחד הנאמר בליל [[יום הכיפורים]] קודם תפילת [[ערבית]].
'''כל נדרי''' הוא קטע [[תפילה]] מיוחד הנאמר בליל [[יום הכיפורים]] קודם תפילת [[ערבית]].
שורה 9: שורה 8:


'''השניה''' היא שיטת [[הרא"ש]] והתוספות רי"ד. לדעתם, אמירת כל נדרי נועדה בשביל התרת נדרי העבר, ולכן הנוסח יהיה "מיום כיפורים שעבר עד יום כיפורים זה". לדעתם, מקור האמירה הוא בדין הפשוט של התרת נדרים ותו לא. התוספות רי"ד מבאר בסיבת אמירת כל נדרי ביום הכיפורים דווקא, היות שיום הכיפורים מכפר על כל עוונותיו של האדם, חוץ מהנדרים שנדר לצדקה וכדומה. "בעבור זה תקנו גאונים הראשונים לומר זה" דווקא ביום הכיפורים, כדי להשלים כפרתו.
'''השניה''' היא שיטת [[הרא"ש]] והתוספות רי"ד. לדעתם, אמירת כל נדרי נועדה בשביל התרת נדרי העבר, ולכן הנוסח יהיה "מיום כיפורים שעבר עד יום כיפורים זה". לדעתם, מקור האמירה הוא בדין הפשוט של התרת נדרים ותו לא. התוספות רי"ד מבאר בסיבת אמירת כל נדרי ביום הכיפורים דווקא, היות שיום הכיפורים מכפר על כל עוונותיו של האדם, חוץ מהנדרים שנדר לצדקה וכדומה. "בעבור זה תקנו גאונים הראשונים לומר זה" דווקא ביום הכיפורים, כדי להשלים כפרתו.
דברים דומים מביא ה[[שיטה מקובצת]] בשם הרי"ץ וזה לשונו{{הערה|שיטה מקובצת נדרים כ"ב}}: "ודאי שורש מנהגינו .. אנשי כנסת הגדולה תקנו לנו להסיר מן המכשול כי כמה בני אדם יש שנודרים ושוכחים הנדר ואין באים לפני חכם להתיר ועוברין על נדרן בשוגג. ותיקנו שבתחלת יום הכיפורים בפתיחת תפילותיהם יתוודו ויתחרטו מנדריהם כדי שלא ישכחו הדבר. ובספרד נהגו ששליח ציבור אוחז ספר תורה בחיקו ואומר כל נדרי בקול רם וכל הקהל אומרים עמו. והטעם כדי שיהא שכינה מסכמת עמהם בהתרה".


'''השלישית''' היא שיטת ה[[נמוקי יוסף]]. לדעתו, אמירת כל נדרי היא לשם תפילה ווידוי, ולא ביטול הלכתי של הנדרים. וכלשונו: "ויותר נראה לומר לפי המנהג ולשון הנהוג בו והכתוב בסדר רב עמרם ז"ל שאין אומר כן לא בדרך נדרים הקודמין ולא בדרך תנאי לנדרים העתידים אלא שאומרים כן דרך תפילה להב"ה שלא יכשלו ושלא יענשו על הנדרים ועל השבועות שעשו בשנה שעברה ושיהיו שביתין ושביקין לפניו יתברך כאילו לא היו, וזה שנהגו לומר בסוף ונסלח לכל עדת ישראל..."
'''השלישית''' היא שיטת ה[[נמוקי יוסף]]. לדעתו, אמירת כל נדרי היא לשם תפילה ווידוי, ולא ביטול הלכתי של הנדרים. וכלשונו: "ויותר נראה לומר לפי המנהג ולשון הנהוג בו והכתוב בסדר רב עמרם ז"ל שאין אומר כן לא בדרך נדרים הקודמין ולא בדרך תנאי לנדרים העתידים אלא שאומרים כן דרך תפילה להב"ה שלא יכשלו ושלא יענשו על הנדרים ועל השבועות שעשו בשנה שעברה ושיהיו שביתין ושביקין לפניו יתברך כאילו לא היו, וזה שנהגו לומר בסוף ונסלח לכל עדת ישראל..."


דברים דומים מביא ה[[שיטה מקובצת]] בשם הרי"ץ וזה לשונו{{הערה|שיטה מקובצת נדרים כ"ב}}: "ודאי שורש מנהגינו .. אנשי כנסת הגדולה תקנו לנו להסיר מן המכשול כי כמה בני אדם יש שנודרים ושוכחים הנדר ואין באים לפני חכם להתיר ועוברין על נדרן בשוגג. ותיקנו שבתחלת יום הכיפורים בפתיחת תפילותיהם יתוודו ויתחרטו מנדריהם כדי שלא ישכחו הדבר. ובספרד נהגו ששליח ציבור אוחז ספר תורה בחיקו ואומר כל נדרי בקול רם וכל הקהל אומרים עמו. והטעם כדי שיהא שכינה מסכמת עמהם בהתרה".
בנוסח הנאמר בזמננו, חלק מקהילות ישראל נוהגים לומר כפי כל הדעות - גם על התרת נדרי העבר, וגם התנאה על נדרי העתיד. בנוסח [[אדמו"ר הזקן]] בסידורו הלשון היא רק על העתיד "מיום כיפורים זה עד יום כיפורים הבא עלינו לטובה".


