אהרן מרדכי זילברשטרום: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־19:13, 24 בינואר 2020

הרב החסיד ר' אהרן מרדכי זילברשטרום (תרפ"ג-תשע"ב),ממקימי "רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" ומנהל תלמוד תורה 'שילה' בירושלים, דמות וסמל לחינוך מקצועי, מחשובי חסידי חב"ד בארץ הקודש.

תולדות חיים

נולד בכ"ז באייר תרפ"ג בלייפציג שבגרמניה, לאביו הרב בנימין נחום ולאמו מרת פראדל (כהן) זילברשטרום. בליל שבת קודש, שבעה עשר בתמוז ה'תשע"ב השיב את נשמתו הטהורה ליוצרה, כשהוא בשנת הצדי"ק לחייו.

בנעוריו למד בישיבות מקומיות, ואף נסע לימים לישיבה המפורסמת ב'היידע' שעל יד העיר אנטוורפן בבלגיה, שם עוד שמע שיעור מהגאון רבי אלחנן ווסרמן, ושם הכיר את ידידו לעתיד, רבה של אנטוורפן, הגאון ר' דוד משה ליברמן. (יסודה של ישיבת היידע היתה על ידי שני יהודים שבאו מארגנטינה שחיפשו חינוך תורני. הישיבה משכה אליה תלמידים רבים מהולנד, צרפת, שוויץ וגרמניה. סדרי הלימוד והחינוך היו קפדניים מאד ובין היתר למדו גם מלאכה. בוגריה נסעו להמשיך את לימודיהם בישיבות טעלז ומיר. הישיבה התקיימה 21 שנים עד שעלה עליה הכורת בשואה).

בתקופת מלחמת העולם השניה הצטרף לקבוצת תמימים שחיו ולמדו ביערות צרפת (מעין פרטיזנים יהודיים), תחת אחריותו הגשמית והרוחנית של בן דודו של הרבי ר' שניאור זלמן שניאורסון.

בצרפת

לאחר שנגמרה המלחמה, הקים ר' שניאור זלמן שניאורסון במסירות נפש רשת בתי ספר לכל היתומים והיתומות שנותרו חסרי כל, על אדמת צרפת. בראש ניהול המוסדות עמדו אותה קבוצת תמימים שנשארו אחים ממש כל משך חייהם.

הרב זילברשטרום, זכה לעמוד ולהיות מראשי המוסדות. בעיקר זכה, שהרבי, בעת שבא לשהות עם אמו כשלושה חודשים בשנת תש"ז בפאריז, ביקר במוסדות. באותם חודשים, הזמין הרבי את הרב זילברשטרום אל חדרו במלון מספר פעמים, ושם שוחח עמו בענייני הדרכה של חינוך לרשת המוסדות. לאחר שחזר הרבי לארצות הברית, שלח הרבי מתנה אישית לכל ילד וילדה שהכיר בביקורו במוסדות החינוך של חב"ד בצרפת.

בהתוועדות 'צאתכם לשלום' המפורסמת, לפני שהרבי עזב בפעם האחרונה את אדמת אירופה, התוועדות שנמשכה 11 שעות רצופות ללא הפסקה, הרבי דיבר אל כל אחד ואחד ללא יוצא מן הכלל. הזכיר את שמו הפרטי של האיש וביאר זאת על פי קבלה וחסידות, נגלה ונסתר, באופן מיוחד ומבהיל, שהפליא את כל השומעים, חסידי חב"ד וגם כאלו שאינם.

הראשון בתור, היה הרב אהרן מרדכי זילברשטרום, והרבי אף הוסיף ואמר לו את שליחות ומטרת חייו על פי סוד שמו: לתת שיעורים בנגלה ובחסידות ולכתוב ספרים, גם (ובמיוחד?) בשפה הצרפתית, שהרב זילברשטרום רכש בצורה מקצועית ביותר. ולנהל מוסדות חינוך לילדים וילדות.

עוד באותו מעמד הועידו הרבי בנבואה שמיימית, לפרוייקט שהטיל הרבי על חסידי חב"ד מיד עם עלותו על כס הנשיאות בי"א שבט תשי"א - הקמת רשת בתי הספר אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש.

