זאוויל איידלקופ: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:2-33.jpg|שמאל|ממוזער| | [[קובץ:2-33.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זאוול איידלקופ]] | ||
הרב '''זאוול איידלקופ''' ([[תרפ"ז]]-[[כ"ז אדר|כ"ז אדר ראשון]] [[תשנ"ד]]) היה חסיד חב"ד שהחזיק וניהל בהוראת [[הרבי]] חנות בשר ברובע היהודי ב[[פריז]]. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
גרסה מ־11:54, 24 ביוני 2020
הרב זאוול איידלקופ (תרפ"ז-כ"ז אדר ראשון תשנ"ד) היה חסיד חב"ד שהחזיק וניהל בהוראת הרבי חנות בשר ברובע היהודי בפריז.
תולדות חיים
נולד ברוסטוב שברוסיה בשנת תרפ"ז לאביו הרב יונה איידלקופ, וזכה לחינוך יהודי בביתו, בעוד שבימי החול נאלץ ללכת לבתי הספר הממלכתיים ברוסיה. זכה להיות מצוות החסידים המצומצם יחד עם אביו הרב יונה, שהעבירו את ציון הרבי הרש"ב נ"ע. כעבור שנים, סיפר לתמימים בברינוא צרפת שכשפתחו את הציון וראה את הגוף הקדוש שהיה שלם כבשעת ההסתלקות (לאחר קרוב ל20 שנים מההסתלקות), הוא התעלף במקום.
בשנת תש"א, גוייס בכפיה לצבא האדום ונלחם בשורותיו נגד הצבא הגרמני, ומשהסתיימה המלחמה הצטרף למשפחתו וניסה להבריח את הגבול הרוסי לפולין ב'בריחה הידועה'. בפעם הראשונה בה ניסה, התגלתה טעות בדרכון המזוייף שלו והוא נעצר על ידי שוטר, אך בדרך לתחנת המשטרה הצליח לחמוק מהשוטר שליווה אותו, השיג תעודה אחרת, והמשיך בבריחה בעקבות משפחתו, הוא התאחד עמם בפולין, ומשם המשיכו בני המשפחה למחנה המעבר פוקינג, ור' זאוויל נכנס ללמוד בסניף תומכי תמימים המקומי.
בשנת תש"ח יצא יחד עם קבוצת תמימים מפוקינג לצרפת על מנת ללמוד בישיבת תומכי תמימים שהוקמה בברינואה, והוא נכנס ללמוד בישיבה תחת השפעתו של ר' שלמה חיים קסלמן ר' ישראל נח בלניצקי וחסידים נוספים. לימודיו בישיבה נמשכו עד לחתונתו עם בתו של החסיד ר' ברוך שיפרין, ולאחר מכן קבע את מגוריו בפריז, התעסק מעט בכשרות, וכעבור תקופה רכש חנות בשר ברובע היהודי בפריז ממנה התפרנס במשורה.
כאשר רצה לעבור להתגורר בארצות הברית כדי להעניק לילדים חינוך יהודי איכותי, טס לרבי לחודש החגים ונכנס ליחידות בה ביקש את ברכתו של הרבי למעבר, אך הרבי הורה לו להישאר בצרפת, והוא נותר בפריז עד לפטירתו לאחר מחלה קשה ממנה סבל כשלוש שנים, בכ"ז אדר ראשון תשנ"ד בגיל 66, ונטמן בבית העלמין בהר הזיתים בירושלים.
לקריאה נוספת
- שניאור זלמן ברגר, גזע חסידים, בהוצאת המשפחה, תשס"ז.