צבי הירש נוטיק: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 7: | שורה 7: | ||
בתשל"א הקים מחדש את מערכת [[ועד הנחות התמימים]], שחדלה לפעול באותה תקופה, והריץ אותה באופן שהשיחה יצאה באותו השבוע, ולא כנהוג עד אז כחודש לאחר מכן, ומאז ועד תשנ"ב, יצאו שיחות הרבי באופן סדיר, מדי שבוע, ונשמרו כל שיחות הרבי. | בתשל"א הקים מחדש את מערכת [[ועד הנחות התמימים]], שחדלה לפעול באותה תקופה, והריץ אותה באופן שהשיחה יצאה באותו השבוע, ולא כנהוג עד אז כחודש לאחר מכן, ומאז ועד תשנ"ב, יצאו שיחות הרבי באופן סדיר, מדי שבוע, ונשמרו כל שיחות הרבי. | ||
במהלך השנים היה חבר בהרכבים השונים של המערכת (בתחילה ב[[ועד הנחות התמימים]], ובהמשך ב[[ועד הנחות בלה"ק]]), כאשר עיקר עבודתו התמקדה בהקלדת החומר וסידורו לדפוס, והוספת מראי מקומות והערות. וכן יזם את עריכת המאמרים על מנת להכניס לרבי, דבר שהי' לנחת רוח, והי' שותף מאז מאמר להבין ענין הכנסת ספר תורה שיצא בתשמ"ז. ועד לד"ה ואתה תצוה תשנ"ב. | במהלך השנים היה חבר בהרכבים השונים של המערכת (בתחילה ב[[ועד הנחות התמימים]], ובהמשך ב[[ועד הנחות בלה"ק]]), כאשר עיקר עבודתו התמקדה בהקלדת החומר וסידורו לדפוס, והוספת מראי מקומות והערות. אך בהמלך השנים י וכן יזם את עריכת המאמרים על מנת להכניס לרבי, דבר שהי' לנחת רוח, והי' שותף מאז מאמר להבין ענין הכנסת ספר תורה שיצא בתשמ"ז. ועד לד"ה ואתה תצוה תשנ"ב. | ||
עוד בהיותו בחור בשנת [[תשל"ו]] החל לעבוד בהכנת ה[[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] ששלח הרבי לרגל חגי ישראל ומועדים חסידיים, תפקיד בו עסק עד שנת [[תשנ"א]]. | עוד בהיותו בחור בשנת [[תשל"ו]] החל לעבוד בהכנת ה[[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] ששלח הרבי לרגל חגי ישראל ומועדים חסידיים, תפקיד בו עסק עד שנת [[תשנ"א]]. | ||
גרסה מ־23:16, 22 בפברואר 2016
הרב צבי הירש נוטיק הוא חבר מערכת ועד הנחות בלשון הקודש, שזכה לשמש בתפקידי מפתח רבים בהוצאה לאור של תורת הרבי, וכן זכה לערוך במשך עשרות שנים את המכתבים כלליים.
תולדות חיים
נולד בצרפת לאביו הרב שלום דובער נוטיק ('שלום בער הגדול') ולאמו מרת רבקה שיינא בת הרב החסיד ר' סעדי'ה ליבראוו.
בצעירותו למד בישיבת תות"ל ברינואה אצל המשפיע ר' ניסן נעמנוב, אחי תמימים מוריסטון ותומכי תמימים מוריסטון, ולאחר מכן למד במשך כשמונה שנים בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770.
בתשל"א הקים מחדש את מערכת ועד הנחות התמימים, שחדלה לפעול באותה תקופה, והריץ אותה באופן שהשיחה יצאה באותו השבוע, ולא כנהוג עד אז כחודש לאחר מכן, ומאז ועד תשנ"ב, יצאו שיחות הרבי באופן סדיר, מדי שבוע, ונשמרו כל שיחות הרבי. במהלך השנים היה חבר בהרכבים השונים של המערכת (בתחילה בועד הנחות התמימים, ובהמשך בועד הנחות בלה"ק), כאשר עיקר עבודתו התמקדה בהקלדת החומר וסידורו לדפוס, והוספת מראי מקומות והערות. אך בהמלך השנים י וכן יזם את עריכת המאמרים על מנת להכניס לרבי, דבר שהי' לנחת רוח, והי' שותף מאז מאמר להבין ענין הכנסת ספר תורה שיצא בתשמ"ז. ועד לד"ה ואתה תצוה תשנ"ב.
עוד בהיותו בחור בשנת תשל"ו החל לעבוד בהכנת המכתבים כלליים ששלח הרבי לרגל חגי ישראל ומועדים חסידיים, תפקיד בו עסק עד שנת תשנ"א.
בחודש סיון תשמ"א נישא לרעייתו מרת איטא לאה בת ר' קלמן שוחאט, וכשבוע וחצי לפני החתונה נכנס ליחידות יחד עם הכלה[1].
לאחר החתונה התיישב בקראון הייטס, והמשיך בעיסוקו בעריכת ספרים מתורת הרבי וספרים נוספים בהוצאת קה"ת.
הרב נוטיק שותף גם בפרוייקט השיחה היומית.
משפחתו
- בתו מרת שטערנא שרה, רעיית ר' יהושע רוזנשטיין
- בתו מרת רחל, רעיית ר' מתניה יהודה גינזבורג
- בתו מרת חי'ה מושקא
- בנו, ר' זלמן סעדיה נוטיק
קונטרסים שפרסם
- הפך בה והפך בה - עיונים הערות והארות בהוצאה המתוקנת של השיחות קודש שיו"ל ע"י מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח, ברוקלין תש"ס
קישורים חיצוניים
- בהרצאה מאלפת: ה'תמימים' נחשפו לכתבי-יד נדירים ● גלריה - באתר
ט"ז תשרי תשע"ג
הערות שוליים
- ↑ תוכן היחידות נדפסה בתשורה מנישואי בתו.