בארץ הקודש

לאחר שסיים את תפקידו בצרפת, קיבל רשות מהרבי לחזור אל חיק משפחתו, שבינתיים עלתה ארצה, וכאן בא בקשרי השידוכין עב"ג מרת מרים לבית שפיגל, מהמשפחות החשובות והמיוחסות של בני ברק הצעירה באותם ימים, ממקורבי בעל ה'חזון איש'. במברק מיוחד של מילים ספורות מאדמו"ר הריי"צ קיבלו ברכה לסגירת השידוך. תאריך החתונה נקבע ליום י"ג שבט ה'תש"י, אולם ימים ספורים לפני כן קיבלו החתן והכלה את הידיעה מארצות הברית על פטירת הרבי, אליו היו קשורים בכל נימי נפשם. מברק שהם שיגרו אל הרבי, בשאלה כיצד לנהוג, נענה במברק חוזר שימתינו עד לאחר סיום ה'שלושים', ואכן החתונה נדחתה (למרות שההורים של שני הצדדים לא היו חסידי חב"ד) על פי הוראת הרבי ליום י"ח אדר אותה שנה.

מיד אחר חתונתו נכנס לניהול של תלמוד התורה הנודע 'שילה', שבוגריו מכהנים היום כרבנים חשובים בארץ ובעולם, תלמיד מיוחד שלמד שם אצל הרב זילברשטרום - הוא הרה"צ רבי יעקב אלתר, המכהן היום ככ"ק האדמו"ר מגור שליט"א.

בעת שהרבי יצא בקריאה לייסד את ה'רשת', עזב הרב זילברשטרום מקצוע מכובד ופרנסה בריוח, ויצא להתנדב במשימה החדשה כחייל אמיתי של הרבי. כיהן כחבר הנהלת הרשת, ובתוקף תפקידו זה, יחד עם הרב דוד חנזין, הרב זושא וילימובסקי ועוד, פתחו במסירות נפש בתי ספר בפריסה ארצית. שלחו מורים או מורות לכל מקום, ערכו להם ימי השתלמות, ימי עיון, עזרו לבסס קהילות ולהקימם סביב אותם בתי ספר שהצילו רבבות ילדים יהודיים משמד רוחני, אותם ילדים שבאו עם הורים תמימים מהעליות השונות לאחר קום המדינה.

כשיצא הרבי בתקנת לימוד הרמב"ם, קבע חברותא יומית בלימוד השיעור עם ידידו ר' שמעון יעקובוביץ, ובה החזיק עד לפני פטירתו. בנוסף מסר שיעור מספר פעמים בשבוע בבית הכנסת בשיכון חב"ד בירושלים, ובו סיפר לשומעים מהחידושים שנתחדשו בעת הלימוד בחברותא.

כתב תדיר לרבי, וקיבל תשובות רבות. אגרות ומכתבים, מענות והוראות קודש, שחלקם פורסמו בסדרת 'אגרות קודש' וחלקם האחר שמור אצל צאצאיו, שלאחר פטירתו פרסמו את חלקם ב'תשורות' לנישואי הצאצאים.

לאחר שפרש רשמית מתפקידי הניהול בבתי הספר של הרשת, המשיך על פי הוראת הרבי אליו ב'חלוקת הדולרים' בתפקידים של הפצת המעיינות ומסירת שיעורי תורה למגוון חוגים וגילאים: בשעות הבוקר כמורה ומחנך בסמינר "בית חנה" לבנות חב"ד ליובאוויטש בעיר מגוריו ירושלים. ואחר הצהרים מסר שיעורים בנגלה ובחסידות, בקבלה ובמדרש, במגוון מוסדות, לסטודנטים ב'מכון לב', לציבור החרדי והדתי הירושלמי בספריית החסידות 'היכל מנחם', לאנ"ש ברחבי הארץ וביניהם קהילת חב"ד בתל ציון.

