84
עריכות
מנחם מענדל (שיחה | תרומות) (הרחבה, עריכה- אבן השתייה) |
מנחם מענדל (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
אבן השתייה, היא אבן שנמצאת ב[[קודש הקודשים]] ב[[בית המקדש]], שעליה היה מונח [[ארון הברית]] ברוב תקופת בית ראשון, עד שצוה [[המלך יאשיהו]] לגונזו במקום שאותו הכין מראש [[שלמה המלך]] כשבנה את בית המקדש- כדי שלא ייפול ליד הגויים שהחריבו את בית המקדש, ומאז וכן בכל תקופת בית שני (עד היום{{הערה|1=[[פורטל:גאולה ומשיח/הידעת?/קטעי הידעת?/11|ראה פורטל גאולה ומשיח קטע "הידעת?" 11 ובנסמן שם]]}})- הייתה אבן השתייה בקודש הקדשים ללא הארון ועליה{{הערה|[[מסכת יומא]] נג, ב.}} היה מקטיר [[הכהן הגדול]] בתקופה זו את הקטורת של [[יום הכיפורים]] שהקטירו בקדש הקודשים, במקום על ארון הברית. | אבן השתייה, היא אבן שנמצאת ב[[קודש הקודשים]] ב[[בית המקדש]], שעליה היה מונח [[ארון הברית]] ברוב תקופת בית ראשון, עד שצוה [[המלך יאשיהו]] לגונזו במקום שאותו הכין מראש [[שלמה המלך]] כשבנה את בית המקדש- כדי שלא ייפול ליד הגויים שהחריבו את בית המקדש, ומאז וכן בכל תקופת בית שני (עד היום{{הערה|1=[[פורטל:גאולה ומשיח/הידעת?/קטעי הידעת?/11|ראה פורטל גאולה ומשיח קטע "הידעת?" 11 ובנסמן שם]]}})- הייתה אבן השתייה בקודש הקדשים ללא הארון ועליה{{הערה|[[מסכת יומא]] נג, ב.}} היה מקטיר [[הכהן הגדול]] בתקופה זו את הקטורת של [[יום הכיפורים]] שהקטירו בקדש הקודשים, במקום על ארון הברית. | ||
ב[[ספר הזוהר]] מבואר שאבן השתייה היא מצבת האבן שהונחה על ידי [[יעקב אבינו]], כמתואר בפרשת ויצא. ובפירוש [[אור החיים]] על ה[[תורה]]{{הערה|1=[[אור החיים]] פרשת ויצא כח, כב.}} מסביר שכבר אז הכין יעקב אבינו את האבן לבית המקדש. | |||
==שמה== | |||
חז"ל מסבירים שהשם "אבן השתייה" הוא על שם ש"ממנה הושתת העולם"{{הערה|1=[[תלמוד בבלי]], [[מסכת יומא]] דף נד עמוד ב.}}, כלומר ממקום זה התחילה [[בריאת העולם]]{{הערה|1=מדרש תנחומא, פרשת פקודי, פיסקא ג'.}} וממנה התפשט העולם{{הערה|1=רש"י מסכת יומא נד, ב.}}. | חז"ל מסבירים שהשם "אבן השתייה" הוא על שם ש"ממנה הושתת העולם"{{הערה|1=[[תלמוד בבלי]], [[מסכת יומא]] דף נד עמוד ב.}}, כלומר ממקום זה התחילה [[בריאת העולם]]{{הערה|1=מדרש תנחומא, פרשת פקודי, פיסקא ג'.}} וממנה התפשט העולם{{הערה|1=רש"י מסכת יומא נד, ב.}}. | ||
כמה מן המפרשים פירשו שהכוונה היא ליסוד העולם מבחינה עניינית, שכן "מקום העבודה הוא יסוד העולם"{{הערה|1=[[פירוש המשנה לרמב"ם]], מסכת יומא, פרק ה' משנה ב'; מאירי שם.}}, וכן המאירי מסביר "שמשם נתייסד תכלית העולם והמכוון בו"{{הערה|1=[[בית הבחירה להמאירי]] שם.}} (כלומר שלולא היא- ומה ש"נתייסד" ממנה- לא היה ה' בורא את העולם). | כמה מן המפרשים פירשו שהכוונה היא ליסוד העולם מבחינה עניינית, שכן "מקום העבודה הוא יסוד העולם"{{הערה|1=[[פירוש המשנה לרמב"ם]], מסכת יומא, פרק ה' משנה ב'; מאירי שם.}}, וכן המאירי מסביר "שמשם נתייסד תכלית העולם והמכוון בו"{{הערה|1=[[בית הבחירה להמאירי]] שם.}} (כלומר שלולא היא- ומה ש"נתייסד" ממנה- לא היה ה' בורא את העולם). | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
ב[[תורת החסידות]] מוסבר{{הערה|1=[[תורת מנחם התוועדויות]] תשכ"א ח"ב עמוד 269}} שאבן השתייה מקבילה ל[[כח המסירות נפש]] של יהודי- ש"אינו רוצה ואינו יכול ליהיות נפרד ח"ו מאלוקות{{הערה|1=אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ד ע' שפד (נעתק ב"היום יום" כה תמוז). שם ע' תקמז (נעתק ב"היום יום" כא סיון). ועוד.}}" הנקרא גם "[[איתן שבנשמה | ב[[תורת החסידות]] מוסבר{{הערה|1=[[תורת מנחם התוועדויות]] תשכ"א ח"ב עמוד 269}} שאבן השתייה מקבילה ל[[כח המסירות נפש]] של יהודי- ש"אינו רוצה ואינו יכול ליהיות נפרד ח"ו מאלוקות{{הערה|1=אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ד ע' שפד (נעתק ב"היום יום" כה תמוז). שם ע' תקמז (נעתק ב"היום יום" כא סיון). ועוד.}}" הנקרא גם "[[איתן שבנשמה]]" | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} |
עריכות