רחובות: הבדלים בין גרסאות בדף
כתית למאור (שיחה | תרומות) (תמונה) |
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר הריי"צ " ב־"אדמו"ר הריי"צ ") |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
מקור שמה של העיר הוא בפסוק מהמקרא: {{ציטוטון|וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ}}{{הערת שוליים|[[חומש בראשית]], פרק כו, פסוק כב.}}. | מקור שמה של העיר הוא בפסוק מהמקרא: {{ציטוטון|וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ}}{{הערת שוליים|[[חומש בראשית]], פרק כו, פסוק כב.}}. | ||
==ביקור אדמו"ר הריי"צ בעיר== | ==ביקור [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיר== | ||
ב[[ב' מנחם אב]] [[תרפ"ט]] הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לביקור ב[[ארץ ישראל]] במהלכו ביקר בארבעת ערי הקודש, והשתטח על קברי האבות. ביקורו ארך כשבועיים, וב[[ט"ז מנחם אב]] [[תרפ"ט]] עלה על רכבת בתחנת [[לוד]] יחד עם משלחת של רבני חב"ד, שהמשיכו ללוותו עד לתחנת הרכבת ברחובות, שם נפרד אדמו"ר הריי"צ מחסידיו והמשיך בנסיעתו על רכבת נוספת שנסעה למצרים, משם המשיך לביקורו הראשון ב[[ארצות הברית]]. | ב[[ב' מנחם אב]] [[תרפ"ט]] הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לביקור ב[[ארץ ישראל]] במהלכו ביקר בארבעת ערי הקודש, והשתטח על קברי האבות. ביקורו ארך כשבועיים, וב[[ט"ז מנחם אב]] [[תרפ"ט]] עלה על רכבת בתחנת [[לוד]] יחד עם משלחת של רבני חב"ד, שהמשיכו ללוותו עד לתחנת הרכבת ברחובות, שם נפרד [[אדמו"ר הריי"צ]] מחסידיו והמשיך בנסיעתו על רכבת נוספת שנסעה למצרים, משם המשיך לביקורו הראשון ב[[ארצות הברית]]. | ||
== קהילת חב"ד בעיר == | == קהילת חב"ד בעיר == | ||
גרסה מ־10:54, 17 ביוני 2016
רחובות היא עיר במישור החוף הדרומי בארץ ישראל. הוקמה כמושבה בשנת תר"נ (1890) והוכרזה כעיר בשנת תש"י (1950). לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לתשע"ד יש ברחובות מעל 130,000 תושבים.
מקור שמה של העיר הוא בפסוק מהמקרא: "וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ"[1].
ביקור אדמו"ר הריי"צ בעיר
בב' מנחם אב תרפ"ט הגיע אדמו"ר הריי"צ לביקור בארץ ישראל במהלכו ביקר בארבעת ערי הקודש, והשתטח על קברי האבות. ביקורו ארך כשבועיים, ובט"ז מנחם אב תרפ"ט עלה על רכבת בתחנת לוד יחד עם משלחת של רבני חב"ד, שהמשיכו ללוותו עד לתחנת הרכבת ברחובות, שם נפרד אדמו"ר הריי"צ מחסידיו והמשיך בנסיעתו על רכבת נוספת שנסעה למצרים, משם המשיך לביקורו הראשון בארצות הברית.
קהילת חב"ד בעיר
קהילת אנ"ש בעיר מונה כ-450 משפחות.
רב קהילת חב"ד בעיר הינו הרב מנחם מענדל גלוכובסקי, סגן מזכיר בית דין רבני חב"ד, ושליח מקבוצת השלוחים לארץ הקודש. הרב נבחר לתפקידו על ידי בחירות שנערכו בקהילה, בקיץ תשמ"א.
מוסדות חב"ד בעיר
מוסדות החינוך קמו צעד אחד צעד, בתחילה הוקם גן ילדים בשכונה מרוחקת ממקום מגוריהם של אנשי הקהילה, לאחר-מכן קם 'חדר' שנפתח בבניין בית הכנסת של אותם ימים. בשנים הבאות נבנה בית כנסת מפואר ולאחר מספר שנים נפתחה במבנה בית הכנסת החדש כיתה א' לבנים, כשבכל שנה נפתחת כיתה נוספת, ולאחר מספר שנים עבר החיידר למוסד בו שכן בי"ס שז"ר.
בא' השנים נפתחה גם כיתה א' לבנות, אולם תוך חודשים ספורים הוחלט לשלוח את בנות חב"ד מרחובות וראשון לציון ללמוד בנס ציונה, בכדי שבית הספר הותיק בעיר זו, לא יקרוס. בשנת תשע"א העבירה העירייה שטח לביה"ס בנות חב"ד בעיר, והחל משנת תשע"ב ביה"ס מתחיל לפעול[2].
מנכ"ל המוסדות הינו הרב אלימלך שחר, סמנכ"ל המוסדות הינו הרב ארז קרלנשטיין.
בעיר פזורים מוסדות רבים:
- מעונות.
- גני ילדים לבנים ולבנות.
- גני עולל - חינוך מיוחד.
- תלמוד תורה "לוי יצחק" לבנים בהנהלת הרב אמיר הרץ.
- מאור מנחם - ישיבה קטנה המונה כ-70 תלמידים.
- בית תבשיל לחיות בכבוד.
- סוד הגן הנעלם.
- בית ספר לבנות החל מתשע"ב
מוסדות חב"דיים נוספים בעיר
- בית דין רבני חב"ד.
- קרן המקוואות.
- כולל אור יעקב ואור זרוע - בראשות הרב מאיר אהרון, ובהנהלת משפחת מזרחי.
- ישיבת דעת רחובות - ישיבה לבעלי תשובה בראשות ובהנהלת הרב יצחק ערד.
- בית חב"ד - מנהל: הרב אברהם מרדכי קסטל. תחתיו עובד מנהל הפעילות והשליח לציבור העולים הרב מיכאל רייניץ. ותחתיו 5 בתי חב"ד נוספים ברחבי העיר
- משרדי המוקד הטלפוני נחייג ונשמע בניהולו של הרב יעקב לנצ'נר.
הערות שוליים
- ↑ חומש בראשית, פרק כו, פסוק כב.
- ↑ אחרי 25 שנים: בית ספר לבנות ברחובות