קשרים עם בית בריסק

כיון ששורש משפחת אביו וסבו מהעיירה בריסק, הוא היה קרוב מאוד עם בני משפחת הגאונים המפורסמת, שושלת בריסק - משפחת סולובייצ'יק, ועל פי הוראה של הרבי אליו באגרת קודש המשיך כל השנים לתחזק את הקשר המיוחד הזה. במשך השנים עמד בקשרים גלויים ונסתרים, עם גדולי תורה אלו שהיה תדיר בביתם, וכן עם שאר גדולי ראשי הישיבות של עולם התורה הליטאי.

בליל שבת קודש פרשת בלק, י"ז בתמוז (צום שבעה עשר בתמוז נדחה) ה'תשע"ב, נלב"ע בבית הרפואה ביקור חולים בירושלים, בסמיכות לביתו. מסע ההלוויה בהשתתפות בני המשפחה, גדולי רבני ומשפיעי חב"ד בעיר, ואלפים מתלמידיו ותלמידותיו לאורך השנים, יצא מבית ההלוויות שמגר לחלקת חב"ד בהר הזיתים. כאשר המיטה עברה על יד בית הכנסת חב"ד ליובאוויטש ברחוב בעל התניא בשכונת מאה שערים, שם קבע מקום מושבו ללימוד ולתפילה במשך שבעה עשורים, הגיע הגאון רבי מאיר סולובייצ'יק ואמר בהתרגשות עזה קדיש אחר מיטת ידידו הגאון החסיד, יחדיו ליבנו סוגיות עמוקות בש"ס ופוסקים, ובתורת הרמב"ם במשך השנים.

בשנת ה'תשע"ז לקראת יום היארצייט החמישי, יצא לאור הספר "איש החינוך" בהוצאת בני המשפחה. בספר באו תולדות חייו הסוערים והמרתקים, סיפורים ופנינים, שיטתו ופועלו החינוכי במשך שנות דור. אל הספר צורף גם כרך של חידושי תורה מפרי עטו "מן המעין" הכולל חידושים וביאורים מעמיקים במסכתות הש"ס, בי"ד ספרי החזקה להרמב"ם, ובתורתו של הרבי.

משפחתו

רעייתו, מרת מרים זילברשטרום (לבית שפיגל) - ירושלים (נלב"ע ביום רביעי י"ח טבת ה'תש"פ, ונטמנה בחלקת חב"ד בהר הזיתים בסמיכות אליו)
בתו מרת אסתר, אשת הרב גרשון אלישע שוחט, דיין ומו"צ - טורונטו, קנדה
בנו, הרב בנימין נחום זילברשטרום - משפיע בישיבת 'תורת אמת', ומייסד ספריית החסידות להפצת המעיינות 'היכל מנחם' - ירושלים
בנו, הרב טוביה זילברשטרום - רב ומד"א ביהכנ"ס 'היכל לוי יצחק' בשיכון חב"ד - ירושלים
בנו, הרב יוסף יצחק זילברשטרום - משפיע בקהילת חב"ד - לוד
בנו, הרב חנוך העניך זילברשטרום - ר"מ בישיבות 'תומכי תמימים ליובאוויטש' רחובות וראשל"צ - כפר חב"ד
בנו, הרב דוד זילברשטרום - מחנך חיידר אידיש - כפר חב"ד
בתו מרת חנה, רעיית הרב משה דב גינזבורג - שליח הרבי ומנהל בית חב"ד המרכזי - חיפה

קישורים חיצוניים

מעגלי חיים נפתחים ונסגרים - פרק מתוך הספר לזכרו בתוך שבועון בית משיח
כשראש ישיבת בריסק ספד למחנך החב"די המסור - כתבתו של אריה ארליך, באתר
נכתב ונחתם בטבעת המלך, לקט אגרות שקיבל מהרבי בקשר עם התעסקותו ברשת אהלי יוסף יצחק - בתוך תשורה מנישואי משפחת זילברשטרום, שבט תשע"ז

