משתמש:מנחם מענדל/טיוטה: הבדלים בין גרסאות בדף
מנחם מענדל (שיחה | תרומות) (הרחבה, עריכה- אבן השתייה) |
מנחם מענדל (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
אבן השתייה, היא אבן שנמצאת ב[[קודש הקודשים]] ב[[בית המקדש]], שעליה היה מונח [[ארון הברית]] ברוב תקופת בית ראשון, עד שצוה [[המלך יאשיהו]] לגונזו במקום שאותו הכין מראש [[שלמה המלך]] כשבנה את בית המקדש- כדי שלא ייפול ליד הגויים שהחריבו את בית המקדש, ומאז וכן בכל תקופת בית שני (עד היום{{הערה|1=[[פורטל:גאולה ומשיח/הידעת?/קטעי הידעת?/11|ראה פורטל גאולה ומשיח קטע "הידעת?" 11 ובנסמן שם]]}})- הייתה אבן השתייה בקודש הקדשים ללא הארון ועליה{{הערה|[[מסכת יומא]] נג, ב.}} היה מקטיר [[הכהן הגדול]] בתקופה זו את הקטורת של [[יום הכיפורים]] שהקטירו בקדש הקודשים, במקום על ארון הברית. | אבן השתייה, היא אבן שנמצאת ב[[קודש הקודשים]] ב[[בית המקדש]], שעליה היה מונח [[ארון הברית]] ברוב תקופת בית ראשון, עד שצוה [[המלך יאשיהו]] לגונזו במקום שאותו הכין מראש [[שלמה המלך]] כשבנה את בית המקדש- כדי שלא ייפול ליד הגויים שהחריבו את בית המקדש, ומאז וכן בכל תקופת בית שני (עד היום{{הערה|1=[[פורטל:גאולה ומשיח/הידעת?/קטעי הידעת?/11|ראה פורטל גאולה ומשיח קטע "הידעת?" 11 ובנסמן שם]]}})- הייתה אבן השתייה בקודש הקדשים ללא הארון ועליה{{הערה|[[מסכת יומא]] נג, ב.}} היה מקטיר [[הכהן הגדול]] בתקופה זו את הקטורת של [[יום הכיפורים]] שהקטירו בקדש הקודשים, במקום על ארון הברית. | ||
ב[[ספר הזוהר]] מבואר שאבן השתייה היא מצבת האבן שהונחה על ידי [[יעקב אבינו]], כמתואר בפרשת ויצא. ובפירוש [[אור החיים]] על ה[[תורה]]{{הערה|1=[[אור החיים]] פרשת ויצא כח, כב.}} מסביר שכבר אז הכין יעקב אבינו את האבן לבית המקדש. | |||
==שמה== | |||
חז"ל מסבירים שהשם "אבן השתייה" הוא על שם ש"ממנה הושתת העולם"{{הערה|1=[[תלמוד בבלי]], [[מסכת יומא]] דף נד עמוד ב.}}, כלומר ממקום זה התחילה [[בריאת העולם]]{{הערה|1=מדרש תנחומא, פרשת פקודי, פיסקא ג'.}} וממנה התפשט העולם{{הערה|1=רש"י מסכת יומא נד, ב.}}. | חז"ל מסבירים שהשם "אבן השתייה" הוא על שם ש"ממנה הושתת העולם"{{הערה|1=[[תלמוד בבלי]], [[מסכת יומא]] דף נד עמוד ב.}}, כלומר ממקום זה התחילה [[בריאת העולם]]{{הערה|1=מדרש תנחומא, פרשת פקודי, פיסקא ג'.}} וממנה התפשט העולם{{הערה|1=רש"י מסכת יומא נד, ב.}}. | ||
כמה מן המפרשים פירשו שהכוונה היא ליסוד העולם מבחינה עניינית, שכן "מקום העבודה הוא יסוד העולם"{{הערה|1=[[פירוש המשנה לרמב"ם]], מסכת יומא, פרק ה' משנה ב'; מאירי שם.}}, וכן המאירי מסביר "שמשם נתייסד תכלית העולם והמכוון בו"{{הערה|1=[[בית הבחירה להמאירי]] שם.}} (כלומר שלולא היא- ומה ש"נתייסד" ממנה- לא היה ה' בורא את העולם). | כמה מן המפרשים פירשו שהכוונה היא ליסוד העולם מבחינה עניינית, שכן "מקום העבודה הוא יסוד העולם"{{הערה|1=[[פירוש המשנה לרמב"ם]], מסכת יומא, פרק ה' משנה ב'; מאירי שם.}}, וכן המאירי מסביר "שמשם נתייסד תכלית העולם והמכוון בו"{{הערה|1=[[בית הבחירה להמאירי]] שם.}} (כלומר שלולא היא- ומה ש"נתייסד" ממנה- לא היה ה' בורא את העולם). | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
