רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי): הבדלים בין גרסאות בדף
(←ספריו: הגהה, הרחבה) |
(←לידתו: הגהה, הרחבה) |
||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
===לידתו=== | ===לידתו=== | ||
לאחר 14 שנות נישאוין בהם, נולדו להוריו רק בנות, נסע אביו [[אדמו"ר הזקן]] לרבו, [[המגיד ממזריטש]], להתברך בבן זכר. המגיד הבטיחו שאם יהדר במצוות [[הכנסת אורחים]] יזכה לבן זכר ורמז לכך מהפסוק{{הערה|תהלים קיט, ט}} '''במה יזכה נער את ארחו''' היינו כיצד ניתן לזכות בבן זכר, עך ידי הכנסת אורחים. | |||
בשבת [[פרשת וישלח]] [[תקל"ג]], השבת האחרונה בחייו של [[המגיד]], סיפר לאדמו"ר הזקן את הסדר של [[שלום זכר|שלום בן זכר]] על פי פנימיות הענינים, ובאותו מעמד הבטיחו שיוולד לו בן זכר, ועליו לקוראו בשמו (דובער). | |||
לאחר שנה ביום [[ט' בכסלו]] [[תקל"ד]], נולד דובער, בנו הראשון של אדמו"ר הזקן, בלידתו קיימו במדויק את הוראות המגיד. | |||
בהוולדו, נתן אביו חתיכת בד שהיתה שמורה אצלו לחתל בה את התינוק לאחר הרחיצה הראשונה{{הערה|לקוטי דיבורים ח"ב עמ' רכה}} | |||
===נישואין=== | ===נישואין=== | ||
גרסה מ־20:25, 23 במאי 2016
| רבי דובער שניאורי | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]שער ספר המאמרים של אדמו"ר האמצעי (תמונה ממנו לא נמצאת) | |
| אדמו"ר האמצעי | |
| לידה | ט' כסלו תקל"ד |
| פטירה | ט' כסלו תקפ"ח |
| ניעז'ין | |
| מקום פעילות | ליובאוויטש |
| השתייכות | חסידות חב"ד |
רבי דובער שניאורי - האדמו"ר האמצעי (במקור באידיש דער מיטעלער רבי)[1] (ט' בכסלו תקל"ד - ט' בכסלו תקפ"ח), הוא האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חב"ד וממשיך דרכו של אביו, אדמו"ר הזקן.
אף שאין בנמצא תמונת תואר קודשו הרי ידוע המסורה מדורי דורות מה שמקובל כי תואר קלסתר זיו פניו היו דומות לשל אביו כ"ק אדמו"ר הזקן
תולדות חיים
לידתו
לאחר 14 שנות נישאוין בהם, נולדו להוריו רק בנות, נסע אביו אדמו"ר הזקן לרבו, המגיד ממזריטש, להתברך בבן זכר. המגיד הבטיחו שאם יהדר במצוות הכנסת אורחים יזכה לבן זכר ורמז לכך מהפסוק[2] במה יזכה נער את ארחו היינו כיצד ניתן לזכות בבן זכר, עך ידי הכנסת אורחים.
בשבת פרשת וישלח תקל"ג, השבת האחרונה בחייו של המגיד, סיפר לאדמו"ר הזקן את הסדר של שלום בן זכר על פי פנימיות הענינים, ובאותו מעמד הבטיחו שיוולד לו בן זכר, ועליו לקוראו בשמו (דובער).
לאחר שנה ביום ט' בכסלו תקל"ד, נולד דובער, בנו הראשון של אדמו"ר הזקן, בלידתו קיימו במדויק את הוראות המגיד.
בהוולדו, נתן אביו חתיכת בד שהיתה שמורה אצלו לחתל בה את התינוק לאחר הרחיצה הראשונה[3]
נישואין
בשנת תקמ"ח, בהיות אדמו"ר האמצעי בן ארבע עשרה, בחר אביו עבורו לשידוך את מרת שיינא, בתו של ר' יעקב, מלמד עני מהעיירה ינאוויטש. אביה של שיינא התאונן בפני אדמו"ר הזקן שראשו טרוד כיצד לחתן את שלושת בנותיו שהגיעו לפרקן ולכן אינו יכול להתפלל בכוונה. אדמו"ר הזקן הציע לו את בנו, ר' דובער, שאף נתן את הסכמתו לשידוך ובלבד שיצא לפועל במהירות האפשרית, בכדי שיוכל לשמוע את מאמרי החסידות שיאמר אביו בחתונתו.
