רש"י: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
[[אדמו"ר הזקן]] אמר פעם: פירוש [[רש"י]] אויף [[חמשה חומשי תורה|חומש]] איז יינה של [[תורה]], פותח ה[[לב]] ומגלה [[אהבה]] ו[[יראה]] [[עצמי]]ות, פירוש רש"י אויף [[גמרא]] איז פותח ה[[מוח]] ומגלה [[שכל]] עצמי. '''תרגום מ[[אידיש]]''': פירוש [[רש"י]] על [[חמשה חומשי תורה|חומש]] הוא יינה של [[תורה]], פותח ה[[לב]] ומגלה [[אהבה]] ו[[יראה]] [[עצמי]]ות, פירוש רש"י על [[גמרא]] פותח ה[[מוח]] ומגלה [[שכל]] עצמי.{{הערה|1=[http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9B%22%D7%98_%D7%A9%D7%91%D7%98 היום יום, כ"ט שבט.]}} | [[אדמו"ר הזקן]] אמר פעם: פירוש [[רש"י]] אויף [[חמשה חומשי תורה|חומש]] איז יינה של [[תורה]], פותח ה[[לב]] ומגלה [[אהבה]] ו[[יראה]] [[עצמי]]ות, פירוש רש"י אויף [[גמרא]] איז פותח ה[[מוח]] ומגלה [[שכל]] עצמי. '''תרגום מ[[אידיש]]''': פירוש [[רש"י]] על [[חמשה חומשי תורה|חומש]] הוא יינה של [[תורה]], פותח ה[[לב]] ומגלה [[אהבה]] ו[[יראה]] [[עצמי]]ות, פירוש רש"י על [[גמרא]] פותח ה[[מוח]] ומגלה [[שכל]] עצמי.{{הערה|1=[http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9B%22%D7%98_%D7%A9%D7%91%D7%98 היום יום, כ"ט שבט.]}} | ||
הרבי העיד על עצמו:{{ציטוטון|איך [[קאך]] זיך | הרבי העיד על עצמו:{{ציטוטון|איך [[קאך|קָאך]] זיך דָאך בלימוד פירוש רש"י}} [= לי הרי יש "קאָך" בלימוד פירוש רש"י]{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=0281c88c-ca4d-4ebb-8195-9656c74d9df3&st=%D7%9E%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%91&pgnum=689 התוועדויות [[תשמ"ה]] ח"א]}}. | ||
== שמו == | == שמו == | ||
גרסה מ־11:49, 5 ביולי 2020
רבינו שלמה יצחקי, הידוע בכינויו רש"י, נולד לאביו רבינו יצחק הצרפתי, בעיר טרואה (Troyes, 'טרויישׂ' בעבר) שבצפון צרפת קרוב לשנת ד' תתא. ונפטר בשנת ד'תתס"ה, ובה נקבר.
תולדות חייו
בהיותו בן שמונה, עזב את עיר הולדתו טרואה, בדרכו לוורמס, ומיינץ, מרכזי הלימוד היהודי, ולאחר שנים של לימוד, בהיותו נשוי עם שני ילדות, חזר רש"י לעיר הולדתו טרואה, כדי להנהיג את הקהילה היהודית במקום.
בהיותו בטרואה הנהיג רש"י את הקהילה בגאון, הוא המשיך לכתוב את פירושיו[1].
לקראת פטירתו, החל מסע הצלב הראשון, יהודים באיזור הריין, וביניהם תלמידים ו'חברים' של רש"י, נתפסו ונרצחו בידיהם הטמאות של הצלבנים. מיהודי טרואה, נחסך שביל הדמים, אבל לא האימה.
בעקבות מסעות הצלב, רש"י התמודד עם שאלות הלכתיות בקשר ליהודים שהתנצרו מתוך אונס, ומה היחס אליהם כעת. לעת זקנתו, רש"י נשאר בעיקר בביתו, והכתיב לנכדו ר' שלמה בן מאיר (לימים הרשב"ם).
משפחתו
לרש"י לא נולדו בנים, אלא שני בנות, ובהיות הדבר כך, רש"י שיתף אותם בפירושיו, והם עזרו לו בכתיבת פירושו על התנ"ך והתלמוד וסייעו לו בעניית מכתבים בקשר לשאלות הלכה שנשלחו אליו, מאוחר יותר בנותיו יוכבד ומרים נישאו לשני תלמידי חכמים, ר' מאיר ורבי יהודה בן נתן, שעם הזמן כתבו פירושים משלהם על התורה. ילדיהם ונכדיהם היו גם הם מנהיגי הקהילה היהודית בצרפת ונקראו בשם הכולל, בעלי התוספות. ביניהם נכדו הידוע של רש"י, ר"ת שהנהיג את הדור הבא בתקופה הקשה של מסעות הצלב.
