רשימו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(ביטול גרסה 273147 של שלום (שיחה))
שורה 3: שורה 3:


==ענינו==
==ענינו==
ענין הרשימו הוא ההתגלות שב[[מקום הפנוי]] שאחר ה[[צמצום]]. שאחר שצמצם [[הקב"ה]] את [[אור אין סוף]] להיות נכלל ב[[מאור]], נשאר מן האורות בבחינת רשימו. ומן רשימו זה נמשכו ה[[קו וחוט]] בבחינת מקיף פנימי וחיצוני.
ענין הרשימו הוא כח נעלם שנשאר ב[[מקום הפנוי]] אחר ה[[צמצום]].
 
והיינו  שאחר שצמצם [[הקב"ה]] את [[אור האין סוף]] להיות נכלל ב[[מאור]], נגלה כח הגבול שבאין סוף והוא הנקרא רשימו.
סיבת קריאתו בשם רשימו אף שאינו רושם ממש אלא כח הגבול שבאין סוף כנ"ל - הוא בהיות שבערך הגילוי שבו אינו אלא כרושם בלבד לגבי האור האין סוף שקדם לו.


ביאור הרשימו על דרך [[משל]] הוא מהשפעת שכל מרב לתלמיד, שכדי שישפיע ההשכלה לתלמיד, תחילה צריך לצמצם כח השכלתו העצמי ויוכלל הגילוי בהעלם כח היולי שבו, ויניח וישאר מכל מקום רק אפס קצהו ההארה מאור אותו השכל הנשפע לתלמידו בכדי שיוכל שאת.
ביאור הרשימו על דרך [[משל]] הוא מהשפעת שכל מרב לתלמיד, שכדי שישפיע ההשכלה לתלמיד, תחילה צריך לצמצם כח השכלתו העצמי ויוכלל הגילוי בהעלם כח היולי שבו, ויניח וישאר מכל מקום רק אפס קצהו ההארה מאור אותו השכל הנשפע לתלמידו בכדי שיוכל שאת.


מבואר כי ענין הרשימו הוא כענין הזכרון, דהיינו האותיות שנשארו לאחר שנסתלקו ה[[אורות]]. שענין הצמצום הוא כמשל של אורות המלובשים באותיות, שנסתלק השכל והאור של האותיות ונשארו רק האותיו עצמם שהם בבחינת רשימו המרמז על השכל והאור.
משל נוסף הוא מכח הזכרון, וכענין  האותיות המחשבה הנשארים אחר הסתלקות ההשכלה. והיינו שהצמצום הוא כמשל אורות המלובשים באותיות, וכשנסתלק השכל והאור של האותיות, נשארו רק האותיות עצמם שהם בבחינת רשימו המרמז על השכל והאור.


היה וויכוח בין [[אדמו"ר המהר"ש]] לאדמו"ר מקאפוסט ה[[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|מגן אבות]] בענין עמוק בחסידות העוסק בשאלה האם "באותיות ה[[רשימו]] נגע ה[[צמצום]] או לא", את הויכוח ניהל ר' דן תומרקין.{{הערה|ר' [[שמואל גרונם]] התבטא על זה: "ר' [[דן תומרקין]] לבש בגד שלא כמידתו להתפלפל ב[[דא"ח]] עם הרשח"ז מקאפוסט"}} על ידי חילופי מכתבים בינו לבין האדמו"ר מקאפוסט בהם מסביר את דעתו של רבו אדמו"ר המהר"ש{{הערה| מובא בהמלך במסיבו ח"ב נספח}}.
בלקוטי תורה לג' פרשיות מבאר [[אדמו"ר המהר"ש]] שהצמצום לא נגע באותיות הרשימו ובכך מבאר מדוע שורש הכלים למעלה מהאורות - כיון שהכלים נמשכו מהרשימו שלא נגע בו הצמצום מה שאין כן האורות שנמשכים מן הקו שקדמו הצמצום.
האדמו"ר מקאפוסט ה[[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|מגן אבות]] נחלק על אדמו"ר מהר"ש בענין זה וסבר שהצמצום ברשימו הוא כפשוטו.
הרה"ג חסיד אדמו"ר מהר"ש  ר' דן תומרקין התנצח עם האדמו"ר מקאפוסט בענין זה להוכיח מדברי רבינו הזקן כאדמו"ר מהר"ש.{{הערה|ר' [[שמואל גרונם]] התבטא על זה: "ר' [[דן תומרקין]] לבש בגד שלא כמידתו להתפלפל ב[[דא"ח]] עם הרשח"ז מקאפוסט"}}  
חילופי המכתבים בינו לבין האדמו"ר מקאפוסט הובאו באריכות בהמלך במסיבו ת שם גם מציע הרבי תיווך בין השיטות והוראה בעבודת ה' מן הסברות {{המלך במסיבו ח"ב נספח}}.
{{הערות שוליים|}}
{{הערות שוליים|}}
[[קטגוריה:צמצום]]
[[קטגוריה:צמצום]]