קבלת הנשיאות
לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן ביום כ"ד בטבת שנת תקע"ג, מילא את מקומו באופן טבעי ר' דובער, שהיה בנו הבכור של אדמו"ר הזקן. בעקבות שריפת מגוריו של אדמו"ר הזקן במלחמה, שהה תחילה אדמו"ר האמצעי תקופה קצרה בעיר קרמנצ'וג שברוסיה הלבנה (כיום באוקראינה).
בשלושת החודשים הראשונים שלאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, קמה התעוררות גדולה בין חסידי חב"ד בכל מדינת רוסיה. חסידים בכמה ערים מרכזיות ברוסיה שלחו משלחת אל אדמו"ר האמצעי וביקשו ממנו שיקבע את דירתו באחת הערים שברוסיה. חסידי רוסיה הלבנה שלחו גם משלחת לבקש ממנו לשוב לרוסיה הלבנה ולקבוע בה את משכנו באחת הערים. בפועל החליט אדמו"ר האמצעי להיענות לחסידי רוסיה הלבנה ולאחר חג השבועות תקע"ג עזב את קרמנצ'וג והחל במסע לרוסיה הלבנה. מסע זה כונה "מסע הכתרה" שהיווה מעין קבלת הנשיאות בפועל של אדמו"ר האמצעי.
כשלושה חודשים ארך מסעו של אדמו"ר האמצעי לויטבסק. בכל מקום שהגיע אמר מאמרי חסידות עמוקים וקיבל חסידים ליחידות. את פני השיירה קיבלו בכל מקום בכבוד גדול, על ידי חסידים, יהודים וכן גם על ידי פקידי מימשל ואנשי המשטרה שקיבלו הוראה ממשרד הפנים להדר בכבודו של אדמו"ר האמצעי, בנו של אדמו"ר הזקן, שעשה רבות לטובת ארץ המולדת בכך שסייע במאמץ המלחמה כנגד נפוליאון הצרפתי. במהלך המסע הצטרפו חסידים רבים לאדמו"ר האמצעי.
ליובאוויטש
| ערך מורחב – ליובאוויטש |
המסע הסתיים בבחירת אדמו"ר האמצעי למקום מגוריו את העיירה ליובאוויטש, אליה הגיע יחד עם אלפי חסידים ביום ח"י באלול תקע"ג. מליובאוויטש החלה תורתו, תורת חסידות חב"ד, להתפשט בכל רוסיה הלבנה וליטא, ומספר הנוסעים לליובאויטש הלך וגדל.
כעבור שנה מקביעת אדמו"ר האמצעי את מקום מגוריו בליובאוויטש, רבים מזקני החסידים שהסתופפו אצל אביו אדמו"ר הזקן, החלו להגיע אליו לשמוע ממנו חסידות. כולם היו מלאי התפעלות מהנהגתו של האדמו"ר החדש, ממאמרי החסידות אותם אמר בשפע רב כדרכו. לעיתים היה אומר חסידות מספר פעמים באותה שבת ובכל פעם כמה שעות. בחג השבועות של אחת השנים, אמר הרבי 11 פעמים חסידות ביום אחד! ועל כך אמר לו דודו רבי יהודה לייב, אחיו של אדמו"ר הזקן: "לאו כל מוחא סביל דא" (לא כל מוח סובל זאת).
בימי נשיאותו התרבו החסידים, הוכפל ושולש לעומת מספרם בימי אדמו"ר הזקן. זקני החסידים סיפרו כי בשנה הראשונה לנשיאותו נתווספו ברוסיה הלבנה לבדה חמש-עשרה אלף חסידים, ובשנה השניה, תקע"ה, כל פלך צ'רניגוב הפך למרכז חסידות ליובאוויטש.
חברון
|
| ערך מורחב – בית כנסת אדמו"ר האמצעי בחברון |
בשנת תקפ"ג, עלו חסידי חב"ד לחברון, ואדמו"ר האמצעי קנה חדר מבית הכנסת הספרדי "אברהם אבינו" וייעד אותו לבית הכנסת מיוחד עבור חסידי חב"ד. בית כנסת זה הוא כיום בית הכנסת החב"די העתיק בעולם.
