יצחק אייזיק קרסיק: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " תרע"ה" ב־" תרע"ה ") |
מ (החלפת טקסט – " בית הכנסת " ב־" בית הכנסת ") |
||
שורה 15: | שורה 15: | ||
בשנת [[תש"ו]] יצא יחד עם משפחתו ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]], ולאחר נדודים וטלטולים, בט"ו שבט תש"ט, זכה להגיע לארץ ישראל, והיה מראשוני המתיישבים ב[[כפר חב"ד]]. | בשנת [[תש"ו]] יצא יחד עם משפחתו ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]], ולאחר נדודים וטלטולים, בט"ו שבט תש"ט, זכה להגיע לארץ ישראל, והיה מראשוני המתיישבים ב[[כפר חב"ד]]. | ||
עם הקמת היישוב ב[[כפר חב"ד]] עסק בהקמת בית הכנסת 'המרכזי', ושימש בו כגבאי עד יומו האחרון. | עם הקמת היישוב ב[[כפר חב"ד]] עסק בהקמת [[בית הכנסת]] 'המרכזי', ושימש בו כגבאי עד יומו האחרון. | ||
על פי הוראת הרבי, הקים קופת גמילות חסידים, והעניק הלוואות גדולות לכל מי שהיה נצרך לכך, כשהוא מקדיש מידי יום שעות רבות לניהול הקופה. | על פי הוראת הרבי, הקים קופת גמילות חסידים, והעניק הלוואות גדולות לכל מי שהיה נצרך לכך, כשהוא מקדיש מידי יום שעות רבות לניהול הקופה. | ||
שורה 33: | שורה 33: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=28980 כך בנו את בית הכנסת 'המרכזי' בכפר חב"ד]''' - שטורעם. נט | *'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=28980 כך בנו את [[בית הכנסת]] 'המרכזי' בכפר חב"ד]''' - שטורעם. נט | ||
*'''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/449.pdf גבורה יהודית במלכות הרשע]''' - פרקי זכרונות מהרב קרסיק. [[שבועון בית משיח]] גליון 449, עמוד 26. | *'''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/449.pdf גבורה יהודית במלכות הרשע]''' - פרקי זכרונות מהרב קרסיק. [[שבועון בית משיח]] גליון 449, עמוד 26. | ||
גרסה מ־07:41, 19 ביולי 2016
הרב יצחק אייזיק קרסיק (ט"ו אלול תרס"ח-י"ז תשרי תשס"ב) היה הגבאי והמשפיע של בית הכנסת 'המרכזי' בכפר חב"ד, חבר ועד כפר חב"ד, מחברי משלחת חב"ד בג'וינט, וממארגני הצ'רטר הראשון.
תולדות חיים
נולד בעיירה קרלביץ בט"ו אלול תרס"ח לרב זלמן מנחם מענדל ומרת מרים קרסיק, ונקרא בשם יצחק אייזיק על שם סב אמו, הרב יצחק אייזיק שפירא.
התחנך על ברכי החסידים בעיירת הולדתו, ובשנת תרפ"ג בהגיעו לגיל חמש עשרה, נכנס ללמוד באחד הסניפים של ישיבת תומכי תמימים. בדרכו לסניף הישיבה בנעוועל, נכנס בפעם הראשונה ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ, ושלוש שנים מאוחר יותר, בשנת תרפ"ו פגש לראשונה את הרבי.
בשנת תרפ"ז זכה לשרת את אדמו"ר הריי"צ בדרכו לעיר גלותו בקאסטרמא, ועמד על ידו בשעת אמירת דברי הפרידה שנשא בפני הנאספים בתחנת הרכבת.
בשנת תרצ"ה נשא את מרת פסיה[1], בתו של הרב אליעזר דבוסקין.
שרד בגבורה את שנות האימה ברוסיה הקומוניסטית, והקפיד על שמירת תורה ומצוות במסירות נפש.
בשנת תש"ו יצא יחד עם משפחתו בבריחה הידועה, ולאחר נדודים וטלטולים, בט"ו שבט תש"ט, זכה להגיע לארץ ישראל, והיה מראשוני המתיישבים בכפר חב"ד.
עם הקמת היישוב בכפר חב"ד עסק בהקמת בית הכנסת 'המרכזי', ושימש בו כגבאי עד יומו האחרון.
על פי הוראת הרבי, הקים קופת גמילות חסידים, והעניק הלוואות גדולות לכל מי שהיה נצרך לכך, כשהוא מקדיש מידי יום שעות רבות לניהול הקופה.
נפטר בגיל תשעים ושלוש בי"ז תשרי תשס"ב, ונטמן בו ביום בבית העלמין בחלקת חב"ד בהר המנוחות בירושלים.
משפחתו
בניו:
- דובער קרסיק.
- זלמן מנדל קרסיק.
- לייבל קרסיק.
- בן ציון קרסיק.
- אליעזר קרסיק.
לקריאה נוספת
- גבורה יהודית במלכות הרשע - סיפור חייו, בעריכת נכדו, הרב יוסף קרסיק.
קישורים חיצוניים
- כך בנו את בית הכנסת 'המרכזי' בכפר חב"ד - שטורעם. נט
- גבורה יהודית במלכות הרשע - פרקי זכרונות מהרב קרסיק. שבועון בית משיח גליון 449, עמוד 26.