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:אהרן מרדכי זילברשטרום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זילברשטרום]]
 [[קובץ:אמ זילברשטרום770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מקבל [[לעקאח]] מ[[הרבי]]]]
-הרב החסיד ר' '''אהרן מרדכי זילברשטרום''' ([[תרפ"ג]]-[[תשע"ב]]),ממיקימי רשת אהלי יוסף יצחק ומנהל [[תלמוד תורה]] 'שילה' בירושלים, איש חינוך בכיר, ומאנשי קהילת חב"ד בעיר.
+הרב החסיד ר' '''אהרן מרדכי זילברשטרום''' ([[תרפ"ג]]-[[תשע"ב]]),ממקימי "רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" ומנהל [[תלמוד תורה]] 'שילה' בירושלים, דמות וסמל לחינוך מקצועי, מחשובי חסידי חב"ד בארץ הקודש.
 ==תולדות חיים==
@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 (יסודה של ישיבת היידע היתה על ידי שני יהודים שבאו מארגנטינה שחיפשו חינוך תורני. הישיבה משכה אליה תלמידים רבים מהולנד, צרפת, שוויץ וגרמניה. סדרי הלימוד והחינוך היו קפדניים מאד ובין היתר למדו גם מלאכה. בוגריה נסעו להמשיך את לימודיהם בישיבות טעלז ומיר. הישיבה התקיימה 21 שנים עד שעלה עליה הכורת בשואה).
-בתקופת [[מלחמת העולם השניה]] הצטרף לקבוצת [[תמים|תמימים]] שחיו ולמדו ביערות [[צרפת]] (מעין פרטיזנים יהודיים), תחת אחריותו הגשמית והרוחנית של בן דודו של [[הרבי מלך המשיח]] ר' [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|שניאור זלמן שניאורסון]].
+בתקופת [[מלחמת העולם השניה]] הצטרף לקבוצת [[תמים|תמימים]] שחיו ולמדו ביערות [[צרפת]] (מעין פרטיזנים יהודיים), תחת אחריותו הגשמית והרוחנית של בן דודו של [[הרבי]] ר' [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|שניאור זלמן שניאורסון]].
 ===בצרפת===
@@ שורה 26: / שורה 26: @@
 ===בארץ הקודש===
 לאחר שסיים את תפקידו בצרפת, קיבל רשות מהרבי לחזור אל חיק משפחתו, שבינתיים עלתה ארצה, וכאן בא בקשרי השידוכין עב"ג מרת מרים לבית שפיגל, מהמשפחות החשובות והמיוחסות של [[בני ברק]] הצעירה באותם ימים, ממקורבי בעל ה'חזון איש'.
-מברק מיוחד של 3 מילים מ[[אדמו"ר הריי"צ]] אישר את סגירת השידוך.
+במברק מיוחד של מילים ספורות מ[[אדמו"ר הריי"צ]] קיבלו ברכה לסגירת השידוך.
-תאריך החתונה נקבע ליום י"ג שבט ה'תש"י, אולם ימים ספורים לפני כן קבלו החתן והכלה את הידיעה מ[[ארצות הברית]] על פטירת הרבי, אליו היו קשורים בכל נימי נפשם.
+תאריך החתונה נקבע ליום י"ג שבט ה'תש"י, אולם ימים ספורים לפני כן קיבלו החתן והכלה את הידיעה מ[[ארצות הברית]] על פטירת הרבי, אליו היו קשורים בכל נימי נפשם.
-מברק שהם שיגרו אל [[הרבי]], בשאלה כיצד לנהוג, נענה במברק חוזר שימתינו עד סיום ה'שלושים', ואכן החתונה נדחתה (למרות שההורים של שני הצדדים לא היו חסידי חב"ד) על פי הוראת הרבי ליום י"ח אדר אותה שנה.
