חיים אברהם דובער לוין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
זוגתו בזיווג שני, היתה אחותו של ה[[משפיע]] וה[[חוזר]] בליובאוויטש, ר' [[משה רוזנבלט]] (מאשע דער חוזר). | זוגתו בזיווג שני, היתה אחותו של ה[[משפיע]] וה[[חוזר]] בליובאוויטש, ר' [[משה רוזנבלט]] (מאשע דער חוזר). | ||
נלב"ע ב[[חג השבועות]] [[תרח"צ]]. לאחר פטירתו היו מתלמידיו שהגיעו ל[[חב"ד]] (משפחת בלסופסקי), היו שעברו ל[[חסידות סאטמר]] והיו שנשארו עם בנו ר' רפאל ונכדיו למשפחת פאהלער. | נלב"ע ב[[חג השבועות]] [[תרח"צ]]. לאחר פטירתו היו מתלמידיו שהגיעו ל[[חב"ד]] (משפחת בלסופסקי), (משפחת צירקינד), היו שעברו ל[[חסידות סאטמר]] והיו שנשארו עם בנו ר' רפאל ונכדיו למשפחת פאהלער. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
גרסה מ־21:37, 10 ביוני 2017
ר' חיים אברהם דובער הכהן לוין (מכונה גם המלאך) היה חסיד של אדמו"ר הרש"ב ומלמד בליובאוויטש. בעקבות סכסוך עזב את ליובאוויטש, נסע לארצות הברית והקים קהילה שכונתה המלאכים.
הפולמוס
ר' אברהם דובער הובא לעיירה ליובאוויטש על ידי הנגיד ר' מנחם מאניש מוניסזון כמלמד לבנו לייב ולצעירים נוספים. דרכו הייתה בלתי-שגרתית; הוא חינך את תלמידיו להיבדלות ממשפחתם, מחבריהם, למעט בדיבור, באכילה ובשינה. הוא טען כי אין שום חידוש בתורת החסידות, וכי הכל כתוב בחקירה[דרוש מקור].
אדמו"ר הריי"צ התנגד בחריפות לדרכו הקנאית ולדרך הפרישות הקיצונית מעוה"ז והביע את ביקורתו בפניו. בתגובה, התלונן ר' אברהם דובער על אדמו"ר הריי"צ בפני אדמו"ר הרש"ב לאחר התוועדות י"ט כסלו תרס"ב, על כך שראה אצלו בביתו עיתוני חולין. בעקבות זאת עזב ר' אברהם דובער את ליובאוויטש והחל מסתובב ברוסיה[1].
בארצות הברית
לאחר מלחמת העולם הראשונה נסע לארצות הברית והחל מקבץ סביבו בחורים, הוא חינכם באותה השיטה בה החזיק קודם: ניתוק מהסביבה וענייני העולם ומרירות. לעיתים היו תלמידיו עוזבים את בני משפחתם ושוהים בית מדרשם שבויליאמסבורג מספר שבועות תוך כדי לימוד ועבודת ה' סביב השעון. הוא אסר עליהם ללמוד דא"ח מרבותינו נשיאנו שאחרי אדמו"ר הצמח צדק. שיטתו זו זכתה בתחילה לתמיכה כי סברו הר"י אשר זה ימנע בחורים מלבוא לחב"ד (על ידי ר' ישראל ג'ייקובסון) ולאידך יישארו בדתם, אך לאחר מכן זכה לביקורת קשה מראשי הישיבות שהיו אז בארצות הברית כאשר ראו אשר "הגולם קם על יוצרו" ושיטתו הקנאית יצרה אי-סדר מיותר בישיבות.
היה גר בברונקס. שימש כחבר אגו"ח בארה"ב.
בתקנות החבריא שלו, מופיע סעיף בה מתחייבים לתרום עבור ישיבת תומכי תמימים.
זוגתו בזיווג שני, היתה אחותו של המשפיע והחוזר בליובאוויטש, ר' משה רוזנבלט (מאשע דער חוזר).
נלב"ע בחג השבועות תרח"צ. לאחר פטירתו היו מתלמידיו שהגיעו לחב"ד (משפחת בלסופסקי), (משפחת צירקינד), היו שעברו לחסידות סאטמר והיו שנשארו עם בנו ר' רפאל ונכדיו למשפחת פאהלער.
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ בין היתר נפגש עם ר' חיים מבריסק. בפגישתם התעניין 'המלאך' לדעת אם רבי חיים לומד את הספר מורה נבוכים. השיב רבי חיים כי הוא החל ללמוד את הספר, אך בפרק כ"א יש קטע שלא הבין, ולכן הוא לא מסוגל להמשיך הלאה. השיב לו המלאך כי אדמו"ר הצמח צדק בספרו דרך מצוותיך מבאר את הענין, והסביר אותו לרבי חיים. נענה רבי חיים בהתפעלות ואמר: "איהר זענט אן עילוי" (אתה עילוי)! שאל המלאך: והלא אין זה תירוץ שלי אלא תירוץ של אדמו"ר הצמח צדק? השיב לו רבי חיים: אכן, אבל "איהר לייגט דאס אראפ ווי אן עילוי (אתם מסבירים את הענין כעילוי)!