אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:


==ההבדלים בין ההברות==
==ההבדלים בין ההברות==
בימינו, איננו יודעים באיזו מן ההברות ניתנה [[תורה]] ל[[ישראל]], ואף לא איזו הברה היתה בזמן ה[[גמרא]]{{הערה|ראה לדוג' [[מאירי]] [[מסכת ברכות]] ט"ו, ב. שיתכן שבזמן הגמרא היה ביטוי '''פּ''' ו'''פ''' שווה.}}. אולם נעשו נסיונות להתחקות אחר ההברה הקרובה ביותר.
{{תבנית:הברה}}
בימינו, איננו יודעים באיזו מן ההברות ניתנה ה[[תורה]] ל[[ישראל]], ואף לא איזו הברה היתה בזמן ה[[גמרא]]{{הערה|ראה לדוג' [[מאירי]] [[מסכת ברכות]] ט"ו, ב. שיתכן שבזמן הגמרא היה ביטוי '''פּ''' ו'''פ''' שווה.}}. אולם נעשו נסיונות להתחקות אחר ההברה הקרובה ביותר.


ההברה הנחשבת עיני המחקר כהקרובה ביותר היא ההברה התימנית. כיון ויש הטוענים הקהילה במקום לא עברה [[גלות|גלויות]] רבות ולכן לא הושפעו רבות מהברות [[אומות העולם]], כמו כן בנוגע לפועל יש בהברה התימנית הרבה יותר הבלדים בין התנועות.
ההברה הנחשבת בעיני המחקר כקרובה ביותר היא ההברה התימנית, כיון ויש הטוענים הקהילה במקום לא עברה [[גלות|גלויות]] רבות ולכן לא הושפעו רבות מהברות [[אומות העולם]]. כמו כן בנוגע לפועל יש בהברה התימנית הרבה יותר הבדלים בין התנועות.
 
לגבי הברת חב"ד - שאצלם נפוצה ההברה האשכנזית - כותב הרבי: "אף שנוסח חב"ד הוא המובחר - אינו שייך לענין הברה".{{הערה|[[אגרות קודש]] כרך כ אגרת ז'תס"ב.}} כלומר אף ש[[סידור אדמו"ר הזקן]] הוא הסידור המובחר בדקדוקו, אין זה אומר שיש מעלה בהברה הנהוגה בקהל חב"ד.
 
בכל מקרה, מבחינה [[הלכה|הלכתית]] אין עדיפות לאחת ההברות, ויש להתנהג כל אחד כ[[מנהג]] אבותיו{{הערה|[[אגרות קודש]] כרך כ אגרת ז'תס"ב.}}. אמנם, חשוב ביותר להקפיד שכל ה[[תפילה]] תהא בהברה אחת{{הערה|[[אגרות קודש]] כרך כ אגרת ז'תרע"ז.}}.
{{תבנית:הברה}}
==ההברה בחב"ד==
==ההברה בחב"ד==
ההברה הנפוצה אצל [[חסידי חב"ד]] היא האשכנזית. במכתב משנת [[תש"ז]] כותב [[הרבי]] שההברה במוסדות [[בית רבקה]] היא אשכנזית{{הערה|אגרות קודש כרך ב אגרת רס"ו.}}.
ההברה הנפוצה אצל [[חסידי חב"ד]] היא האשכנזית. במכתב משנת [[תש"ז]] כותב [[הרבי]] שההברה במוסדות [[בית רבקה]] היא אשכנזית{{הערה|אגרות קודש כרך ב אגרת רס"ו.}}.
שורה 18: שורה 14:


על השאלה האם ניתן לחזור [[דא"ח]] בהברה ספרדית, ענה הרבי בחיוב{{הערה|[[אגרות קודש]] כרך י אגרת ב'תתקס"ט.}}.
על השאלה האם ניתן לחזור [[דא"ח]] בהברה ספרדית, ענה הרבי בחיוב{{הערה|[[אגרות קודש]] כרך י אגרת ב'תתקס"ט.}}.
==שינוי הברה==
אף שבחב"ד נפוצה ההברה האשכנזית, כותב הרבי: "אף שנוסח חב"ד הוא המובחר - אינו שייך לענין הברה"{{הערה|[[אגרות קודש]] כרך כ אגרת ז'תס"ב.}}. כלומר, אף ש[[סידור אדמו"ר הזקן]] הוא הסידור המובחר בדקדוקו, אין זה אומר שיש מעלה בהברה הנהוגה בקהל חב"ד. הרבי כותב שמבחינה [[הלכה|הלכתית]] אין עדיפות לאחת ההברות, ויש להתנהג כל אחד כ[[מנהג]] אבותיו{{הערה|[[אגרות קודש]] כרך כ אגרת ז'תס"ב.}}. אמנם, חשוב ביותר להקפיד שכל ה[[תפילה]] תהא בהברה אחת{{הערה|[[אגרות קודש]] כרך כ אגרת ז'תרע"ז.}}.
עם זאת, בהזדמנות מסויימת כתב הרבי לאב שביתו הורגלה בהברה האשכנזית, וכשהלכה לגן בו מדברים [[עברית]] הורגלה להברה הספרדית - שיש לשמור על הנהוג בין חוגים יראי שמים שבאותו המקום, ושייך בזה "חומרי המקום", ולכן יברר את מנהג החרדים במקומו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/15/5515.htm אגרות קודש כרך טו אגרת ה'תקטו].}}.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==