+מברק שהם שיגרו אל [[הרבי]], בשאלה כיצד לנהוג, נענה במברק חוזר שימתינו עד לאחר סיום ה'שלושים', ואכן החתונה נדחתה (למרות שההורים של שני הצדדים לא היו חסידי חב"ד) על פי הוראת הרבי ליום י"ח אדר אותה שנה.
-מיד אחר חתונתו נכנס לניהול של בית הספר החרדי הנודע 'שילה', שבוגריו מכהנים היום כרבנים חשובים בארץ ובעולם, תלמיד מיוחד שלמד שם אצל הרב זילברשטרום - הוא יעקב אלתר, מכהן היום כהאדמו"ר מגור.
+מיד אחר חתונתו נכנס לניהול של תלמוד התורה הנודע 'שילה', שבוגריו מכהנים היום כרבנים חשובים בארץ ובעולם, תלמיד מיוחד שלמד שם אצל הרב זילברשטרום - הוא הרה"צ רבי יעקב אלתר, המכהן היום ככ"ק האדמו"ר מגור שליט"א.
 בעת שהרבי יצא בקריאה לייסד את ה'רשת', עזב הרב זילברשטרום מקצוע מכובד ופרנסה בריוח, ויצא להתנדב במשימה החדשה כחייל אמיתי של הרבי.
@@ שורה 37: / שורה 37: @@
 כשיצא הרבי ב[[תקנת לימוד הרמב"ם]], קבע חברותא יומית בלימוד השיעור עם ידידו ר' [[שמעון יעקובוביץ]], ובה החזיק עד לפני פטירתו. בנוסף מסר שיעור מספר פעמים בשבוע בבית הכנסת בשיכון חב"ד בירושלים, ובו סיפר לשומעים מהחידושים שנתחדשו בעת הלימוד בחברותא.
-כתב תדיר לרבי, וקיבל תשובות רבות. אגרות ומכתבים, מענות והוראות קודש, שחלקם פורסמו בסדרת 'אגרות קודש' וחלקם האחר שמורים אצל צאצאיו.
+כתב תדיר לרבי, וקיבל תשובות רבות. אגרות ומכתבים, מענות והוראות קודש, שחלקם פורסמו בסדרת 'אגרות קודש' וחלקם האחר שמור אצל צאצאיו, שלאחר פטירתו פרסמו את חלקם ב'תשורות' לנישואי הצאצאים.
-עד לשנותיו האחרונות שימש בשעות הבוקר כמורה ומחנך בסמינר "בית חנה" לבנות חב"ד ליובאוויטש בעיר מגוריו [[ירושלים]]. מוסר שיעורים בנגלה ובחסידות, בקבלה ובמדרש, במגוון מוסדות למגוון קהלים: לסטודנטים ב'מכון לב', לציבור החרדי והדתי הירושלמי בספריית החסידות 'היכל מנחם', ל[[אנ"ש]] ברחבי הארץ וביניהם קהילת חב"ד ב[[תל ציון]].
+לאחר שפרש רשמית מתפקידי הניהול בבתי הספר של הרשת, המשיך על פי הוראת הרבי אליו ב'חלוקת הדולרים' בתפקידים של הפצת המעיינות ומסירת שיעורי תורה למגוון חוגים וגילאים: בשעות הבוקר כמורה ומחנך בסמינר "בית חנה" לבנות חב"ד ליובאוויטש בעיר מגוריו [[ירושלים]]. ואחר הצהרים מסר שיעורים בנגלה ובחסידות, בקבלה ובמדרש, במגוון מוסדות, לסטודנטים ב'מכון לב', לציבור החרדי והדתי הירושלמי בספריית החסידות 'היכל מנחם', ל[[אנ"ש]] ברחבי הארץ וביניהם קהילת חב"ד ב[[תל ציון]].
 ==קשרים עם בית בריסק==
-כיון ששורש משפחת אביו מה[[עיירה]] [[בריסק]], הוא מונה על ידי הרבי לשמור על קשרים אישיים עם בני משפחת הגאונים המפורסמת, שושלת בריסק - משפחת סולוביצ'יק.
+כיון ששורש משפחת אביו וסבו מה[[עיירה]] [[בריסק]], הוא היה קרוב מאוד עם בני משפחת הגאונים המפורסמת, שושלת בריסק - משפחת סולובייצ'יק, ועל פי הוראה של הרבי אליו באגרת קודש המשיך כל השנים לתחזק את הקשר המיוחד הזה.
