יצחק זאב סולובייצ'יק: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 18: | שורה 18: | ||
==קורות חייו== | ==קורות חייו== | ||
הרב סולובייצ'יק נולד בעיר וולוז'ין לאביו רבי [[חיים סולובייצ'יק]] מבריסק, שהיה ידיד קרוב של [[אדמו"ר הרש"ב]]. עוד בילדותו בגיל 16 כבר ידע בעל-פה ש"ס עם רש"י. היה גאון וחריף שכל. לאחר פטירת אביו (בשנת [[תרע"ח]] ) מונה לרבה של בריסק. | הרב סולובייצ'יק נולד בעיר וולוז'ין לאביו רבי [[חיים סולובייצ'יק]] מבריסק, שהיה ידיד קרוב של [[אדמו"ר הרש"ב]]. עוד בילדותו בגיל 16 כבר ידע בעל-פה ש"ס עם רש"י. היה גאון וחריף שכל. לאחר פטירת אביו (בשנת [[תרע"ח]] ) מונה לרבה של בריסק. | ||
שלושה מילדיו ואשתו נספו בשואה. בניסים הצליח להיחלץ ולהגיע שבור לירושלים בתש"א | |||
בירושלים וייסד בה את ישיבת בריסק החדשה. | |||
בשנותיו האחרונות סבל הגרי"ז ממחלת ריאות קשה ושהה לשם כך פעמים רבות בשווייץ, עקב האוויר הצח שיש שם. בביקוריו בשווייץ היה לאורחו של הרב וולף רוזנגרטן, נדיב ידוע שתרם מהונו ליהודי ארץ ישראל. נפטר בט' ב[[תשרי]] ה'[[תש"כ]] (1959) ונקבר בירושלים. | בשנותיו האחרונות סבל הגרי"ז ממחלת ריאות קשה ושהה לשם כך פעמים רבות בשווייץ, עקב האוויר הצח שיש שם. בביקוריו בשווייץ היה לאורחו של הרב וולף רוזנגרטן, נדיב ידוע שתרם מהונו ליהודי ארץ ישראל. נפטר בט' ב[[תשרי]] ה'[[תש"כ]] (1959) ונקבר בירושלים. | ||
גרסה מ־22:20, 8 במאי 2018
| יצחק זאב סולובייצ'יק | |
|---|---|
| [[קובץ:קובץ:Yitzchak Zev Soloveitchik (1).jpg|250px]] | |
| הבריסקר רב | |
| לידה | תרמ"ו |
| וולוז'ין | |
| פטירה | ט' בתשרי תש"כ |
| ירושלים | |
| מקום פעילות | בריסק - ירושלים |
| השתייכות | ליטא |
| תפקידים נוספים | רבה של העיר בריסק |
| רבותיו | אביו רבי חיים מבריסק |
| תלמידיו | רבי משה שמואל שפירא, רבי שמואל רוזובסקי, בניו רבי יושע בער ורבי משולם דוד סולובייצ'יק |
| חיבוריו | חידושי הגרי"ז על הרמב"ם, חידושי הגרי"ז על קידוש החודש, חידושי הגרי"ז על התורה |
.jpg){kind=link}
רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק (מכונה בראשי תיבות הגרי"ז, או הרב מבריסק) היה רבה של העיר בריסק וראש הישיבה שם ואחר כך בירושלים. מנהיג הציבור החרדי-ליטאי, נחשב מתקיפי המתנגדים לציונות. היה ידידם של גדולי ישראל משני החוגים, החסידי והליטאי גם יחד.
קורות חייו
הרב סולובייצ'יק נולד בעיר וולוז'ין לאביו רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק, שהיה ידיד קרוב של אדמו"ר הרש"ב. עוד בילדותו בגיל 16 כבר ידע בעל-פה ש"ס עם רש"י. היה גאון וחריף שכל. לאחר פטירת אביו (בשנת תרע"ח ) מונה לרבה של בריסק.
שלושה מילדיו ואשתו נספו בשואה. בניסים הצליח להיחלץ ולהגיע שבור לירושלים בתש"א
בירושלים וייסד בה את ישיבת בריסק החדשה.
בשנותיו האחרונות סבל הגרי"ז ממחלת ריאות קשה ושהה לשם כך פעמים רבות בשווייץ, עקב האוויר הצח שיש שם. בביקוריו בשווייץ היה לאורחו של הרב וולף רוזנגרטן, נדיב ידוע שתרם מהונו ליהודי ארץ ישראל. נפטר בט' בתשרי ה'תש"כ (1959) ונקבר בירושלים.
הקשר עם חב"ד
עם אדמו"ר הריי"צ
אדמו"ר הריי"צ היה שולח מדי שנה בשנה להגרי"ז ארבעת מינים מהודרים. בשנת ת"ש, כאשר הגיע ערב חג הסוכות הדיעו להגרי"ז כי גם השנה מוכן עבורו אתרוג בביתו של אדמו"ר הריי"צ, שהיה במרחק הליכה של כמה שעות. אך הדרך היתה בחזקת סכנה מכיון שהנאצים הפציצו את הדרך מדי כמה שעות. בחור אחד מחסידי גור התנדב ללכת, אך מכיון שאדמו"ר הריי"צ העתיק את מקומו באותה שעה מאכסניא לאכסניא בגלל ההפצצות שהתחדשו מדי זמן קצר בכל מיני אזורים, לכן הבחור היה צריך לחפש אחרי אכנייסתו של הריי"צ, וכך חיפש את מקומו מאכסניא לאכסניא עד שמצאוהו לאחר כמה שעות[1].
