![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
חלוקת הש"ס – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
== תולדות החלוקה == | == תולדות החלוקה == | ||
עצם עניין חלוקת הש"ס הוא מנהג קדום בישראל, ובלשון [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערת שוליים|[[אגרות קודש]] שלו ח"י עמ' סא-סב}}: "המנהג הקדום בתפוצות ישראל לגמור כל הש"ס בכל שנה ושנה בכל עיר ועיר, ובמקום שאפשר - בכל בית-כנסת ובית-מדרש על-ידי חלוקת המסכתות". וידועה השתדלות [[אדמו"ר הזקן]] בזה, וזה לשונו{{הערת שוליים| | עצם עניין חלוקת הש"ס הוא מנהג קדום בישראל, ובלשון [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערת שוליים|[[אגרות קודש]] שלו ח"י עמ' סא-סב}}: "המנהג הקדום בתפוצות ישראל לגמור כל הש"ס בכל שנה ושנה בכל עיר ועיר, ובמקום שאפשר - בכל בית-כנסת ובית-מדרש על-ידי חלוקת המסכתות". וידועה השתדלות [[אדמו"ר הזקן]] בזה, וזה לשונו{{הערת שוליים|[[קונטרס אחרון - פרק ט'|קו"א בסופו]]}}: לגמור כל הש"ס בכל שנה ושנה ובכל עיר ועיר לחלק המסכתות על פי הגורל או ברצון, ועיר שיש בה מניינים הרבה - יגמרו בכל מניין ומניין, ואם איזה מניין קטן מהכיל - יצרפו אליהם אנשים מאיזה מניין גדול, בבל ישונה, חוק ולא יעבור". | ||
[[אדמו"ר המהר"ש]] כותב: "ולכל הפחות צריך כל אחד ללמוד מסכת גמרא בשנה{{הערת שוליים|"היום-יום י"ח אדר-ב; ובענייננו, [[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] חלק ב' עמ' 499}}. | [[אדמו"ר המהר"ש]] כותב: "ולכל הפחות צריך כל אחד ללמוד מסכת גמרא בשנה{{הערת שוליים|"היום-יום י"ח אדר-ב; ובענייננו, [[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] חלק ב' עמ' 499}}. | ||
גרסה מ־12:39, 23 ביולי 2018
חלוקת הש"ס הוא מנהג קדום, במסגרת החלוקה מחולק הש"ס וכל אחד לוקח על עצמו ללמוד מסכת במשך השנה. אדמו"ר הזקן עורר על כך באגרת הקודשתבנית:הערת שוליים. על-פי זה נהגו מאז לסדר חלוקת הש"ס בי"ט כסלו - ראש השנה לחסידות, לכבוד שחרור אדמו"ר הזקן ממאסרו.
תולדות החלוקה
עצם עניין חלוקת הש"ס הוא מנהג קדום בישראל, ובלשון אדמו"ר הריי"צתבנית:הערת שוליים: "המנהג הקדום בתפוצות ישראל לגמור כל הש"ס בכל שנה ושנה בכל עיר ועיר, ובמקום שאפשר - בכל בית-כנסת ובית-מדרש על-ידי חלוקת המסכתות". וידועה השתדלות אדמו"ר הזקן בזה, וזה לשונותבנית:הערת שוליים: לגמור כל הש"ס בכל שנה ושנה ובכל עיר ועיר לחלק המסכתות על פי הגורל או ברצון, ועיר שיש בה מניינים הרבה - יגמרו בכל מניין ומניין, ואם איזה מניין קטן מהכיל - יצרפו אליהם אנשים מאיזה מניין גדול, בבל ישונה, חוק ולא יעבור".
אדמו"ר המהר"ש כותב: "ולכל הפחות צריך כל אחד ללמוד מסכת גמרא בשנהתבנית:הערת שוליים.
על-פי זה נהגו מאז לסדר חלוקת הש"ס ביום חג הגאולה י"ט כסלו. משנת תרס"ג ואילך, מפני אפס הפנאי בי"ט כסלו, הנהיגו בליובאוויטש חלוקת הש"ס בכ"ד טבת - יום ההילולא של רבינו הזקן, ומשנת תשי"ג שוב קבע הרבי את המנהג של חלוקת הש"ס לי"ט כסלותבנית:הערת שוליים.
כשהיה אדמו"ר הרש"ב בזמן חלוקת הש"ס בחו"ל, היה מודיע במברק איזו מסכת הוא לוקחתבנית:הערת שוליים.
בחלוקת הש"ס כמה ענייניםתבנית:הערת שוליים:
א) תלמוד תורה של המסכת אשר לקח לחלקו. ב) לימוד המסכת בתור חלק מלימוד כל הש"ס. ג) כאילו לומד (בשותפות) את כל הש"ס כולו. ד) נחשב כלימוד בעשרה ויותר. ה) מקנה ומזכה לכל אחד ואחד מהמשתתפים חלק בלימודו.
פרטי החלוקה
במסגרת החלוקה מחולק הש"ס בין אנ"ש - כל אחד מסכת. כך יוצא שלומדים את הש"ס מספר רב של פעמים, כאשר בכל קהילה מתקיימת חלוקה נפרדת.
נוהגים לחלק את הש"ס כולו, גם המסכתות שאין בהם גמרא (כמו זרעים וטהרות), וגם תמיד ומדות (אף שאינם אלא סיפור)תבנית:הערת שוליים.
כדאי וראוי שההתחייבות על לימוד המסכת תבוא בכתב ולתת את הכתב לאחר, שהרי רואים שזה פועל תוספת כוח וזירוז גם אם יהיו קשיים בדבר, בידעו שיכול לשאול ולברר אצלו האם אומנם קיים הבטחתו!תבנית:הערת שוליים.
הרבי נוהג לקחת בדרך כלל את מסכת סנהדרין[1].
נוהגים להדביק בכותלי בית-הכנסת רשימת המשתתפים בחלוקת הש"ס, "לחיזוק ולזיכרון טוב בהיכל ה'"תבנית:הערת שוליים.
אלו שנמצאים במקום שהוא "קטן מהכיל" לחלק כל הש"ס - מצטרפים לחלוקת הש"ס הנעשית בבית מדרשו של הרבי על ידי "מחנה ישראל"תבנית:הערת שוליים.
על חלוקת הש"ס הפקיד הרבי את הרב שלום מענדל סימפסון, במסגרת מחנה ישראל.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ בשנים הראשונות לקח הרבי גם את מסכת סוכה עבור אדמו"ר הריי"צ. הרבי הסביר את הסיבה שהנשיא לוקח דווקא את מסכת סנהדרין, היות ותפקידם של הסנהדרין הוא להורות הלכה לעם ישראל וכך גם הנשיא תפקידו להדריך את העם בדרך הנכונה.