+במשך השנים עמד בקשרים גלויים ונסתרים, עם גדולי תורה אלו שהיה תדיר בביתם, וכן עם שאר גדולי ראשי הישיבות של עולם התורה הליטאי.
-במשך השנים עמד בקשרים גלויים ונסתרים, עם הדרכה צמודה מידידו האישי הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]], והיה נכנס לפגישות ומסרים מחב"ד ליובאוויטש אצל חצרות הרבנים מבריסק בעיר ירושלים.
+בליל [[שבת קודש]] פרשת בלק, [[י"ז בתמוז]] (צום שבעה עשר בתמוז נדחה) [[ה'תשע"ב]], נלב"ע ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] ביקור חולים ב[[ירושלים]], בסמיכות לביתו. מסע ההלוויה בהשתתפות בני המשפחה, גדולי רבני ומשפיעי חב"ד בעיר, ואלפים מתלמידיו ותלמידותיו לאורך השנים, יצא מבית ההלוויות שמגר לחלקת חב"ד בהר הזיתים. כאשר המיטה עברה על יד בית הכנסת חב"ד ליובאוויטש ברחוב בעל התניא בשכונת מאה שערים, שם קבע מקום מושבו ללימוד ולתפילה במשך שבעה עשורים, הגיע הגאון רבי מאיר סולובייצ'יק ואמר בהתרגשות עזה קדיש אחר מיטת ידידו הגאון החסיד, יחדיו ליבנו סוגיות עמוקות בש"ס ופוסקים, ובתורת הרמב"ם במשך השנים.
-בליל [[שבת קודש]] פרשת בלק, [[י"ז בתמוז]] (צום שבעה עשר בתמוז נדחה) [[ה'תשע"ב]], נפטר ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] ביקור חולים ב[[ירושלים]], בסמיכות לביתו. מסע ההלוויה בהשתתפות בני המשפחה, ואלפים מלמידיו לאורך השנים, יצא מבית ההלוויות שמגר לחלקת חב"ד בהר הזיתים.
 בשנת ה'[[תשע"ז]] לקראת יום היארצייט החמישי, יצא לאור הספר "איש החינוך" בהוצאת בני המשפחה. בספר באו תולדות חייו הסוערים והמרתקים, סיפורים ופנינים, שיטתו ופועלו החינוכי במשך שנות דור. אל הספר צורף גם כרך של חידושי תורה מפרי עטו "מן המעין" הכולל חידושים וביאורים מעמיקים במסכתות הש"ס, בי"ד ספרי החזקה להרמב"ם, ובתורתו של הרבי.
 ==משפחתו==
-*רעייתו, מרת מרים זילברשטרום (לבית שפיגל) - ירושלים
+*רעייתו, מרת מרים זילברשטרום (לבית שפיגל) - ירושלים (נלב"ע ביום רביעי י"ח טבת ה'תש"פ, ונטמנה בחלקת חב"ד בהר הזיתים בסמיכות אליו)
 *בתו מרת אסתר, אשת הרב גרשון אלישע שוחט, דיין ומו"צ - טורונטו, קנדה
-*בנו, הרב [[בנימין נחום זילברשטרום]] - משפיע בישיבת 'תורת אמת', וממקימי 'היכל מנחם' - ירושלים
+*בנו, הרב [[בנימין נחום זילברשטרום]] - משפיע בישיבת 'תורת אמת', ומייסד ספריית החסידות להפצת המעיינות 'היכל מנחם' - ירושלים
-*בנו, הרב [[טוביה זילברשטרום]] - רב ביהכנ"ס 'היכל לוי יצחק' בשיכון חב"ד - ירושלים
+*בנו, הרב [[טוביה זילברשטרום]] - רב ומד"א ביהכנ"ס 'היכל לוי יצחק' בשיכון חב"ד - ירושלים
 *בנו, הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום (לוד)|יוסף יצחק זילברשטרום]] - [[משפיע]] בקהילת חב"ד - לוד
 *בנו, הרב [[חנוך העניך זילברשטרום]] - ר"מ בישיבות 'תומכי תמימים ליובאוויטש' רחובות וראשל"צ - כפר חב"ד