הגבהת התחתון: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←משל המאזניים: תקלדה) |
מ (החלפת טקסט – "עינים " ב־"עיניים ") |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
===מקורו=== | ===מקורו=== | ||
בתורה אור מובא המשל באופן סתמי, אך [[אדמו"ר הצמח צדק]] מביא{{הערה|שם=אוהת|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15942&st=&pgnum=332&hilite= אור התורה ענינים ע' א'שכו].}} שמקור המשל הוא מהרב [[המגיד ממזריטש]]: {{ציטוטון|על-דרך-משל מהמגיד ז"ל כשמגביהין עץ התחתון מהבנין אזי נתעלה כל הבנין כולו}}. המשל לא נמצא בספרי המגיד שלפנינו, אך מובא בכמה מספרי תלמידיו{{הערה|מאור | בתורה אור מובא המשל באופן סתמי, אך [[אדמו"ר הצמח צדק]] מביא{{הערה|שם=אוהת|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15942&st=&pgnum=332&hilite= אור התורה ענינים ע' א'שכו].}} שמקור המשל הוא מהרב [[המגיד ממזריטש]]: {{ציטוטון|על-דרך-משל מהמגיד ז"ל כשמגביהין עץ התחתון מהבנין אזי נתעלה כל הבנין כולו}}. המשל לא נמצא בספרי המגיד שלפנינו, אך מובא בכמה מספרי תלמידיו{{הערה|מאור עיניים לרבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]], פרשת בראשית; עבודת ישראל ל[[המגיד מקוזניץ']], סוף עניני ט"ו באב.}}. | ||
===בהקשרים נוספים=== | ===בהקשרים נוספים=== | ||
גרסה מ־02:53, 27 בספטמבר 2016
בתורת החסידות מובאים שני משלים בנושא הגבהת התחתון, המבארים איך ייתכן שבדברים התחתונים יותר תהיה מעלה, ולא זו בלבד אלא שעל ידם יתעלו הדברים העליונים יותר.
משל המנוף
משל המנוף (באידיש "ליווער") מובא בתורה אור פרשת בראשית[1]:
ועל-דרך-משל כשצריכים להגביה איזה דבר מן הארץ על ידי כלי ההגבהה הנקרא ליווע"ר [=מנוף], צריכים לאחוז בחלקים התחתונים שבו דוקא, כמו בהגבהת כותלי בית - שצריכים להתחיל להגביה הקורה התחתון דוקא, ואז ממילא יוגבהו גם העליונים הימנו. מה שאין כן אם היה מתחיל מאמצע הכותל, לא היה מגביה התחתונים
באמצעות המשל מבאר אדמו"ר הזקן את הסיבה לכך שגוף האדם הוא ממין הדומם, המין הנחות ביותר בבריאה, כיון שעל ידי העלאתו מתעלים במילא כל פרטי הבריאה.
מקורו
בתורה אור מובא המשל באופן סתמי, אך אדמו"ר הצמח צדק מביא[2] שמקור המשל הוא מהרב המגיד ממזריטש: "על-דרך-משל מהמגיד ז"ל כשמגביהין עץ התחתון מהבנין אזי נתעלה כל הבנין כולו". המשל לא נמצא בספרי המגיד שלפנינו, אך מובא בכמה מספרי תלמידיו[3].
בהקשרים נוספים
בנוסף לביאור על מעלת גוף האדם המופיע בתורה אור, מופיע המשל בתורת החסידות בהקשרים נוספים. ומהם:
- עליית כל העולמות על ידי התעלותה של ספירת המלכות הנמצאת בתחתית כל הספירות[2].
- מעלת העבודה באופן של קבלת עול למרות שאין האדם מרגיש בכך טעם[4], וכן מעלת העבודה בכח המעשה שהוא הנחות בכוחות הנפש[5].
- המעלה בכך שבני ישראל נגאלו ממצרים דווקא מהמצב הכי נמוך ("מתחלה עובדי עבודה זרה היו אבותינו"), המבטאת את מעלת עבודת הבירורים דוקא מהתחתון ביותר[6].
משל המאזניים
משל המאזניים מובא בלקוטי תורה פרשת נצבים[7]:
והם הם כמשל כף מאזנים ששוקלין בכף זו ונותנים משא בכף השניה להכריע
באמצעות המשל מבאר אדמו"ר הזקן איך על ידי ההוספה בלימוד התורה וקיום המצוות (כף המאזניים היורדת), מעלים ומוסיפים באהבת ה' הנמשכת לנפש.
בהקשרים נוספים
בנוסף לביאור על לימוד התורה וקיום המצוות המופיע בלקוטי תורה, מופיע המשל בתורת החסידות בהקשרים נוספים. ומהם:
- מעלת העבודה בגוף האדם דוקא[8].
- מעלת העבודה בכח המעשה שהוא הנחות בכוחות הנפש[5].
הקשר וההבדל בין המשלים
אף ששני המשלים, באופן כללי, דומים זה לזה ומבארים את אותו ענין - כיצד ההתעלות בדרגות הנמוכות פועלת התעלות בדרגות הגבוהות - עם זאת, מדגיש הרבי שיש הבדל בין השניים וכל אחד מחדש פרט נוסף בהבנת הענין[9]:
במשל המנוף, רואים אמנם שדוקא בעליית החלק התחתון נפעלת השלימות, כיון שרק אז מתעלים כל החלקים; אמנם יש בו חסרון, כי בעיקרון אפשר להעלות את החלקים העליונים כשלעצמם גם ללא התחתון, והתחתון רק פועל בהם שלימות. ולכן מדגיש משל המאזניים שעליית התחתון אינה דבר נוסף על עליית העליון, אלא הם כרוכים זה בזה. עם זאת, כיון שאכן ישנה אפשרות לעליית התחתונים ללא עליית העליונים, מגיע משל המנוף ומדגיש שעליה זו חסרה שלימות כל עוד התחתון איננו מתעלה.
ראו גם
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ ד"ה להבין הטעם שנשתנה יצירת גוף האדם, ד, א.
- ↑ 2.0 2.1 אור התורה ענינים ע' א'שכו.
- ↑ מאור עיניים לרבי מנחם נחום מצ'רנוביל, פרשת בראשית; עבודת ישראל להמגיד מקוזניץ', סוף עניני ט"ו באב.
- ↑ שיחת פורים תשט"ו.
- ↑ 5.0 5.1 ד"ה ביום השמיני עצרת תשמ"ו.
- ↑ שיחת חג הפסח תשט"ו.
- ↑ ד"ה אתם נצבים, מה, א.
- ↑ דבר מלכות שיחת ש"פ עקב תנש"א סעיף ז' (והיינו, אותו הסבר שלביאורו מובא בתורה אור משל המנוף. ראה לקמן בפסקה 'הקשר וההבדל בין המשלים').
- ↑ ד"ה ביום השמיני הנ"ל הערה 19. דבר מלכות עקב הנ"ל הערה 83, ושם נסמן.