הפעולה הפנימית של לימוד רש"י על התורה ועל הש"ס
אדמו"ר הזקן אמר פעם: פירוש רש"י אויף חומש איז יינה של תורה, פותח הלב ומגלה אהבה ויראה עצמיות, פירוש רש"י אויף גמרא איז פותח המוח ומגלה שכל עצמי. תרגום מאידיש: פירוש רש"י על חומש הוא יינה של תורה, פותח הלב ומגלה אהבה ויראה עצמיות, פירוש רש"י על גמרא פותח המוח ומגלה שכל עצמי.[2]
הרבי העיד על עצמו:"איך קָאך זיך דָאך בלימוד פירוש רש"י" [= לי הרי יש "קאָך" בלימוד פירוש רש"י][3].
שמו
שמו המקורי של רש"י הינו "שלמה ירחי", ירחי כדי להזכיר שהוא או אביו רבינו יצחק הצרפתי התגוררו בלוניל שבצרפת (פירוש השם 'לוניל' בצרפתית = 'ירח'), מפני שהיו מכנים אותו בתקופה ההיא 'רבינו שלמה', - ר"ש וכדי לא לומר ר"ש שפרושו עני, הוסיפו את השם ירחי או יצחקי לרמז את שם אביו.
רש"י בתורתו של הרבי
| ערך מורחב – שיטתו של הרבי בלימוד רש"י על התורה |
לאחר פטירתו אמו בשנת תשכ"ה החל הרבי לזכרה לבאר מידי שבוע קטע מפירוש רש"י על התורה, ולאורך השנים נצברו עשרות כללים שקבע הרבי בלימוד דברי רש"י, אותם הוכיח מתוך רש"י עצמו והראה כיצד ניתן לראות אותם במקומות נוספים בדברי רש"י.
בשיחה מיוחדת הגדיר הרבי את רש"י כ'מלמד טוב', וכ'ראש המלמדים'[4].
לעיתים מגדיר הרבי את פירוש רש"י על הגמרא כ"פשוטו של ש"ס", כשם שפירושו על התורה הוא "פשוטו של מקרא"[5].
ראו גם
- ביאורים לפירוש רש"י.
- ביאורים לפירוש רש"י על התורה
- כללי רש"י (ספר)
- הספר 'לב החכמה-כללי רש"י'/ מאיר גבריאל מימון - באתר רש"י ופרשת השבוע.
לקריאה נוספת
- יחזקאל סופר, מעייני רש"י - סוגיות ומהלכים בפשוטו של מקרא לאור שיחותיו של הרבי, תשע"ה.
קישורים חיצוניים
- תולדות חייו של רש"י - אתר חב"ד בישראל
- מנחם ברונפמן, הגאונות שבפשטות: מפעלו הפרשני האדיר של רשי על התורה אתר
- גליונות מפעל מתיבתא דרש"י ללימוד והעמקה בפירוש רש"י על החומש
- איך קאך זיך דאך בלימוד פירוש רש"י, סקירה על ביאורי הרבי לפירוש רש"י, בתוך קובץ של ועד חיילי בית דוד, תשרי תשע"ז גליון ג' עמוד 15
הערות שוליים
- ↑ מתוך ענווה החל לפרסמם בגוף שלישי, וקרא להם 'עבודות ש"י' (ר"ת של שמו, שלמה יצחקי). יהודי טרואה, הם אלו שהוסיפו את האות ר' המסמלת את "רבינו" לתחילת המילה, והפכו אותה לכינוי הידוע, רש"י.
- ↑ היום יום, כ"ט שבט.
- ↑ התוועדויות תשמ"ה ח"א
- ↑ התוועדויות תשמ"ה חלק א' עמוד 529.
- ↑ תורת מנחם הדרנים על הש"ס, ועוד.
| ראשונים | ||
|---|---|---|
| אשכנז | רבי משולם בן קלונימוס • רבנו גרשום מאור הגולה • שמעון הגדול • רבי יצחק הלוי • מהר"ם מרוטנבורג • רא"ש • רבנו ירוחם • ראבי"ה • רבי יצחק אור זרוע • המרדכי • מהרי"ל • רבי ישראל איסרלן | |
| צרפת | רבי יעקב בן יקר • רש"י • בעלי התוספות (בהם רשב"ם, רבנו תם ור"י הזקן) • רבנו פרץ • רבי משה מקוצי • רבי יחיאל מפריז | |
| פרובנס | המאירי • בעל האשכול • הראב"ד • רז"ה | |
| ספרד | ארבעת השבויים • רב ניסים גאון • רבנו חננאל • רבי שמואל הנגיד • רי"ף • ר"י מיגאש • רבי יהודה הלוי • רבי אברהם אבן עזרא • רמב"ם • רמ"ה • רמב"ן • רבי יונה גירונדי • רבי יעקב בעל הטורים • רשב"א • רא"ה • ריטב"א • ר"ן • ריב"ש • רשב"ץ • רבי יוסף חביבא • ר"י אבן גיאת • רבי אברהם אבן חסדאי | |
| איטליה | רבי נתן מרומי (הערוך) • רבי ישעיה די טראני • ריא"ז | |