שבעת ימי אבלות: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 8 בתים ,  14 באוקטובר 2016
מ
החלפת טקסט – " קדיש " ב־" קדיש "
מ (החלפת טקסט – " קדיש " ב־" קדיש ")
שורה 51: שורה 51:
את פרק ה[[משניות]] 'איזהו מקומן' שקודם התפילה, מסיימים האבלים בלחש היות ואסור ללמוד בציבור, ואחד המתפללים אומר זאת בקול במקומם{{הערה|תורת מנחם חלק מא עמוד 44.}}, וכן אין אומרים [[ברכת כהנים]] בחזרת הש"ץ, ולא תחנון ונפילת אפיים {{הערה|גם במקרה שהתפילה בבית הנפטר מתקיימת שלא בנוכחות אחד האבלים.}}, והאבל לא יעלה לתורה, אפילו אם בטעות קראו לו.
את פרק ה[[משניות]] 'איזהו מקומן' שקודם התפילה, מסיימים האבלים בלחש היות ואסור ללמוד בציבור, ואחד המתפללים אומר זאת בקול במקומם{{הערה|תורת מנחם חלק מא עמוד 44.}}, וכן אין אומרים [[ברכת כהנים]] בחזרת הש"ץ, ולא תחנון ונפילת אפיים {{הערה|גם במקרה שהתפילה בבית הנפטר מתקיימת שלא בנוכחות אחד האבלים.}}, והאבל לא יעלה לתורה, אפילו אם בטעות קראו לו.


בסיום התפילה ואמירת שיעור התהילים היומי (שגם אותו מסיימים האבלים בלחש{{הערה|תורת מנחם רשימות היומן עמוד תיג. צדיק למלך חלק ז' עמוד 234.}}), מסיים אחד המתפללים את פרקי ה[[משניות]] בקול והאבלים אומרים קדיש, ולאחר מכן אומרים המתפללים את מזמור מ"ט בתהילים והאבל אומר קדיש נוסף.
בסיום התפילה ואמירת שיעור התהילים היומי (שגם אותו מסיימים האבלים בלחש{{הערה|תורת מנחם רשימות היומן עמוד תיג. צדיק למלך חלק ז' עמוד 234.}}), מסיים אחד המתפללים את פרקי ה[[משניות]] בקול והאבלים אומרים קדיש, ולאחר מכן אומרים המתפללים את מזמור מ"ט בתהילים והאבל אומר [[קדיש]] נוסף.


גם ב[[תפילת מנחה]] נוהגים לומר את מזמור מ"ט.
גם ב[[תפילת מנחה]] נוהגים לומר את מזמור מ"ט.
שורה 108: שורה 108:
===הרבי===
===הרבי===
{{פסקה חסרה}}
{{פסקה חסרה}}
הפעם הראשונה שאמר קדיש במחיצת אדמו"ר הריי"צ היה בראש השנה, וגם הרבי וגם אדמו"ר הריי"צ הזילו דמעות.
הפעם הראשונה שאמר [[קדיש]] במחיצת אדמו"ר הריי"צ היה בראש השנה, וגם הרבי וגם אדמו"ר הריי"צ הזילו דמעות.


*אביו, הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] - [[כ' אב]] [[תש"ד]]
*אביו, הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] - [[כ' אב]] [[תש"ד]]