בנוסח הנאמר בזמננו נוהגים לומר כפי כל הדעות - גם על התרת נדרי העבר, וגם התנאה על נדרי העתיד.
בטעם הדבר שנוהגים לומר כל נדרי ג' פעמים הביאו ה[[ראשונים]] כמה טעמים. לחלקם{{הערה|הרא"ש והטור (סי' תריט)}} הדבר הוא ככל התרת נדרים שצריך לומר ג' פעמים 'מותר לך'. לחלקם "כופלין אותו ג"פ כדרך הווידוי בציבור"{{הערה|נימוקי יוסף}}.
ולחלקם הוא "שמי שלא שם לבו בפעם ראשונה יכוון לבו בפעם שנייה"{{הערה|תוס' רי"ד}}.


בסיום נוסח כל נדרי אומרים את הפסוק "ונסלח לכל עדת בני ישראל .. בשגגה". משמעות אמירת הפסוק בעיתון זה מתפרש באופן שונה לפי הדעות האמורות. בחלקם הוא קשור להתרת הנדרים ובחלקם הוא נאמר בנפרד כמדבר על עצם מעלת היום הקדוש.
לאחר נוסח כל נדרי אומרים את הפסוק "ונסלח לכל עדת בני ישראל .. בשגגה". משמעות אמירת הפסוק בעיתוי זה מתפרש באופן שונה לפי הדעות האמורות. לחלקם הוא קשור להתרת הנדרים או ככפרה לעצם נדירת נדר{{הערה|המרדכי והגר"א}} ולחלקם הוא נאמר בנפרד כמדבר על עצם מעלת היום הקדוש.


לסיום, מברכים החזן והקהל את ברכת [[שהחיינו]] הנאמרת על עצם כניסת היום הקדוש. מצד עצם העניין ברכה זו טעון לאומרה על הכוס, אך כמובן בגלל שהוא יום צום אין עושים זאת{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh4/3/619/2.htm שו"ע אדה"ז סי' תרי"ט ס"ב]}}.
לסיום, מברכים החזן והקהל את ברכת [[שהחיינו]] הנאמרת על עצם כניסת היום הקדוש. מצד עצם העניין ברכה זו טעון לאומרה על הכוס, אך כמובן בגלל שהוא יום צום אין עושים זאת{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh4/3/619/2.htm שו"ע אדה"ז סי' תרי"ט ס"ב]}}.


==בתורת החסידות==
==בתורת החסידות==
 
[[אדמו"ר הזקן]] מבאר ב[[לקוטי תורה]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/23/85a.htm לקוטי תורה פרשת מטות פה, א]}} את עניין אמירת כל נדרי ביום הכיפורים:
אדמור הזקן מבאר ב[[לקוטי תורה]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/23/85a.htm לקוטי תורה פרשת מטות פה, א]}} את עניין אמירת כל נדרי ביום הכיפורים:


{{ציטוט|תוכן=וזהו שכתוב ושמע אביה את נדרה כו' הניא אביה אותה שהאב מפר את הנדר, כי מבחינת אהבה רבה הוא מפר כתרגומו מבטל כל האיסורים והקישורים אשר כנסת ישראל היא אסורה וקשורה ואין חבוש מתיר עצמו כי אם על ידי מידת אהבה רבה בחינת אביה.ועניין האיסורים שהיא אסורה וקשורה בהן יש לומר דהיינו חלישות כח הנפש, שאין בכחה לצאת מנרתקה ומאסרה וכו' חומריות הגוף ונפש הבהמית... דקישורים אלו נקרא סירכות ברעיא מהימנא שהנפש מסתבכת בהם ועי"ז אינה יכולה לעלות וכו'... וי"ל שהפרת הנדרים ביוהכ"פ היינו שע"י תשובה נמשך בחי' הפרת וביטול הקשרים וגילוי האהבה  
{{ציטוט|תוכן=וזהו שכתוב ושמע אביה את נדרה כו' הניא אביה אותה שהאב מפר את הנדר, כי מבחינת אהבה רבה הוא מפר כתרגומו מבטל כל האיסורים והקישורים אשר כנסת ישראל היא אסורה וקשורה ואין חבוש מתיר עצמו כי אם על ידי מידת אהבה רבה בחינת אביה.ועניין האיסורים שהיא אסורה וקשורה בהן יש לומר דהיינו חלישות כח הנפש, שאין בכחה לצאת מנרתקה ומאסרה וכו' חומריות הגוף ונפש הבהמית... דקישורים אלו נקרא סירכות ברעיא מהימנא שהנפש מסתבכת בהם ועי"ז אינה יכולה לעלות וכו'... וי"ל שהפרת הנדרים ביוהכ"פ היינו שע"י תשובה נמשך בחי' הפרת וביטול הקשרים וגילוי האהבה