מענות קודש: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (כך יותר טוב?) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
''' | '''מענה קודש''' (או: '''מענה''') הוא כינוי לצורת מענה על שאלות הנשאלות אצל [[הרבי]]. אופן המענה הוא תשובה קצרה אותה כותב הרבי על גבי המכתב המוגש אליו או מוסר בעל פה לאחד מ[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|חברי המזכירות]], ומשם מועברת ההודעה לנמען או השואל בעל פה או באופן טלפוני, בעוד העותק המקורי נותר בידי חברי המזכירות. | ||
אופן מענה זה היה נפוץ בעיקר בשנים המאוחרות יותר, כשגבר זרם הפניות והשואלים, ולא היה ניתן כל כך להשיב לכל אחד מכתב מסודר באופן פרטי. | אופן מענה זה היה נפוץ בעיקר בשנים המאוחרות יותר, כשגבר זרם הפניות והשואלים, ולא היה ניתן כל כך להשיב לכל אחד מכתב מסודר באופן פרטי. | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
החל מהשנים הראשונות לנשיאות, לצד ה[[אגרות קודש]] ששיגר הרבי במענה לפונים אליו, נענו רבים מהמכתבים ב[[גוף כתב יד קודש]] על גליון המכתב של השואל, וחברי המזכירות מסרו את הדברים לנמען. | החל מהשנים הראשונות לנשיאות, לצד ה[[אגרות קודש]] ששיגר הרבי במענה לפונים אליו, נענו רבים מהמכתבים ב[[גוף כתב יד קודש]] על גליון המכתב של השואל, וחברי המזכירות מסרו את הדברים לנמען. | ||
בשנים הראשונות אופן מענה זה היה מצומצם, | בשנים הראשונות אופן מענה זה היה מצומצם, כש[[הרבי]] משיב בצורה זו בעיקר לאלו הנמצאים בסמיכות מקום, שהכניסו את השאלה באמצעות חברי המזכירות ולא באמצעות מכתב מסודר, אך ככל שעברו השנים הלך הדבר והתרחב יותר ויותר, עד שהיה לאופן העיקרי בו עונה הרבי לפונים אליו. | ||
חברי המזכירות שהיו מעבירים את תשובות הרבי, השתדלו לדייק ככל האפשר במסירת הדברים, כך שפעמים רבות נותר ביד השואל העתק כמעט מדוייק של המענה כולל צורת הדברים בה הופיע המענה. | חברי המזכירות שהיו מעבירים את תשובות הרבי, השתדלו לדייק ככל האפשר במסירת הדברים, כך שפעמים רבות נותר ביד השואל העתק כמעט מדוייק של המענה כולל צורת הדברים בה הופיע המענה. | ||
בעוד ואגרות הקודש השיחות והמאמרים התפרסמו בצורה מסודרת ברשותו והדרכתו המפורשת של הרבי, המענות לא התפרסמו באופן מסודר, | ==פרסום המענות== | ||
בעוד ואגרות הקודש השיחות והמאמרים התפרסמו בצורה מסודרת ברשותו והדרכתו המפורשת של הרבי, המענות לא התפרסמו באופן מסודר, מענות בכלל החלו להתפרסם בעיקר לאחר [[ג' תמוז]] על במות כמו [[בית משיח (שבועון)]], [[כפר חב"ד (שבועון)]] וב[[תשורה|תשורות]] שונות. | |||
בשנת [[תשע"ט]] החלה מערכת בשם 'ליקוט כתבי יד קודש' ללקט ולהוציא לאור את המענות באופן המסודר בצורה כרונולגית. | |||
הקובץ הראשון שהתפרסם על ידי המערכת היה "ליקוט מענות קודש – תשמ"ט". נכון לחודש אייר [[תש"פ]] הופיעו ליקוטים מהשנים [[תשמ"ה]]-[[תשנ"ב]]. | הקובץ הראשון שהתפרסם על ידי המערכת היה "ליקוט מענות קודש – תשמ"ט". נכון לחודש אייר [[תש"פ]] הופיעו ליקוטים מהשנים [[תשמ"ה]]-[[תשנ"ב]]. | ||
| שורה 18: | שורה 21: | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[מוגה]] | *[[מוגה]] | ||
*[[גוף כתב יד קודש]] | *[[גוף כתב יד קודש]] | ||
גרסה מ־09:24, 11 במאי 2020
מענה קודש (או: מענה) הוא כינוי לצורת מענה על שאלות הנשאלות אצל הרבי. אופן המענה הוא תשובה קצרה אותה כותב הרבי על גבי המכתב המוגש אליו או מוסר בעל פה לאחד מחברי המזכירות, ומשם מועברת ההודעה לנמען או השואל בעל פה או באופן טלפוני, בעוד העותק המקורי נותר בידי חברי המזכירות.
אופן מענה זה היה נפוץ בעיקר בשנים המאוחרות יותר, כשגבר זרם הפניות והשואלים, ולא היה ניתן כל כך להשיב לכל אחד מכתב מסודר באופן פרטי.
היסטוריה
החל מהשנים הראשונות לנשיאות, לצד האגרות קודש ששיגר הרבי במענה לפונים אליו, נענו רבים מהמכתבים בגוף כתב יד קודש על גליון המכתב של השואל, וחברי המזכירות מסרו את הדברים לנמען.
בשנים הראשונות אופן מענה זה היה מצומצם, כשהרבי משיב בצורה זו בעיקר לאלו הנמצאים בסמיכות מקום, שהכניסו את השאלה באמצעות חברי המזכירות ולא באמצעות מכתב מסודר, אך ככל שעברו השנים הלך הדבר והתרחב יותר ויותר, עד שהיה לאופן העיקרי בו עונה הרבי לפונים אליו.
חברי המזכירות שהיו מעבירים את תשובות הרבי, השתדלו לדייק ככל האפשר במסירת הדברים, כך שפעמים רבות נותר ביד השואל העתק כמעט מדוייק של המענה כולל צורת הדברים בה הופיע המענה.
פרסום המענות
בעוד ואגרות הקודש השיחות והמאמרים התפרסמו בצורה מסודרת ברשותו והדרכתו המפורשת של הרבי, המענות לא התפרסמו באופן מסודר, מענות בכלל החלו להתפרסם בעיקר לאחר ג' תמוז על במות כמו בית משיח (שבועון), כפר חב"ד (שבועון) ובתשורות שונות.
בשנת תשע"ט החלה מערכת בשם 'ליקוט כתבי יד קודש' ללקט ולהוציא לאור את המענות באופן המסודר בצורה כרונולגית.
הקובץ הראשון שהתפרסם על ידי המערכת היה "ליקוט מענות קודש – תשמ"ט". נכון לחודש אייר תש"פ הופיעו ליקוטים מהשנים תשמ"ה-תשנ"ב.
לקראת יו"ד שבט תש"פ הוציאו כמה תמימים ליקוט נוסף, ובו מענות מהשנים שלאחר ז"ך אדר תשנ"ב, בהם ענה הרבי (בעיקר) בתנועות ראשו הק'.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- ליקוט מענות קודש תשמ"ה • תשמ"ו • תשמ"ז • תשמ"ח • תשמ"ט - א • תשמ"ט - ב • תש"נ • תנש"א • חורף תשנ"ב • קיץ תשנ"ב - תשנ"ד
- ליקוט מענות קודש - י"ג אייר
