התפרקות ברית המועצות: הבדלים בין גרסאות בדף
יעקב בן שמואל (שיחה | תרומות) |
יעקב בן שמואל (שיחה | תרומות) |
||
שורה 52: | שורה 52: | ||
החזיקה מעמד בעצמה והפיצה יהדות בארץ זו גם בימים הקשים באמת, כך תמשיך הפעילות החב"דית ברוסיה ואף תלך ותגבר בכל מצב". | החזיקה מעמד בעצמה והפיצה יהדות בארץ זו גם בימים הקשים באמת, כך תמשיך הפעילות החב"דית ברוסיה ואף תלך ותגבר בכל מצב". | ||
===כישלון ההפיכה=== | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} |
גרסה מ־21:52, 19 בדצמבר 2016
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | |||
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. |
התפרקות ברית המועצות הוא תהליך שהחל בשנת ה'תשמ"ז והסתיים בשנת ה'תנש"א, במסגרתו חדלה ברית המועצות להתקיים.
רקע
מאז מותו של סטלין התחולל בברית המועצות שינוי איטי במשטר.
גאורגי מלנקוב, שעמד בראש השלטון הסובייטי במשך תקופת ביניים קצרה הביא, חודשים אחדים לאחר מותו של סטלין, לנפילתו של ראש הנ.ק.ו.ד. האימתני לברנטי בריה, באשמת "פשעים נגד המפלגה והמדינה", על כי הוא ושישה משותפיו "זממו במשך שנים ארוכות לתפוס את השלטון בברית המועצות ולהשיב את הקפיטליזם בסיוע סוכנויות ביון זרות". בריה נשפט ונגזר עליו עונש מוות.
ניקיטה חרושצ'וב, ששלט ברוסיה בין השנים ה'תשי"ג - ה'תשכ"ד, שחרר אסירי מחנות והביא לטיהורם של רבים מהם. בנאום מיוחד, שנשא בפני מושב סגור של הוועידה ה-20 של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית, הוא הוקיע את פולחן האישיות שהנהיג סטלין, את פשעיו, את עריצותו ואת רצח ההמונים בכל תקופת שלטונו.
בימי שלטונו של לאוניד ברז'נייב החלה הפשרה מסויימת ב"מלחמה הקרה".
נבואת הרבי
בהתוועדות יום ב' של חג השבועות ה'תשכ"ד אמר הרבי לקהל שיאמרו לחיים לזכותם של יהודי רוסיה, תגובת הקהל הייתה אדישה ולאחר כמה דקות אמר הרבי שאם היו אומרים לחיים לזכות יהודי רוסיה היו יכולים לפעול שייצאו כולם מרוסיה[1].
בו' תשרי בשנת ה'תשכ"ז, אמר הרבי שברית המועצות תתפורר.
בשנת ה'תשמ"ו החל הרבי לנקוט בצעדים מעשיים לקראת נפילת המשטר הקומניסטי והורה לבנות שיכוני עולים עבור העולים הרבים העתידים לעלות לארץ ישראל בעקבות פתיחת מסך הברזל. בעקבות דברי הרבי נבנה שיכון שמי"ר בירושלים.
תהליך ההתפרקות
לקראת סוף שנות הלמ"ד נקלעה ברית המועצות לקשיים כלכליים.
בשנת ה'תשמ"ה מונה מיכאיל גרובצ'וב לנשיא ברית המועצות. בשנת ה'תשמ"ז הכריז גרובצ'וב על שינוי במדיניות רוסיה, והכנסת שתי מושגים חדשים - גלאסונסט (פתיחות - יתר חופש אישי) ופרסטרויקה (בנייה מחדש - יתר חופש כלכלי), בנסיון לחזק את הכלכלה הרוסית. מהלך זה נחשב לתחילת ההתפרקות של ברית המועצות.
בשנת ה'תש"נ החליטה הוועדה המרכזית של המפלגה הקומוניסטית בברית המועצות על ביטול השלטון היחידי של המפלגה הקומוניסטית, ופתיחת הבחירות לכלל המפלגות. בהמשך לכך פרשו מספר מדינות מברית המועצות והכריזו על עצמאות.
בכ"ז כסלו ה'תנש"א התפטר גרובצ'וב מתפקידו כנשיא ברית המועצות, דגל ברית המועצות הורד מן הקרמלין, וברית המועצות חדלה מלהתקיים.
נסיון ההפיכה
בי"ג מנחם אב ה'תנש"א הוטל עוצר על בית הנופש בו שהה מיכאיל גרובצ'וב, ולמחרת, בבוקר י"ד מנחם אב, פרסמו כלי התקשורת הרוסיים הודעה דרמטית, האומרת כי סמכויותיו של מיכאיל גרובצ'וב, בתור נשיא ברית המועצות, ניטלות ממנו, ומועברות לסגנו גנאדי ינאייב.
בנוסף, הכריזו כלי התקשורת על מצב חירום כללי בכל רחבי ברית המועצות, והחלת חוקי ברית המועצות על כל שטחי ברית המועצות.
בד בבד נכנסו למוסקבה חיילי הצבא האדום, בליווי טנקים, והקיפו את הקרמלין, בנסיון לעצור את בוריס ילצין שהיה אמור לשוב מנופש, אך הדבר לא עלה בידם.
דברי הרבי
באותה תקופה החלה לפרוח פעילות חב"ד במוסקבה ובערים מרכזיות נוספות במדינות חבר העמים, מטעם לשכת "עזרת אחים".
באותו שנה נערכו קעמפים בכל רחבי רוסיה, ורבים מהבחורים שהפעילו אותם שהו באותה עת במוסקבה.
לאחר שהגיעו הידיעות הראשונות על ההפיכה, פנו ראשי לשכת "עזרת אחים" אל הרבי בשאלה כיצד לנהוג, והרבי השיב: "בתמהון הכי גדול קבלתי השאלה – כפשוט ימשיכו בכל התכניות שלהם, כולל הקייטנות עד גמירא כמתוכנן. וה' יצליחם ויבשרו טוב. אזכיר על הציון".
בעקבות תשובתו של הרבי, פרסמה "לשכת עזרת אחים" הודעה בכלי התקשורת בה נאמר כי המלאכה הגדולה אכן נמשכת לפי התכניות והפעילים ממשיכים לשקוד במרץ על יישום התכניות לקראת שנת הלימודים הבאה שתפתח כמתוכנן בעז"ה, והוסיפו כי "כשם שחסידות חב"ד החזיקה מעמד בעצמה והפיצה יהדות בארץ זו גם בימים הקשים באמת, כך תמשיך הפעילות החב"דית ברוסיה ואף תלך ותגבר בכל מצב".
כישלון ההפיכה
הערות שוליים
- ↑ תורת מנחם התוועדויות כרך מ' עמ' 84.