כאשר הרב מנחם פרוש נסע לארה"ב בסביבות שנות הקמת המדינה, הוא בא להיפרד מגאב"ד בריסק. באותה הזדמנות ביקשו הגרי"ז שיכנס לאדמו"ר הריי"צ ויבקש בשמו להשפיע על מר שזר, שהיה אז שר החינוך, לאפשר המשך קיומם של הת"תים הוותיקים שלימדו באידיש. הגאון חזר על בקשתו שלוש פעמים וביקש מאוד שיבצע שליחותו.
כאשר הרב פרוש הגיע לאדמו"ר הריי"צ ואמר לו שיש לו שליחות מהבריסקער רב, אמר לו שלוש פעמים, "האמנם כן? הבריסקער רב שלחכם אליי?". הרב פרוש השיב בחיוב, ואז שאל הריי"צ מהי השליחות. כששמע את הבקשה להשפיע על שר החינוך מר שזר שיאפשר את קיומם של הת"תים הוותיקים ששפת הלימוד בהם היא אידיש., הוא הגיב מיד בארשת של רצינות: "זוהי השליחות! ובכן, כשאתה נוסע חזרה לארץ-ישראל תפגוש את מר שזר ותגיד לו שאני מבקש שימלא את הבקשה. וכדי שיידע עד כמה רצוני בכך, תמסור לו את הסימן המיוחד שיש ביני ובינו. תגיד לו, שאני מקווה שמשפחת רובשוב שבארץ-ישראל לא תבייש את משפחת רובשוב בחו"ל, והוא כבר יבין את הבקשה[2].
עם הרבי
הרבי בשיחותיו התבטא אודותיו בהערכה. באחת משיחות הרבי שדנו אודות שלימות הארץ ציטט את פסקו של רבי יצחק זאב, תוך שמתארו כמדייק בלשונו, וביאר את נכונות הפסק על פי תורה.
מדובר היה אודות פסקו של רבי יצחק זאב בדין פיקוח נפש בשבת, שכאשר ישנו שאלה האם לבחור רופא ירא שמים או רופא אחר שפחות ידוע ביראת השמים שלו, אז היראת שמים לא מעלה ולא מוריד. הרבי הסביר באריכות, כי כשם שאמרו בהלכות שבת כי מצוותה בגדול שבישראל, ואין נותנים לנשים וקטנים לחלל את השבת כדי שלא יחשבו שיש איסור לחלל את השבת ויש ענין בזה, לכן לכתחילה עקרו את הענין מכל וכל שלא יתנו להם לחלל את השבת למרות שבקטנים יש רק איסור דרבנן, כך גם כאשר ישנה שאלה בין רופא שהוא ירא שמים ואינו ירא שמים, אין להעדיף הענין של יראת שמים, דבר שעלול לגרום בפעמים אחרות שיחפשו דווקא רופא ירא שמים וכתצואה מכך יגרמו ענינים של פיקוח נפש[3].
ביחידות של הגאון הרב פנחס מנחם אלתר (לימים האדמו"ר מגור) אצל הרבי בד' באייר תשמ"ג, דיבר עמו הרבי על הטענות כנגד שיטתו שהחיוב לחכות למשיח הוא בכל יום, והזכיר שזה עתה ראה שכך מובא גם בדברי רבי יצחק זאב - בהגדה של פסח שנדפסה זה עתה[4] - שמבאר את החיוב לחכות למשיח בכל יום ממש[5].
מספריו
- חדושי מרן רי"ז הלוי על הרמב"ם
- חידושי הגרי"ז למסכתות שבסדר קדשים - סטנסיל (נכתב במכונת כתיבה על ידי תלמידים)
- חידושי הגר"ח והגרי"ז - סטנסיל
- חידושי מרן רי"ז הלוי על התורה - נכתב על ידי המחבר, מודפס בכתב רש"י
- חידושי מרן רי"ז הלוי על מסכתות יומא וסוכה והלכות קידוש החודש
- ליקוטי הגרי"ז - לקט מתוך ספרים שנדפס בהם חדושי תורה משמו
- חידושי הגרי"ז - על התורה - נכתב על ידי תלמידים, מודפס במכונת כתיבה. מהדורה חדשה ומורחבת - הוצאת מישור תשע"ו (בתוך "בית הלוי על התורה")
- אגרות מרן רי"ז הלוי - שמעון יוסף מלר, תשס"ח
- ילקוט מכתבים ממרן הגרי"ז מבריסק - הרב נתנאל פרץ מאירסון, תשס"ט
- רשימות תלמידים ממרן הגרי"ז הלוי ליקוט מכתבי ושמועות תלמידים, בהוצאת מכון דעת סופרים. על התורה: תשע"ו, על סדר הנ"ך וסידור התפילה: תשע"ז
רוב חידושי תורתו מצויים בספרי תלמידיו או בשמועות העוברות ב"עולם הישיבות".
הערות שוליים
- ↑ עובדות והנהגות לבית בריסק ח"ג ע' ב בשם בנו הגרי"ד
- ↑ הרב מנחם פרוש, בין בריסק לליובאוויטש.
- ↑ שיחות קודש תשל"ז חלק א'.
- ↑ הגדת 'מבית לוי' ע' קצז.
- ↑ לחכות למשיח בכל יום