מאסרו וגאולתו
|
| ערך מורחב – מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי |
בשנים האחרונות לנשיאותו של אדמו"ר האמצעי הגיש אדם בשם שמחה קיסין, תביעה על אדמו"ר האמצעי ובעקבות כך הובל אדמו"ר האמצעי למעצר. ביום י' לחודש כסלו השתחרר ממאסרו. תאריך זה נקרא בשם "חג הגאולה" ונחגג עד היום.
תורתו
אדמו"ר האמצעי היה אומר מאמרי חסידות בהמשכים פעמיים או שלוש בכל שבת, כשבכל פעם היה אומר בין שלושת-רבעי השעה לשעה. ביום כיפור היה אומר חסידות שלוש פעמים; בערב יום כיפור בבוקר לאחר תפילת שחרית (נהגו להתפלל מוקדם), במוצאי יום-כיפור ולמחרת יום-כיפור לפני תפילת שחרית.
לפני שהיה אומר מאמר היה מוסר אותו בכתב ידו ובעקבות כך לא קיימים הרבה הנחות של חסידים על מאמריו. בהזדמנויות בהם לא מסר אדמו"ר האמצעי את רשימת דברי עצמו אלא את ההנחה ממאמר אביו, אדמו"ר הזקן, עליו היה מבוסס המאמר שלו, חסרים החידושים שהוסיף אדמו"ר האמצעי באותם מאמרי אביו שחזר אז. כתבי אדמו"ר האמצעי של מאמריו דומים לסגנון של מאמרי אביו, אדמו"ר הזקן ובין הדברים, נהג להוסיף את ביאוריו והסבריו. סגנונו בדיבור היה ארוך ומוסבר, בשונה מאביו.
הסתלקותו
לפני הסתלקותו רמז אדמו"ר האמצעי על כך לחסידים באומרו על שנת תקפ"ח שיהיו בהם גזירות. בהזדמנות אחרת אמר שכשאביו, אדמו"ר הזקן, נלקח לפטרבורג בפעם השניה, בהיותו בגיל 54 ובחר בייסורים וכפי הנראה השאיר לי את האפשרות השניה - הסתלקות. לאחר חגי חודש תשרי יצא מליובאוויטש לציון אביו בהאדיטש, כדי להתפלל לביטול הגזרות, במהלך הדרך חזור חלה מאוד, ונעצרו למנוחה בניעז'ין. מיום ליום חוליו התגבר וכל פעם שהיו נוגעים בו הוא היה מתעלף. מצב זה נמשך עד ליום ח' בכסלו. באותו יום רצה לכתוב חסידות על ענייני חנוכה, אך כיון שהעולם שרוי בצער, לא רצה להתענג בכתיבת החסידות ועל כן לא כתב. במקום זה אמר לחסידיו שילכו לבתיהם בשמחה ושיאמרו "לחיים". בלילה התעלף רבות וביקש שילבישו אותו כתונת לבנה, פניו האדימו והחל לשבח וללמד זכות על כלל ישראל. ביקש שוב מהחסידים להיות שמחים, כי השמחה ממתקת דינים.
ביום רביעי ט' בכסלו שנת תקפ"ח התחיל אדמו"ר האמצעי לומר בהתלהבות גדולה מאמר חסידות על הפסוק "אחרי ה' תלכו". לקראת עלות השחר סיים את המאמר במילים "כי עמך מקור חיים מחיי החיים" והסתלק בהיותו בן 54.
בנו הרביעי של הצמח צדק - המהרי"ן נתמנה כרב העיר ניעזין, לאחר פטירת אביו, בשל כך שהעיר ניעזין היתה מקום מגורי חותנו, ומקום קבורת סבו האדמו"ר האמצעי.
ביחד עם גיסו עמד בראש הישיבה בניעזין, שהתקיימה כחמישים שנה, והוציאה רבנים ידועים שכיהנו ברבנות ברחבי רוסיה, כמו הרב יהודה לייב צירלסון מקישינב. שימש גם כאדמו"ר לחלק מחסיד חב"ד שהתפצלו בין בניו של הצמח צדק באותה תקופה.
הוא היה בנו האחרון של הצמח צדק שנותר בחיים. בסוף שנת תרכ"ח עבר לעיר ניעז'ין, שם נהג בנשיאות כחמש עשרה שנה, עד הסתלקותו בי"ז ניסן תרמ"ג ומנוחתו כבוד בעיר ניעז'ין לצד סבו אדמו"ר האמצעי, בתוך האוהל.