גרסה מ־12:51, 12 בנובמבר 2017

סדר השתלשלות
לפני הצמצום
עצמות ומהות · מאור · אור אין סוף · עשר ספירות הגנוזות · יחיד · אחד ויחיד · קדמון · טהירו עילאה
הצמצום והקו
צמצום הראשון · טהירו תתאה · מקום פנוי · רשימו · נקודה קו שטח · קו וחוט · עגולים ויושר · אור מקיף · אור פנימי · ראש תוך סוף
בי"ע דכללות
אבי"ע (השתלשלות כללית)

אדם קדמון · עולם העקודים · עולם התוהו · אור ישר · אור חוזר · שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן

אבי"ע דפרטות
עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה

עולם האצילות · עולם הבריאה · עולם היצירה · עולם העשייה · בי"ע · פרסא

סוגי השתלשלות
יש מאין · עילה ועלול · קפיצה ודילוג · אין ערוך

רשימו הוא הכינוי לאורות שנשארו במקום הפנוי שאחר הצמצום. מבואר כי ענין הרשימו הוא כמו האותיות הנשארות לאחר הסתלקות ההשכלה, שאותיות אלו מרמזות על ההשכלה, אך אינם בערך כלל אליה. מן הרשימו נמשך הקו וחוט בבחינת קו הנמשך מנקודה.

ענינו

ענין הרשימו הוא כח נעלם שנשאר במקום הפנוי אחר הצמצום.

והיינו שאחר שצמצם הקב"ה את אור האין סוף להיות נכלל במאור, נגלה כח הגבול שבאין סוף והוא הנקרא רשימו. סיבת קריאתו בשם רשימו אף שאינו רושם ממש אלא כח הגבול שבאין סוף כנ"ל - הוא בהיות שבערך הגילוי שבו אינו אלא כרושם בלבד לגבי האור האין סוף שקדם לו.

ביאור הרשימו על דרך משל הוא מהשפעת שכל מרב לתלמיד, שכדי שישפיע ההשכלה לתלמיד, תחילה צריך לצמצם כח השכלתו העצמי ויוכלל הגילוי בהעלם כח היולי שבו, ויניח וישאר מכל מקום רק אפס קצהו ההארה מאור אותו השכל הנשפע לתלמידו בכדי שיוכל שאת.

משל נוסף הוא מכח הזכרון, וכענין האותיות המחשבה הנשארים אחר הסתלקות ההשכלה. והיינו שהצמצום הוא כמשל אורות המלובשים באותיות, וכשנסתלק השכל והאור של האותיות, נשארו רק האותיות עצמם שהם בבחינת רשימו המרמז על השכל והאור.

בלקוטי תורה לג' פרשיות מבאר אדמו"ר המהר"ש שהצמצום לא נגע באותיות הרשימו ובכך מבאר מדוע שורש הכלים למעלה מהאורות - כיון שהכלים נמשכו מהרשימו שלא נגע בו הצמצום מה שאין כן האורות שנמשכים מן הקו שקדמו הצמצום. האדמו"ר מקאפוסט המגן אבות נחלק על אדמו"ר מהר"ש בענין זה וסבר שהצמצום ברשימו הוא כפשוטו. הרה"ג חסיד אדמו"ר מהר"ש ר' דן תומרקין התנצח עם האדמו"ר מקאפוסט בענין זה להוכיח מדברי רבינו הזקן כאדמו"ר מהר"ש.[1] חילופי המכתבים בינו לבין האדמו"ר מקאפוסט הובאו באריכות בהמלך במסיבו ת שם גם מציע הרבי תיווך בין השיטות והוראה בעבודת ה' מן הסברות תבנית:המלך במסיבו ח"ב נספח.
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
==הערות שוליים==

  1. ר' שמואל גרונם התבטא על זה: "ר' דן תומרקין לבש בגד שלא כמידתו להתפלפל בדא"ח עם הרשח"ז מקאפוסט"