קרבן תודה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''קרבן תודה''' הוא סוג של [[קרבן]] שמקריבים אותו לה' כהודאה על [[נס]] שקרא ל[[אדם]]{{הערה|ויקרא, פרק ז' פס' י"ב - ט"ו}}. קרבן התודה הוא הקרבן היחיד שאינו עתיד להתבטל ל[[ימות המשיח|עתיד לבוא]]{{הערה| ויקרא רבא ט' ז'}}.  
'''קרבן תודה''' הוא סוג של [[קרבן]] נדבה שמקריבים אותו לה' כהודאה על [[נס]] שקרא ל[[אדם]]{{הערה|ויקרא, פרק ז' פס' י"ב - ט"ו}}. קרבן התודה הוא הקרבן היחיד שאינו עתיד להתבטל ל[[ימות המשיח|עתיד לבוא]]{{הערה| ויקרא רבא ט' ז'}}.  


==בפסוק==
==בפסוק==

גרסה מ־17:15, 1 ביולי 2020

קרבן תודה הוא סוג של קרבן נדבה שמקריבים אותו לה' כהודאה על נס שקרא לאדם[1]. קרבן התודה הוא הקרבן היחיד שאינו עתיד להתבטל לעתיד לבוא[2].

בפסוק

אִם עַל תּוֹדָה יַקְרִיבֶנּוּ, וְהִקְרִיב עַל זֶבַח הַתּוֹדָה חַלּוֹת מַצּוֹת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן וְסֹלֶת מֻרְבֶּכֶת חַלֹּת בְּלוּלֹת בַּשָּׁמֶן. עַל חַלֹּת לֶחֶם חָמֵץ יַקְרִיב קָרְבָּנוֹ, עַל זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו. וְהִקְרִיב מִמֶּנּוּ אֶחָד מִכָּל קָרְבָּן תְּרוּמָה לַה', לַכֹּהֵן הַזֹּרֵק אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים לוֹ יִהְיֶה. וּבְשַׂר זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו בְּיוֹם קָרְבָּנוֹ יֵאָכֵל, לֹא יַנִּיחַ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר.

מקור ההודאה

מקורו של קרבן התודה הוא באור אין סוף[3], ובשם הוי'[4].

הסיבה לכך שמקורו של קרבן התודה הוא באור אין סוף. היא מכיון שההודאה - שעליה מביאים את הקרבן זהו מקורה. אדמו"ר האמצעי מסביר[5] שההודאה האמתית[6] נאמרת על נס שהיה לאדם, ועל אותו נס האדם בא ומקריב את קרבן התודה. ומכיון שנס זהו דבר שלמעלה מהטבע שמתלבש בטבע המקור הוא מגילוי אור עלמא דאתכסייא בעלמא דאתגלייא.

אדמו"ר האמצעי ממשיך לבאר שם מדוע ההודאה של האדם לקב"ה היא ע"י הודאה (קרבן תודה)? ומסביר שההודאה ניתנת על נס שאירה לאדם, ונס זהו גילוי שם הוי' בשם אלוקים וזהו מקור נתינת הקורבן - הודאה לה' על גילוי שם הוי' פה בעולם התחתון.

מזמור לתודה

ערך מורחב – מזמור לתודה

מזמור לתודה הוא מזמור הכתוב בספר תהילים[7] המבטא את תוכן הקרבת התודה. תוכן המזמור הוא הודיה לה', ועידוד בני ישראל להודות לה' על כל מה שהוא מטיב אתם, מכיון שאנחנו עמו וצאן מרעיתו ולכן יש בקרב בני ישראל זכות שהיא חובה להודות להקב"ה בקרבנות ובמזמורות.

המזמור מבואר בהרחבה בעשרות מאמרים ושיחות של רבותינו נשיאנו. מקורו של המזמור הוא באור אין סוף שבעולם היצירה.

הערות שוליים

  1. ויקרא, פרק ז' פס' י"ב - ט"ו
  2. ויקרא רבא ט' ז'
  3. ספר פירוש המילות, צ, ד
  4. פירוש המילות צג ב
  5. פירוש המילות, צא, ד
  6. וממשיך להסביר שם שהודאה על דבר שמובן ומושג בשכל האדם זה לא הודאה אמתית, אלא הודאה אמתית זה דווקא דבר שאינו מובן בשכל האדם.
  7. תהלים פרק ק'