חמשים שערי בינה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''חמישים שערי בינה''' הם חמישים דרגות שלהם מחולקת ספירת הבינה.
+'''חמישים שערי בינה''' הם חמישים המשכות אלוקיות הנמשכות מ[[ספירת הבינה]] ל[[מידות]] - בדומה למתרחש בנפש האדם, שמהבינה, הבנתו השכלית, נפעלת הטיית השכל לכיוון מידה מסויימת ([[מידות שבשכל|מידה שבשכל]]). ומכיון שלכל מידה יש "שער" המיוחד לה - כלומר, התבוננות מסויימת שתפעל את התפעלות המידה ההיא - לכן נחלקים ל'''מ"ט שערי בינה''', כמספר [[שבעת המידות]] כפי שכל אחת כלולה משבע (מ[[חסד שבחסד]] עד [[מלכות שבמלכות]]).
-שער החמישים הוא למעלה מסדר השתלשלות וענינו ה[[אור חוזר]] שלמעלה מ[[אור ישר]].
+בנוסף למ"ט השערים ישנו '''שער החמשים''', הכולל את כולם ונעלה מכולם - שהוא עצם ההבנה שלמעלה משייכות למידות, וענינו הוא חיבור ה[[חכמה]] עם ה[[בינה]] בכח ההמשכה מ[[כתר]].
+==ענינם==
+חמשים שערי בינה נזכרים בגמרא{{הערה|ראש השנה כא, ב.}}: "נ' שערי בינה נבראו בעולם, וכולן ניתנו ל[[משה]] חסר אחד, שנאמר: ותחסרהו מעט מאלקים".
+ענינם של שערים אלו - מבואר בקבלה ובחסידות, שהם המשכות אלוקיות מ[[ספירת הבינה]] ל[[שבעת המידות]]. ספירת הבינה היא חלק מה[[מוחין]] והשכל, אולם מפרטי ההתבוננות שבה מתפתחות מסקנות המשפיעות על המידות - [[מידות שבשכל]]. מסקנות אלו הם שערי בינה, ומתחלקים לארבעים ותשעה שערים - בהתאם להתחלקות שבעת המידות הכלולות כל אחת משבע (מ[[חסד שבחסד]] עד [[מלכות שבמלכות]]; וזאת מלבד שער החמשים, כלהלן). ונקראים "שערים", כי על ידם יוצאת הבנת השכל אל המידות שנחשבות כ"חוץ" ביחס לשכל{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/23/85b.htm לקוטי תורה מטות פה, ב]. [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31656&st=&pgnum=240&hilite= אור התורה בראשית (ח"ג) תקפו, ב]. [https://chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/1/34/263.htm המשך תער"ב ח"א ע' רסג] ואילך. [https://chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/2/46/1031.htm ח"ב ס"ע א'לא] ואילך. [http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=31678#p=97&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= סה"מ תרע"ח ע' פז]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/23/7/78.htm#_ftnref_422 ד"ה שלח תשח"י].}}.
+על שערים אלו נאמר בפסוק{{הערה|משלי לא, כג.}} "נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ", שמשמעותו לפי הקבלה שהקב"ה נותן לכל נשמה את האפשרות לדעת אותו בהתאם לאופיה ותכונתה: "נודע בשערים בעלה דא קב"ה, דאיהו אתידע ואתדבק לפום מה דמשער בלביה, כל חד כמה דיכיל לאדבקא ברוחא דחכמתא"{{הערה|זהר ח"א קג, סע"א.}}. "שערים" והמשכות אלו, הניתנים לכל אחד לפי שיעורו, הם חמשים שערי בינה{{הערה|לקוטי תורה מטות ובשאר דרושים הנ"ל.}}. ומכיון שענינם של ה"שערים" הוא המשכה לכל אחד לפי אופיו ותכונותיו - לכן, יש הרבה יותר מחמשים סוגים של המשכות; אלא שבאופן כללי נחלקת ההמשכה מבינה לחמשים שערים, ואחר כך במידות נחלקים לעוד הרבה פרטים בהתאם לאופיים של שישים ריבוא נשמות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/2/46/1032.htm המשך תער"ב ח"ב ע' א'לב]. ד"ה שלח תשח"י הנ"ל.}}.
+על ידי פעולתם של שערי בינה נמשכת הבנת המוח גם ב[[לב]], וזו הסיבה שפעמים רבות בפסוקים ובדברי חז"ל מיוחסת חכמה והבנה (תכונות שכליות) אל הלב (שענינו מידות ורגשות) - למשל: "וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב נָתַתִּי חָכְמָה"{{הערה|תשא לא, ו.}}; "וְלִבִּי רָאָה הַרְבֵּה חָכְמָה"{{הערה|קהלת א, טז.}}; "הלב רואה, שנאמר: ולבי ראה הרבה חכמה. הלב שומע, שנאמר: ונתת לעבדך לב שומע . . הלב מחשב" וכו'{{הערה|קהלת רבה עה"פ שם.}}; "היכן היא החכמה מצויה . . ר' יהושע אומר בלב"{{הערה|ילקוט שמעוני משלי רמז תתקכט.}}; "בינה ליבא ובה הלב מבין"{{הערה|תיקוני זוהר בהקדמה}}; ועוד{{הערה|לקוטי תורה מטות שם. סה"מ תרנ"ח ע' רלח. ועוד.}}.
