פורטל:כפר חב"ד/ערך נבחר: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "__NOTOC__ __NOEDITSECTION__ {{פורטל:כפר חב"ד/מסגרת מעוצבת עליונה|ערכים נבחרים|פורטל:כפר חב"ד/ערך נבחר/ג...") |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פורטל:כפר חב"ד/מסגרת מעוצבת עליונה|ערכים נבחרים|פורטל:כפר חב"ד/ערך נבחר/גלריה}} | {{פורטל:כפר חב"ד/מסגרת מעוצבת עליונה|ערכים נבחרים|פורטל:כפר חב"ד/ערך נבחר/גלריה}} | ||
= אוסף ערכים נבחרים של פורטל קראון הייטס= | = אוסף ערכים נבחרים של פורטל קראון הייטס= |
גרסה מ־17:31, 8 בינואר 2020
אוסף ערכים נבחרים של פורטל קראון הייטס
לעריכת תקצירי הערכים לחצו על המספר בכותרת ואחר כך "עריכה".
1
תחנת הרכבת בכפר חב"ד הוקמה בשנת תשי"ב בפיקוח העסקן הרב יצחק מענדל ליס. התחנה שוכנת באזור התעשייה שבפאתי כפר חב"ד. התחנה סמוכה למושב צפריה, מחנה צריפין ויישובים נוספים.
עוד לפני הקמת הרציף במקום, התחנה הייתה "נקודת עצירה" (באנגלית: Halt, מקום מוסכם לעצירת רכבת לצורך העלאת והורדת נוסעים, ללא רציף או מבנה תחנה) שנקראה "סאפארייה" (Safariyya) על שם הכפר הערבי ששכן במקום, בקו מסילת הרכבת לירושלים. במרוצת השנים הוקם רציף קצר באורך של כ-50 מטרים עם סככה קטנה מפח. עם סיום הכפלת המסילה בין לוד לתל אביב בשנת תשנ"ט, שודרגה התחנה וכיום יש בה שני רציפים ארוכים עם ספסלים לישיבה ומעבר תת-קרקעי המחבר את הרציפים.
ברוב שעות היום עוצרת בתחנה רכבת אחת בשעה בכל כיוון בקו נתניה - רחובות.
2
לקראת שנת הלימודים תשל"ג נוסד התלמוד תורה ביוזמת הרב מנחם מענדל פוטרפס והרב משה וישצקי. סיבת הקמת התלמוד תורה היה ליצור מוסד על טהרת הקודש שנלמדים בו אך ורק מקצועות קודש מבלי ערבוב מקצועות חול, ועל כן נקרא שמו 'אהלי תורה' בדוגמת המוסד בקראון הייטס שהוקם בהוראת הרבי כעשרים שנה קודם לכן.
בתחילה עמד המוסד בפני קשיים כלכליים בהיעדר תקציב ממשרדי הממשלה, וכן בפני מחסור בתלמידים, היות וההורים לא האמינו בהצלחתו של המוסד, ובשל כך למדו בו חמשה תלמידים בלבד שלמדו בבית הכנסת 'המרכזי'.
בשנת תשל"ו נכנס מנהל המוסד הרב משה וישצקי ליחידות יחד עם בנו בן ה-7, והרבי שוחח עמו באידיש, וכשהילד לא הצליח להשיב על שאלותיו של הרבי, פנה הרבי לאביו בתמיהה: "האם לא לומדים בחיידר באידיש?!...", ובעקבות כך החליטה הנהלת המוסד ששפת הלימוד בתלמוד תורה תהיה אידיש.
בשנת תש"מ מנו תלמידי המוסד 80 תלמידים[1], והוא עדיין פעל בצריפים ובקראוונים במרכז הכפר. באותה שנה שיגר הרבי בחודש שבט מכתב להנהלת המוסד בה הגדיר אותו "תלמוד תורה ביראת שמים"[2]. רק בשנת תשמ"ה עבר הבנין למבנה קבע.
בשנת תשע"א חגגו תלמידי המוסד את המעבר למבנה החדש והמפואר של התלמוד תורה[3].
נכון לשנת תשע"ו מונה המוסד כ-300 תלמידים, והוא אחד מתוך שלושה תלמודי תורה הפועלים בכפר חב"ד[4].
- ↑ על פי עדות ההנהלה, שנדפסה בהקדמה לקובץ חידושי תורה 'אהלי תורה', כפר חב"ד תש"מ.
- ↑ הובא בשבועון כפר חב"ד גליון 4 עמוד 20.
- ↑ נחנך המשכן החדש ל"חיידר אידיש" בכפר חב"ד ● גלריה - באתר י"ז תמוז תשע"א
- ↑ בנוסף לבית ספר יסודי לילדים שאינו מיועד בדווקא לתושבי כפר חב"ד, ומסונף באופן מלא למשרד החינוך.