רשימו: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==ענינו== | ==ענינו== | ||
ענין הרשימו הוא כח | ענין הרשימו הוא כח הנעלם (כח הגבול) שנשאר ב[[מקום הפנוי]] אחר ה[[צמצום]]. | ||
והיינו שאחר שצמצם [[הקב"ה]] את [[אור האין סוף]] להיות נכלל ב[[מאור]], נגלה כח הגבול שבאין סוף והוא הנקרא רשימו. | והיינו שאחר שצמצם [[הקב"ה]] את [[אור האין סוף]] להיות נכלל ב[[מאור]], נגלה כח הגבול שבאין סוף והוא הנקרא רשימו - רושם מן האוא"ס. | ||
סיבת קריאתו בשם רשימו אף שאינו רושם ממש אלא כח הגבול שבאין סוף כנ"ל - הוא בהיות שבערך הגילוי שבו אינו אלא כרושם בלבד לגבי אור האין סוף שקדם לו. | סיבת קריאתו בשם רשימו אף שאינו רושם ממש אלא כח הגבול שבאין סוף כנ"ל - הוא בהיות שבערך הגילוי שבו אינו אלא כרושם בלבד לגבי אור האין סוף שקדם לו. | ||
== שרש ומקור הכלים{{הערה|על פי המשך תרס"ו, ליל ב' דחה"ש רס"ז, המשך עת"ר שבחוהמ"ס}}== | == שרש ומקור הכלים{{הערה|על פי המשך תרס"ו, ליל ב' דחה"ש רס"ז, המשך עת"ר, שבחוהמ"ס}}== | ||
מהרשימו, שהוא כח הגבול שבאין סוף, נתהווה מציאות הכלים. ולא שממנו נמשכו הכלים, אלא שהתעבות [[אור הקו]] (שמזה נתהוו הכלים בפועל) זהו בכח הרשימו. | מהרשימו, שהוא כח הגבול שבאין סוף, נתהווה מציאות הכלים. ולא שממנו נמשכו הכלים, אלא שהתעבות [[אור הקו]] (שמזה נתהוו הכלים בפועל) זהו בכח הרשימו. | ||
גרסה מ־21:59, 30 במרץ 2020
| סדר השתלשלות |
|---|
| לפני הצמצום |
| עצמות ומהות · מאור · אור אין סוף · עשר ספירות הגנוזות · יחיד · אחד ויחיד · קדמון · טהירו עילאה |
| הצמצום והקו |
| צמצום הראשון · טהירו תתאה · מקום פנוי · רשימו · נקודה קו שטח · קו וחוט · עגולים ויושר · אור מקיף · אור פנימי · ראש תוך סוף |
| בי"ע דכללות |
| אבי"ע (השתלשלות כללית)
אדם קדמון · עולם העקודים · עולם התוהו · אור ישר · אור חוזר · שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן |
| אבי"ע דפרטות |
| עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה
עולם האצילות · עולם הבריאה · עולם היצירה · עולם העשייה · בי"ע · פרסא |
| סוגי השתלשלות |
| יש מאין · עילה ועלול · קפיצה ודילוג · אין ערוך |
רשימו הוא הכינוי לאורות שנשארו במקום הפנוי שאחר הצמצום. מבואר כי ענין הרשימו הוא כמו האותיות הנשארות לאחר הסתלקות ההשכלה, שאותיות אלו מרמזות על ההשכלה, אך אינם בערך כלל אליה. מן הרשימו נמשך הקו וחוט בבחינת קו הנמשך מנקודה.
ענינו
ענין הרשימו הוא כח הנעלם (כח הגבול) שנשאר במקום הפנוי אחר הצמצום.
והיינו שאחר שצמצם הקב"ה את אור האין סוף להיות נכלל במאור, נגלה כח הגבול שבאין סוף והוא הנקרא רשימו - רושם מן האוא"ס. סיבת קריאתו בשם רשימו אף שאינו רושם ממש אלא כח הגבול שבאין סוף כנ"ל - הוא בהיות שבערך הגילוי שבו אינו אלא כרושם בלבד לגבי אור האין סוף שקדם לו.
שרש ומקור הכלים[1]
מהרשימו, שהוא כח הגבול שבאין סוף, נתהווה מציאות הכלים. ולא שממנו נמשכו הכלים, אלא שהתעבות אור הקו (שמזה נתהוו הכלים בפועל) זהו בכח הרשימו.
פעולת הכלים באור הקו
על ידי התלבשות אור הקו בכלים הוא מתחלק לספירות וקוים. האור שלפני הצמצום איננו בגדר התלבשות והתחלקות כלל אבל האור שלאחר הצמצום הוא בגדר התלבשות והתחלקות. דהיינו, הצמצום פועל על אור הקו שלמרות שגם אחרי הצמצום הוא עדיין אור פשוט, בכל זאת יכול הוא כבר להתלבש בכלים ועל ידי זה לבוא לידי התחלקות.
ביאור הרשימו על דרך משל הוא מהשפעת שכל מרב לתלמיד, שכדי שישפיע ההשכלה לתלמיד, תחילה צריך לצמצם כח השכלתו העצמי ויוכלל הגילוי בהעלם כח היולי שבו, ויניח וישאר מכל מקום רק אפס קצהו ההארה מאור אותו השכל הנשפע לתלמידו בכדי שיוכל שאת.
משל נוסף הוא מכח הזכרון, וכענין האותיות המחשבה הנשארים אחר הסתלקות ההשכלה. והיינו שהצמצום הוא כמשל אורות המלובשים באותיות, וכשנסתלק השכל והאור של האותיות, נשארו רק האותיות עצמם שהם בבחינת רשימו המרמז על השכל והאור.
בלקוטי תורה לג' פרשיות מבאר אדמו"ר המהר"ש שהצמצום לא נגע באותיות הרשימו ובכך מבאר מדוע שורש הכלים למעלה מהאורות - כיון שהכלים נמשכו מהרשימו שלא נגע בו הצמצום מה שאין כן האורות שנמשכים מן הקו שקדמו הצמצום.
האדמו"ר מקאפוסט המגן אבות נחלק על אדמו"ר מהר"ש בענין זה וסבר שהצמצום ברשימו הוא כפשוטו.
הרה"ג חסיד אדמו"ר מהר"ש - ר' דן תומרקין, התנצח עם האדמו"ר מקאפוסט בענין זה להוכיח מדברי רבינו הזקן כאדמו"ר מהר"ש.[2]
חילופי המכתבים בינו לבין האדמו"ר מקאפוסט הובאו באריכות בהמלך במסיבו, שם גם מציע הרבי תיווך בין השיטות והוראה בעבודת ה' מן הסברות [3].
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ על פי המשך תרס"ו, ליל ב' דחה"ש רס"ז, המשך עת"ר, שבחוהמ"ס
- ↑ ר' שמואל גרונם התבטא על זה: "ר' דן תומרקין לבש בגד שלא כמידתו להתפלפל בדא"ח עם הרשח"ז מקאפוסט"
- ↑ המלך במסיבו ח"ב נספח