ב[[תורת החסידות]] מוסבר{{הערה|1=[[תורת מנחם התוועדויות]] תשכ"א ח"ב עמוד 269}} שאבן השתייה מקבילה ל[[כח המסירות נפש]] של יהודי- ש"אינו רוצה ואינו יכול ליהיות נפרד ח"ו מאלוקות{{הערה|1=אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ד ע' שפד (נעתק ב"היום יום" כה תמוז). שם ע' תקמז (נעתק ב"היום יום" כא סיון). ועוד.}}" הנקרא גם "[[איתן שבנשמה | ב[[תורת החסידות]] מוסבר{{הערה|1=[[תורת מנחם התוועדויות]] תשכ"א ח"ב עמוד 269}} שאבן השתייה מקבילה ל[[כח המסירות נפש]] של יהודי- ש"אינו רוצה ואינו יכול ליהיות נפרד ח"ו מאלוקות{{הערה|1=אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ד ע' שפד (נעתק ב"היום יום" כה תמוז). שם ע' תקמז (נעתק ב"היום יום" כא סיון). ועוד.}}" הנקרא גם "[[איתן שבנשמה]]" | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־11:28, 30 ביולי 2015
אבן השתייה, היא אבן שנמצאת בקודש הקודשים בבית המקדש, שעליה היה מונח ארון הברית ברוב תקופת בית ראשון, עד שצוה המלך יאשיהו לגונזו במקום שאותו הכין מראש שלמה המלך כשבנה את בית המקדש- כדי שלא ייפול ליד הגויים שהחריבו את בית המקדש, ומאז וכן בכל תקופת בית שני (עד היום[1])- הייתה אבן השתייה בקודש הקדשים ללא הארון ועליה[2] היה מקטיר הכהן הגדול בתקופה זו את הקטורת של יום הכיפורים שהקטירו בקדש הקודשים, במקום על ארון הברית.
בספר הזוהר מבואר שאבן השתייה היא מצבת האבן שהונחה על ידי יעקב אבינו, כמתואר בפרשת ויצא. ובפירוש אור החיים על התורה[3] מסביר שכבר אז הכין יעקב אבינו את האבן לבית המקדש.
שמה
חז"ל מסבירים שהשם "אבן השתייה" הוא על שם ש"ממנה הושתת העולם"[4], כלומר ממקום זה התחילה בריאת העולם[5] וממנה התפשט העולם[6].
כמה מן המפרשים פירשו שהכוונה היא ליסוד העולם מבחינה עניינית, שכן "מקום העבודה הוא יסוד העולם"[7], וכן המאירי מסביר "שמשם נתייסד תכלית העולם והמכוון בו"[8] (כלומר שלולא היא- ומה ש"נתייסד" ממנה- לא היה ה' בורא את העולם).
בתורת החסידות
בתורת החסידות מוסבר[9] שאבן השתייה מקבילה לכח המסירות נפש של יהודי- ש"אינו רוצה ואינו יכול ליהיות נפרד ח"ו מאלוקות[10]" הנקרא גם "איתן שבנשמה"
הערות שוליים
- ↑ ראה פורטל גאולה ומשיח קטע "הידעת?" 11 ובנסמן שם
- ↑ מסכת יומא נג, ב.
- ↑ אור החיים פרשת ויצא כח, כב.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת יומא דף נד עמוד ב.
- ↑ מדרש תנחומא, פרשת פקודי, פיסקא ג'.
- ↑ רש"י מסכת יומא נד, ב.
- ↑ פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת יומא, פרק ה' משנה ב'; מאירי שם.
- ↑ בית הבחירה להמאירי שם.
- ↑ תורת מנחם התוועדויות תשכ"א ח"ב עמוד 269
- ↑ אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ד ע' שפד (נעתק ב"היום יום" כה תמוז). שם ע' תקמז (נעתק ב"היום יום" כא סיון). ועוד.