12,050
עריכות
מ (החלפת טקסט – "צדקה" ב־"צדקה") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
מ (החלפת טקסט – "צדקה " ב־"צדקה ") |
||
שורה 19: | שורה 19: | ||
ובזה יש חילוק בין משלוח מנות לצדקה: | ובזה יש חילוק בין משלוח מנות לצדקה: | ||
ב[[צדקה]] - אם העני אומר הריני מוחל או הריני כאילו התקבלתי, לא נתקיימה מצות הצדקה. וכמבואר בתשובות הרשב"א{{הערה|1=ח"א סי"ח.}} בביאור הטעם שאין מברכים על מצות הצדקה{{הערה|1=ראה גם לעיל ריש ע' 112.}} - כיון שקיומה תלוי בדעת אחרים, שהרי יכול להיות שהעני לא ירצה לקבל, ובידו לעקור ממנו מצוה זו. והיינו, שמחילת העני אינה נחשבת כמו שקיבל, שעל ידי זה יהא חשיב כאילו נתקיימה מצות הצדקה, אלא מחילת העני מפקיעה את החיוב של נתינת הצדקה, דחשיב כאילו לא נמצא [[עני]] במחיצתו, אבל אין כאן קיום מצות הצדקה. | |||
ואילו במשלוח מנות - כאשר המקבל מוחל או אומר הריני כאילו התקבלתי, נתקיימה המצוה, וחשיב כאילו קיבל ושלח בחזרה{{הערה|1=ראה קרבן נתנאל שם. ברכ"י או"ח שם סק"ה.}}. | ואילו במשלוח מנות - כאשר המקבל מוחל או אומר הריני כאילו התקבלתי, נתקיימה המצוה, וחשיב כאילו קיבל ושלח בחזרה{{הערה|1=ראה קרבן נתנאל שם. ברכ"י או"ח שם סק"ה.}}. | ||
והרי זה דבר חידוש: לכאורה, כיון | והרי זה דבר חידוש: לכאורה, כיון ש[[צדקה]] ענינה להחיות את [[נפש]] העני - הרי כאשר העני אומר כאילו התקבלתי, היינו, שחשיב אצלו כאילו החיו אותו, היה צריך להיות נחשב כאילו נתקיימה המצוה; ואילו במשלוח מנות, שהטעם הוא "כדי שיהיה הרוחה לבעלי שמחות אולי לא יספיק לו סעודתו, הרי חבירו מסייעו" (כמובא בשו"ת חתם סופר{{הערה|1=חאו"ח סקצ"ו - מתה"ד סקי"א.}}) - הרי כל זמן שלא קיבל את המנות בפועל (ורק אומר כאילו התקבלתי), לא נעשה אצלו הרוחה כו'. ואף על פי כן, הדין הוא להיפך, כנ"ל. | ||
==המצווה - המעשה מצד הנותן== | ==המצווה - המעשה מצד הנותן== | ||
שורה 35: | שורה 35: | ||
אבל, אין הדבר תלוי בהמשלח, אלא בהמקבל, וכאשר הוא מוחל, למרות שבפועל אין כאן "משלוח מנות", מכל מקום, נתקיימה המצוה, כי, המצוה אינה שיחסר אצל המשלח, ואפילו לא שיהיה הרוחה להמקבל, כי אם, שהמקבל יהיה חדור עם המצוה ד"משלוח מנות" כפי ענינו הוא (כשם שהקריאה במגילה צריכה להיות אצל בני הכפרים לא כמו בעיירות ומוקפות חומה, אלא כמו בכפרים), וכיון שהמקבל אומר שהוא חדור עם המצוה דמשלוח מנות ומוחל על זה, הרי נעשה חדור עם המצוה דפורים. | אבל, אין הדבר תלוי בהמשלח, אלא בהמקבל, וכאשר הוא מוחל, למרות שבפועל אין כאן "משלוח מנות", מכל מקום, נתקיימה המצוה, כי, המצוה אינה שיחסר אצל המשלח, ואפילו לא שיהיה הרוחה להמקבל, כי אם, שהמקבל יהיה חדור עם המצוה ד"משלוח מנות" כפי ענינו הוא (כשם שהקריאה במגילה צריכה להיות אצל בני הכפרים לא כמו בעיירות ומוקפות חומה, אלא כמו בכפרים), וכיון שהמקבל אומר שהוא חדור עם המצוה דמשלוח מנות ומוחל על זה, הרי נעשה חדור עם המצוה דפורים. | ||
מה שאין כן בנוגע | מה שאין כן בנוגע ל[[צדקה]] - איתא במדרש{{הערה|1= תנחומא משפטים ט. שמו"ר פל"א, ה.}} "אמר [[דוד]] לפני [[הקב"ה]].. תיישר עולמך בשוה העשירים והעניים, א"ל אם כן חסד{{הערה|1=[[תהילים]] סא, ח.}} ו[[אמת]] מן ינצרוהו", והיינו, שאם לא יהיו [[עניות|עניים]] ו[[עשירות|עשירים]], אזי יחסר בסדר השתלשלות הענין של השפעה והמשכה, ובמילא, לא נוגע אם המקבל מרגיש כך או כך; מה שנוגע הוא - שב[[השתלשלות|סדר השתלשלות]] תהי' המשכה כפשוטה, ולכן, אם העני המקבל אומר שאינו זקוק לנתינת הצדקה, אזי לא נתקיימה מצות הצדקה, כיון שחסר ענין ההמשכה למטה, ובמילא חסר ענין ההמשכה גם בספירות שלמעלה. | ||
==הענין במעשה משלוח דווקא== | ==הענין במעשה משלוח דווקא== |