אדמו"ר האמצעי השאיר ספר תורה שעבר בירושה לבנו רבי מנחם נחום ומשם לנכדיו משפחת פופקו; ר' יצחק חיים פופקו ור' מרדכי דובער פופקו. כיום מוחזק ספר התורה בבית הכנסת "בית תורה דמשק אליעזר" בפלטבוש.
משפחתו
- בנו הרב מנחם נחום.
- בנו הרב ברוך.
- בתו הרבנית שרה - נישאה לרב אליעזר דרבדמדיקר.
- בתו הרבנית דבורה לאה - נישאה ליעקב ישראל טברסקי.
- בתו הרבנית חיה מושקא - נישאה לאדמו"ר הצמח צדק.
- בתו הרבנית אסתר מרים - לא ידוע פרטים אודותיה.
- בתו הרבנית ביילא - נישאה לרב יקותיאל זלמן ולס.
- בתו הרבנית ברכה
- בתו הרבנית מנוחה רחל - נישאה לרב יעקב כולי סלונים.
- בתו הרבנית חנה חיה שרה - נישאה לרב אהרון אלכסנדרוב משקלוב.
ספריו
חלק גדול מהדרושים שאמר אדמו"ר האמצעי, הודפסו בהוראתו בספרים שהוציא לאור במשך שנות נשיאותו, וכנראה שינה סגנונם לסגנון של ספר לפני ההדפסה. חלק אחר של ספריו הודפסו רק לאחר הסתלקותו.
- ביאורי הזוהר.
- פסקי דינים - ביורה דעה ואבן העזר.
- שער התשובה והתפלה.
- דרך חיים.
- נר מצוה ותורה אור (שער האמונה ושער היחוד).
- אמרי בינה.
- עטרת ראש - לימים נוראים.
- שערי אורה.
- תורת חיים בראשית, שמות.
- פירוש המלות - ביאורים על התפילה.
- מאמרי אדמו"ר האמצעי על התורה, נ"ך, דרושי חתונה וקונטרסים (י"ח כרכים - תשמ"ה-תנש"א).
לקריאה נוספת
- ספר התולדות - אדמו"ר האמצעי, חנוך גליצנשטיין, קה"ת.
- בית רבי, הרב חיים מאיר הילמן, קה"ת.
קישורים חיצונים
- הרבי מספר על אדמו"ר האמצעי - קובץ אודיו מחב"ד אינפו
- סוד נשמתו של אדמו"ר האמצעי - סיפור מאת מנחם זיגלבוים באתר חב"ד בישראל
- הרבי מקבל את המפתח לאוהל בניעז'ין
- ציון אדמו"ר האמצעי באתר גוגל מפות: תמונות, מיקום
הערות שוליים
- ↑ הכינוי "האמצעי" דבק בו לאחר הסתלקותו ועלותו של אדמו"ר הצמח צדק לממשיך דרכו. כהונתו הקצרה יחסית של רבי דובער יצרה מצב שחסידים רבים הכירו את שלושת האדמו"רים (אדמו"ר הזקן, רבי דובער ואדמו"ר הצמח צדק). רבי דובער שהיה האמצעי, כונה בשם "אדמו"ר האמצעי"
- ↑ תהלים קיט, ט
- ↑ לקוטי דיבורים ח"ב עמ' רכה
| אדמו"ר האמצעי | ||
|---|---|---|
| קטגוריות בנושא אדמו"ר האמצעי | ||
| משפחת אדמו"ר האמצעי | ||
| חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי | ||
| ספרי אדמו"ר האמצעי | ||
| ניגוני אדמו"ר האמצעי | ||
| הקודם: אדמו"ר הזקן |
נשיאי חב"ד ט' בכסלו - תקל"ד - ט' בכסלו - תקפ"ח |
הבא: אדמו"ר הצמח צדק |
| בית רבי | ||
|---|---|---|
| הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש | ||
| משפחת אדמו"ר הזקן | זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה | |
| משפחת אדמו"ר האמצעי | הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי | |
| משפחת אדמו"ר הצמח צדק | הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין | |
| משפחת אדמו"ר המהר"ש | הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | |
| משפחת אדמו"ר הרש"ב | הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים: יוסף יצחק | גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | כלות: נחמה דינה | |
| משפחת אדמו"ר הריי"צ | הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים: שלום דובער גוראריה | |
| משפחת אדמו"ר שליט"א | הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון | |