מרדכי מענדל קדנר: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "נישא לבתו" ב־"נשא את בתו") |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
בגיל שתים עשרה וחצי החל את דרכו בישיבות [[תומכי תמימים]] ונכנס ללמוד בסניף הישיבה ב[[חרסון]] ושקד בה על לימוד הנגלה והחסידות במשך ארבע שנים עד המהפכה הגדולה שבאה לאחרי [[מלחמת העולם הראשונה]] אז הצליח להחלץ בניסי ניסים מהתופת, ומתוך כל תושבי חרסון שוהעלו על אוניות מסע ונשרפו בתוכם חיים, והצליח להינצל ולחזור להתאחד עם משפחתו. משם, נסע ל[[רוסטוב]] ועבד שם אצל החסיד ר' [[יחיאל צבי גוראריה]], וכעבור זמן הורה לו [[אדמו"ר הריי"צ]] לעסוק בלימוד [[שחיטה]] ולשם כך נסע שוב לעיירה שבפלך חרסון בשם נוואפאלטווקא ולמד שם שחיטה אצל קרוב משפחתו. | בגיל שתים עשרה וחצי החל את דרכו בישיבות [[תומכי תמימים]] ונכנס ללמוד בסניף הישיבה ב[[חרסון]] ושקד בה על לימוד הנגלה והחסידות במשך ארבע שנים עד המהפכה הגדולה שבאה לאחרי [[מלחמת העולם הראשונה]] אז הצליח להחלץ בניסי ניסים מהתופת, ומתוך כל תושבי חרסון שוהעלו על אוניות מסע ונשרפו בתוכם חיים, והצליח להינצל ולחזור להתאחד עם משפחתו. משם, נסע ל[[רוסטוב]] ועבד שם אצל החסיד ר' [[יחיאל צבי גוראריה]], וכעבור זמן הורה לו [[אדמו"ר הריי"צ]] לעסוק בלימוד [[שחיטה]] ולשם כך נסע שוב לעיירה שבפלך חרסון בשם נוואפאלטווקא ולמד שם שחיטה אצל קרוב משפחתו. | ||
לאחר סיום לימודי השחיטה גויס לצבא הרוסי ושירת בו תקופה קצרה, ובשנת [[תרפ"ט]] עלה לארץ | לאחר סיום לימודי השחיטה גויס לצבא הרוסי ושירת בו תקופה קצרה, ובשנת [[תרפ"ט]] עלה לארץ הקודש והתארח אצל דודו בכפר גלעדי למשך תקופה קצרה, ולאחר מכן קבע את מגוריו ב[[ראשון לציון]] והחל לעבוד לפרנסתו בסלילת כבישים, ובהמשך בפרדסים של החסיד ר' [[דובער משה שמוטקין]]. | ||
אחרי חג השבועות נשא את בתו של רבי מרדכי דוד ויינשטוק שהתאלמנה מבעלה בנישואים ראשונים ר' בנימין יהודה לייב ברנשטיין. לאחר החתונה נכנס ללמוד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], וכעבור זמן יצא לעסוק לפרנסת ביתו ושילב לאורך כל השנים לימוד תורה ועבודה, ועיסוק פנימי ב[[עבודת התפילה]]. | אחרי חג השבועות נשא את בתו של רבי מרדכי דוד ויינשטוק שהתאלמנה מבעלה בנישואים ראשונים ר' בנימין יהודה לייב ברנשטיין. לאחר החתונה נכנס ללמוד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], וכעבור זמן יצא לעסוק לפרנסת ביתו ושילב לאורך כל השנים לימוד תורה ועבודה, ועיסוק פנימי ב[[עבודת התפילה]]. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, ר' [[יעקב יצחק קדנר]] | *בנו, ר' [[יעקב יצחק קדנר]] | ||
*בנו, ר' [[משה נחום קדנר]]{{הערה|נולד ב[[א' טבת]] [[תרצ"ה]] והתגורר במשך שנים רבות בניו יורק. בשנותיו האחרונות עבר | *בנו, ר' [[משה נחום קדנר]]{{הערה|נולד ב[[א' טבת]] [[תרצ"ה]] והתגורר במשך שנים רבות בניו יורק. בשנותיו האחרונות עבר להתגורר בנחליאל שבשומרון ונפטר בגיל 76 ב[[כ"ב ניסן]] [[תשע"א]].}} | ||
*בתו מרת יהודית, אשת ר' יצחק בן ארי (שטרסברג) | *בתו מרת יהודית, אשת ר' יצחק בן ארי (שטרסברג) | ||
*בתו מרת מרים, אשת ר' מאיר יעקב צוריאל | *בתו מרת מרים, אשת ר' מאיר יעקב צוריאל | ||
גרסה מ־01:01, 16 ביולי 2016
הרב מרדכי מענדל קדנר (ט"ז ניסן תרס"ד-ב' תשרי תשמ"ו) היה מאנשי קהילת חב"ד בירושלים, בוגר ישיבות תומכי תמימים בברית המועצות, שזכה לשלב תורה ועבודה.