+===שער החמשים===
+{{להשלים}}
+שער החמשים הוא נעלה מארבעים ותשעת השערים וכולל את כולם. הוא אינו מתייחס להשפעה אל המידות, אלא שייך לבינה - ההבנה עצמה, עוד קודם שנמשכת להשפיע למידות.
+אודות מדרגתו של שער החמשים ישנם כמה ביאורים: לעיתים מבואר שהוא חלק מספירת הבינה, והוא הממוצע המחבר בין [[ספירת החכמה]] לספירת הבינה. ולעיתים מבואר שדרגתו ב[[כתר]], שהוא הממוצע המחבר את המאציל עם הנאצלים. בתיווך הדברים ישנם שני הסברים: (א) מדרגתו אכן בבינה, ומה שמבואר שדרגתו בכתר - הכוונה אינה לכתר כפשוטו כי אם לכתר ד[[ז"א]], שהוא אכן בבינה. (ב) מדרגתו היא בכתר עצמו, ומה שמבואר שדרגתו בבינה - הכוונה ל[[אריך אנפין]], שהוא חלק מהכתר, ונקרא לפעמים בינה{{הערה|ראה בכל זה [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/15/12a.htm לקוטי תורה במדבר יב, א] ואילך.}}.
+מכיון ששער החמשים הוא ממוצע (בין חכמה לבינה, או בין המאציל לנאצלים), לכן כולל בתוכו משני הענינים שאותם מחבר, ונחלק לשנים: הבחינה התחתונה שבו, הכוללת את מ"ט השערים; והבחינה העליונה שבו, שלמעלה משייכות אליהם{{הערה|1=לקו"ת במדבר שם. [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16015&st=&pgnum=407 ד"ה והחכמה מאין תמצא תשמ"ח].}}.
+==דרגות בשערי בינה==
+בחמשים שערי בינה עצמם ישנן שתי דרגות (וכנגדן מופיע בתהלים פעמיים הפסוק "שאו שערים ראשיכם"): כפי שהן במקומם, בבינה, וכפי שיורדים ונמשכים ל[[ספירת המלכות]]. כשהם במקומם בבינה נקראים "תרעין עילאין" [=שערים עליונים], וכשיורדים למלכות נקראים "תרעין תתאין" [=שערים תחתונים]{{הערה|שם=תרעח}}. יש מקומות שבהם מוסבר שהשערים שבדרגה העליונה נקראים השערים שמ"[[יובל]]" (ספירת הבינה עצמה, הנקראת יובל), והשערים שבדרגה התחתונה נקראים השערים שמ"סטרא דיובלא" (לא מהבינה עצמה, אלא ממה שנמשך ממנה){{הערה|שם=ויזרע|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31650&st=&pgnum=287&hilite= אור התורה בראשית (ח"א) קלט, א]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/1/46/index.htm#_ftnref_3113 ד"ה ויזרע יצחק תשכ"ז] ס"ד.}}.
+הדוגמא לכך בנפש היא משני הסוגים של הטיה שכלית אל המידה: השערים בבינה הם בדוגמת הטיה שכלית גרידא בלי שום התפעלות בלב (כמו השופט הפוסק דין "זכאי" או "חייב", שאינו מתפעל מזה); והשערים שבמלכות הם בדוגמת הטיה שכלית הפועלת התפעלות בלב, שבשכל עצמו מונח שהענין הוא (לא טוב סתם, אלא) טוב '''עבורי'''{{הערה|שם=תרעח|סה"מ תרע"ח שם.}}.
+בברכת ה' ליבול שדותיו של [[יצחק אבינו]] נאמר{{הערה|תולדות כו, יב.}}: "וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִיא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִיא מֵאָה שְׁעָרִים". ומבואר בחסידות, שמאה השערים שמצא יצחק הם כנגד שתי הדרגות בחמשים שערי בינה - שמיובל ומסטרא דיובלא - סך הכל מאה שערים{{הערה|שם=ויזרע}}.
+==ענינים השייכים לשערי בינה==
+{{להשלים}}
 [[משה רבינו]] השיג רק עד שער החמישים, ולא עד בכלל.
@@ שורה 11: / שורה 37: @@
 מוסבר שהמן הרשע עשה את העץ שהכין למרדכי בגובה חמישים אמה, כי כוונתו הייתה להגיע לדרגה זו, ששם לא שייך ענין הזכות והדרגה העצמית.
+{{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:תורת החסידות]]