מרדכי יוסף אלעזר ליינר: הבדלים בין גרסאות בדף

[[אדמו"ר הרש"ב]] ענה לו במכתב<ref>[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]] חלק [[א']] עמ' שנ[[ראשי תיבות|"]]א</ref>, בו הוא כותב כי אמנם מייסד העניין - אביו - הוא צדיק וקדוש אך "עם עצם העניין אין לי להסכים..." ומוכיח כי אין תכלת בימינו{{הערה|1=ראה גם מכתב הרבי, [[אגרות קודש]] כרך יז [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/17/6382&search=%D7%AA%D7%9B%D7%9C%D7%AA ו' שפ"ב]: {{ציטוטון|במש"כ על דבר חלזון ותכלת בהנוגע לפועל עתה בציצית, הרי ידוע אשר הרעישו על זה והתנגדו לזה, וגם על פי נגלה, גדולי עולם בעת יצא חידוש זה מראדזין. וגם כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) לא הסכים על החידוש בשו"א. ואין אתה תח"י מכתבו בזה. אבל זכורני שמביא שע"פ קבלה יהי' ענין התכלת רק לעת"ל. ואנו אין לנו אלא דברי כ"ק אדנ"ע.}}.}}{{הערה|סקירת הדיון בנושא זה - ראה "כפר חב"ד" גליון 400 (ער"ה תש"נ) ע' 29.}}.

חתנו של האדמו"ר היה הרב [[יחיאל צבי גוראריה]], בנו של הרב [[נתן גוראריה]]. הרב גוראריה היה [[חסיד]] [[חב"ד]], וכאשר הגיע לחצר ראדזין, ביקשו ממנו בני ביתו של האדמו"ר להטיל [[תכלת]] ב[[ציצית]]. הרב גוראריה, שידע את דעת [[אדמו"ר הרש"ב]] כי אין תכלת בימינו, סירב. הדבר הגיע לאוזני [[אדמו"ר הרש"ב]], שהורה לו להטיל תכלת בציצית מפני כבודו של האדמו"ר כי "אדם גדול הוא".