ברזל: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
ינון גלעדי (שיחה | תרומות) (←בהלכה) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
התורה אוסרת לסתת את אבני ה[[מזבח]] עם ברזל{{הערה|שמות כ, כא: "ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליה ותחללה".}}, היות והברזל מקצר את חייו של האדם, ותפקיד המזבח הוא לכפר על העוונות ובכך להאריך את חייו של האדם. הפתרון הוא לקחת חלוקי אבן מקרקעית נחל או ים, ולסוד אותם בסיד כך שהמזבח יהיה ישר וחלק. | התורה אוסרת לסתת את אבני ה[[מזבח]] עם ברזל{{הערה|שמות כ, כא: "ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליה ותחללה".}}, היות והברזל מקצר את חייו של האדם, ותפקיד המזבח הוא לכפר על העוונות ובכך להאריך את חייו של האדם. הפתרון הוא לקחת חלוקי אבן מקרקעית נחל או ים, ולסוד אותם בסיד כך שהמזבח יהיה ישר וחלק. | ||
בנביא{{הערה|מלכים א פרק ו, פסוק ז: "ומקבות והגרזן כל כלי ברזל, לא נשמע בבית בהיבנותו".}} מסופר כי בעת בניית [[בית המקדש הראשון]] לא נשמע קול ברזל במתחם בית המקדש. מחלוקת תנאים היא, האם מותר היה לסתת עם ברזל את אבני בית המקדש | בנביא{{הערה|מלכים א פרק ו, פסוק ז: "ומקבות והגרזן כל כלי ברזל, לא נשמע בבית בהיבנותו".}} מסופר כי בעת בניית [[בית המקדש הראשון]] לא נשמע קול ברזל במתחם בית המקדש. מחלוקת תנאים היא, האם מותר היה לסתת עם ברזל את אבני בית המקדש מחוץ למקדש, ולהביאם פנימה, או שמא גם בחוץ היה אסור לסתתם בברזל, ונעזר שלמה המלך ב[[[תולעת השמיר]] למטרה זו. | ||
בתחילת מסכת תמיד מובא שלכל הדעות אסור היה לסתת בברזל את ה"רבדים של אבן" עליהם היו ישנים זקני כהונה, וזאת מכיון שזה היה בתוך המקדש. לכן הגמרא מסבירה איך יצרו את הרבדים, מבלי לסתתם. | בתחילת [[מסכת תמיד]] מובא שלכל הדעות אסור היה לסתת בברזל את ה"רבדים של אבן" עליהם היו ישנים זקני כהונה, וזאת מכיון שזה היה בתוך המקדש. לכן הגמרא מסבירה איך יצרו את הרבדים, מבלי לסתתם. | ||
לגבי הכנסת הברזל עצמו לבית המקדש מובאים במקורות מספר פרטים: | לגבי הכנסת הברזל עצמו לבית המקדש מובאים במקורות מספר פרטים: | ||
גרסה מ־22:14, 7 בנובמבר 2016
ברזל היא מתכת קשה ביותר, הזולה ביותר (לקניה) מבין שבעת סוגי המתכות והנמשלת כנגד חיצוניות ספירת המלכות שממנה יונקים המלאכים[1], ולפעמים הקליפה שכנגד ספירת המלכות. במסכת קידושין נמשל היצר הרע לברזל.
בהלכה
התורה אוסרת לסתת את אבני המזבח עם ברזל[2], היות והברזל מקצר את חייו של האדם, ותפקיד המזבח הוא לכפר על העוונות ובכך להאריך את חייו של האדם. הפתרון הוא לקחת חלוקי אבן מקרקעית נחל או ים, ולסוד אותם בסיד כך שהמזבח יהיה ישר וחלק.
בנביא[3] מסופר כי בעת בניית בית המקדש הראשון לא נשמע קול ברזל במתחם בית המקדש. מחלוקת תנאים היא, האם מותר היה לסתת עם ברזל את אבני בית המקדש מחוץ למקדש, ולהביאם פנימה, או שמא גם בחוץ היה אסור לסתתם בברזל, ונעזר שלמה המלך ב[[[תולעת השמיר]] למטרה זו.
בתחילת מסכת תמיד מובא שלכל הדעות אסור היה לסתת בברזל את ה"רבדים של אבן" עליהם היו ישנים זקני כהונה, וזאת מכיון שזה היה בתוך המקדש. לכן הגמרא מסבירה איך יצרו את הרבדים, מבלי לסתתם.
לגבי הכנסת הברזל עצמו לבית המקדש מובאים במקורות מספר פרטים: א. לא מרבים להשתמש בברזל בבית המקדש[4].
ב. בבית המטבחיים בבית המקדש היו ווים עשויים מברזל, הקבועים בשמונת עמודי האבן הממוקמים במרחק ארבע אמות צפונית מהשולחנות המיועדים להפשטת הקרבנות. גם קערות האפיה של לחם הפנים היו עשויות מברזל.
ג. על גג בית המקדש היה כלה עורב - גדר לגרוש עורבים, שהייתה עשוייה כולה מברזל.
יחד עם זאת, הרבי מוכיח שבבית המקדש השלישי יהיה ברזל, היות והוא יתברר ויתעלה לעתיד לבוא.
בחסידות
הגימטריא של המילה ברזל הוא פעמיים ק"ך. בתורת החסידות מוסבר שהטעם לכך הוא מכייון שהברזל מקביל לבחינת ק"כ צירופי אלקים דקדושה וק"כ צירופים אלקים אחרים, ולכן הוא מסתיר ומעלים לגמרי, אין בו כל שקיפות.
זהו המובא במדרש סוף פרשת תרומה ע"פ וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחשת, "זהב זו מלכות בבל, כסף זו מדי, נחושת זו יון", אבל ברזל לא נכתב כאן, כי ברזל הוא נגד מלכות הרביעית שהיא עמלק, ובחינת מלכות זו אי אפשר לבררה כלל, וכמו שכתב רז"ל במד"ר שם שגם לעתיד לבא לא יקובל ממנה נדבה כו' והיינו כמו שכתוב "ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אובד", והיינו שאחרית של עמלק היינו מלכות הרשעה אי אפשר לברר אותה כלל, אלא "שבירתו זהו תיקונו".[5].
בנוסף, מובא בחסידות שהברזל הוא כנגד ארבע האמהות (בלהה רבקה זלפה רחל). אך ראשי תיבות אלו מייצגים בעיקר את המצב הלא מתוקן, כי השפחות קודמות לאמהות בסדר הראשי תיבות[6].
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ מאמרי אדמו"ר הזקן
- ↑ שמות כ, כא: "ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליה ותחללה".
- ↑ מלכים א פרק ו, פסוק ז: "ומקבות והגרזן כל כלי ברזל, לא נשמע בבית בהיבנותו".
- ↑ בטעם הדבר ראו לקמן: ברזל#בחסידות.
- ↑ תורת שמואל ע' קנו
- ↑ בלהה שהיתה שפחתה של רבקה מופיעה לפניה, וזלפה שהיתה שפחתה של רחל מופיעה לפניה.