הברה – הבדלי גרסאות
יצירת דף עם התוכן "'''הברה''' הוא כינוי לצורת הגיית האותיות והניקוד בלשון הקודש. ישנם כמה סוגי הברו..." |
כתית למאור (שיחה | תרומות) מ עדיין מלא שגיאות |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==ההבדלים בין ההברות== | ==ההבדלים בין ההברות== | ||
בימינו, | בימינו, איננו יודעים באיזו מן ההברות ניתנה [[תורה]] ל[[ישראל]], ואף לא איזו הברה היתה בזמן ה[[גמרא]].<ref>ראה לדוג' [[מאירי]] [[מסכת ברכות]] ט"ו, ב. שיתכן שבזמן הגמרא היה ביטוי '''פּ''' ו'''פ''' שווה.</ref>. אולם נעשו נסיונות להתחקות אחר השפה הקרובה ביותר. | ||
ההברה הנחשבת כהקרובה ביותר היא ההברה התימנית. כיון ויש הטוענים הקהילה במקום לא עברה [[גלות|גלויות]] רבות ולכן לא הושפעו רבות מהברות [[אומות העולם]], כמו כן בנוגע לפועל יש בהברה התימנית הרבה יותר הבלדים בין התנועות. | ההברה הנחשבת כהקרובה ביותר היא ההברה התימנית. כיון ויש הטוענים הקהילה במקום לא עברה [[גלות|גלויות]] רבות ולכן לא הושפעו רבות מהברות [[אומות העולם]], כמו כן בנוגע לפועל יש בהברה התימנית הרבה יותר הבלדים בין התנועות. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
{{תבנית:הברה}} | {{תבנית:הברה}} | ||
==ההברה בחב"ד== | ==ההברה בחב"ד== | ||
ההברה הנפוצה אצל [[חסידי חב"ד]] היא | ההברה הנפוצה אצל [[חסידי חב"ד]] היא האשכנזית. במכתב משנת [[תש"ז]] כותב [[הרבי]] שההברה במוסדות [[בית רבקה]] היא אשכנזית.<ref>אגרות קודש כרך ב אגרת רס"ו.</ref> | ||
אולם, כשהתחילה פעולת חב"ד ב[[ארץ ישראל]], נעשה שימוש גם בהברה המודרנית. במכתב משנת [[תשי"ד]] מסביר הרבי כי זה מאילוצי השעה, כיון ורבים מהעם מבינים רק הברה זו, | אולם, כשהתחילה פעולת חב"ד ב[[ארץ ישראל]], נעשה שימוש גם בהברה המודרנית. במכתב משנת [[תשי"ד]] מסביר הרבי כי זה מאילוצי השעה, כיון ורבים מהעם מבינים רק הברה זו, אין זמן לחכות עד שילמדו ההברה המתאימה.<ref> [[אגרות קודש]] כרך ח אגרת ב'רמט.</ref> | ||
על השאלה האם ניתן לחזור דא"ח בהברה ספרדית, ענה הרבי בחיוב.<ref>[[אגרות קודש]] כרך י אגרת ב'תתקס"ט.</ref> | על השאלה האם ניתן לחזור דא"ח בהברה ספרדית, ענה הרבי בחיוב.<ref>[[אגרות קודש]] כרך י אגרת ב'תתקס"ט.</ref> | ||