תולדות חיים
נולד בניקולייב ביום השני של חג הפסח ט"ז ניסן תרס"ד לאביו ר' נחום קדנר ששימש כגבאי בבית הכנסת חב"ד המקומי[1] ולאמו מרת רוזה.
בגיל שתים עשרה וחצי החל את דרכו בישיבות תומכי תמימים ונכנס ללמוד בסניף הישיבה בחרסון ושקד בה על לימוד הנגלה והחסידות במשך ארבע שנים עד המהפכה הגדולה שבאה לאחרי מלחמת העולם הראשונה אז הצליח להחלץ בניסי ניסים מהתופת, ומתוך כל תושבי חרסון שוהעלו על אוניות מסע ונשרפו בתוכם חיים, והצליח להינצל ולחזור להתאחד עם משפחתו. משם, נסע לרוסטוב ועבד שם אצל החסיד ר' יחיאל צבי גוראריה, וכעבור זמן הורה לו אדמו"ר הריי"צ לעסוק בלימוד שחיטה ולשם כך נסע שוב לעיירה שבפלך חרסון בשם נוואפאלטווקא ולמד שם שחיטה אצל קרוב משפחתו.
לאחר סיום לימודי השחיטה גויס לצבא הרוסי ושירת בו תקופה קצרה, ובשנת תרפ"ט עלה לארץ הקודש והתארח אצל דודו בכפר גלעדי למשך תקופה קצרה, ולאחר מכן קבע את מגוריו בראשון לציון והחל לעבוד לפרנסתו בסלילת כבישים, ובהמשך בפרדסים של החסיד ר' דובער משה שמוטקין.
אחרי חג השבועות נשא את בתו של רבי מרדכי דוד ויינשטוק שהתאלמנה מבעלה בנישואים ראשונים ר' בנימין יהודה לייב ברנשטיין. לאחר החתונה נכנס ללמוד בישיבת תורת אמת, וכעבור זמן יצא לעסוק לפרנסת ביתו ושילב לאורך כל השנים לימוד תורה ועבודה, ועיסוק פנימי בעבודת התפילה.
נפטר בגיל 82 בלילה השני של ראש השנה, ב' תשרי תשמ"ו.
משפחתו
- בנו, ר' יעקב יצחק קדנר
- בנו, ר' משה נחום קדנר[2]
- בתו מרת יהודית, אשת ר' יצחק בן ארי (שטרסברג)
- בתו מרת מרים, אשת ר' מאיר יעקב צוריאל
- בתו מרת נחחמה פייגא קדנר. נהרגה בהפגזות בעת מלחמת השחרור בי"ז אייר תש"ח
לקריאה נוספת
- למשפחותם לבית אבותם חלק ב', עמודים קפז-קצא