בחזקת משיח: הבדלים בין גרסאות בדף
(←וילחם מלחמות ה': הרחבה) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 45: | שורה 45: | ||
בשנת תשנ"ב אמר הרבי{{הערה|ש"פ חיי שרה שם.}}: "משיח כבר החל מלחמות אלו, ובכמה עניינים הוא כבר מנצח". | בשנת תשנ"ב אמר הרבי{{הערה|ש"פ חיי שרה שם.}}: "משיח כבר החל מלחמות אלו, ובכמה עניינים הוא כבר מנצח". | ||
==ראו גם== | |||
* [[מלך המשיח]] | |||
* [[מלכותו של מלך המשיח]] | |||
* [[הרבי כמלך המשיח]] | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == |
גרסה מ־16:38, 21 ביולי 2015
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | |||
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. |
חזקת משיח הינה הגדרתו של הרמב"ם למשיח בזמן הגלות בתחילת התגלותו קודם שגאל את ישראל.
גדרו
באופן כללי ישנם שלשה תקופות במלך המשיח קודם התגלותו - ראוי להיות משיח. תחילת התגלותו - בחזקת משיח. אחרי ההתגלות - משיח ודאי.
הרמב"ם בספרו מגדיר את שני השלבים בהתגלותו בחזקת משיח ומשיח ודאי בהגדרות ברורות ומבדיל ביניהם. וכך מגדיר את היותו בחזקת משיח.
ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמות ה' - הרי זה בחזקת שהוא משיח"
— רמב"ם, הלכות מלכים פרק י"א הלכה ד
.
כלומר בזמן זה פעולותיו אינם הפעולות של משיח לגאול את ישראל אלא שבתקופה זו הוא בעיקר הקמת מלכותו.
'חזקת משיח' מזוהה עם מלכותו על עם ישראל ופעולותיו לחיזוק קיום התורה והמצוות על ידי עם ישראל. מלחמתו עם האומות. זהו חלקו הראשון של 'התגלותו לעין כל על ידי פעולותיו', המוכיחות לנו כבר בזמן הגלות שהוא המשיח הנבחר על ידי הקדוש ברוך הוא.
סימני בחזקת משיח
יעמוד מלך מבית דוד
תחילת התגלותו יהיה שיעמוד מלך על ישראל כלומר בעודם בזמן הגלות יעמוד מלך המשיח ויהי מלך על העם (רק שלא יהיה על כל ישראל שהרי יהיה לפני קיבוץ גלויות [1]). אולם מלכותו לא תהיה על ידי נביא וסנהדרין[2] ולכן לא יהיה לו עדיין דין מלך בשלימות.[3] ואף על פי כן דין מלך יהיה לו שהיותו מלך הוא הקדמה לכל שאר פעולותיו (מלחמת עמלק שהוא חלק מסימני חזקת משיח.)[4][5]
תחילת התגלותו בזה שהוא 'עומד מלך' על אף שהוא לפני שאר פעולותיו בכפיית העם ובמלחמות וודאי לפני הגאולה עצמה שיעשה בתור משיח ודאי הנה דווקא שם מתגלה עומק עניינו. ההסבר בזה הוא: חידושו של משיח נמצא בעצם מהותו - מעלותיו אינם נוספים על עצם מציאותו אלא הם בו עצמו. ועל דרך מלכותו שתהיה באופן נעלה ביותר אין זה שעל ידי ביטול העם והנהגתו שלו נוצרת בזה מלכותו אלא שהוא 'מלך בעצם' - רוממותו היא עצמית ואינה תלויה בפעולות. הסיבה לכך היא בזה שהרוממות של מלכותו נובעת מנשמתו שהיא דרגת היחידה[6] ועניינה של יחידה היא לא שהיא מרוממת עצמה מעל כל הדרגות אלא שהיא מובדלת בעצם משאר הדרגות ובעצם מהותה אינה בגדרם כלל. וכך הוא גם במלכותו שהוא בעצם מהותו מרומם ומנושא מכל העם כולו. ולכן במלכותו המתגלה על ידי פעולותיו לא מתגלה עומק מלכותו (שבזה מתגלה רק המלכות שמצד הפעולות) ודווקא בזה ש'יעמוד מלך' - לפני הפעולות, מתגלה עצם המלכות. ועל ידי התגלות זו שאר פעולותיו שאחרי זה עניינם להמשיך עניין זה בעולם.[7][8]
דרגה זו מכונה אוירו (רוחו) של מלך המשיח[9] שהיא עצם עניינו של משיח. והיא למעלה מאורו של משיח[10] שעניינו ההתגלות ( - אור) של משיח על ידי פעולותיו.[11]
הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו
ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה
סימן נוסף להיות המלך בחזקת משיח הוא "ויכוף כל ישראל ללכת בה ולחזק בדקה"; גם עניין זה הוא תפקידו ופעולתו של מלך המשיח[12].
הכוונה[13] אינה שיכוף בכח אלא בפועל, שילך הוא, או על-ידי שלוחיו, ושלוחי שלוחיו וכו' לכל יהודי ויהודי ויגידו לו שיש לקיים תורה ומצוות שהרי שלוחו של אדם כמותו ממש[14]. ועצם הדבר שהשלוחים רק ילכו ויגידו ליהודים שצריך לשוב לתורה ומצוות, זה עצמו כבר מסייע ומביא לידי קיום "ויכוף" (כפשוטו), שהרי כפייה בדברים גם כן נקראת כפייה [15].
פירוש נוסף הוא - שמשיח לא יתפעל מאלו שיטענו שצריך לילך אחר רוב דעות, ויש צורך ב"דמוקרטיא", ואילו הוא "דיקטאַטאָר" וכו'; כיון שישנה רק אמת אחת - האמת דאלקות, שנמסרה לנו על ידי תומ"צ. וכל הטענות אודות "צדק ויושר" כביכול - אם הם נגד התורה, הרי הם נגד האמת, ונגד הצדק והיושר[16].
כפיית כל ישראל היא תיקון לעניין החורבן, כי מצינו[17] שמסיבות החורבן הוא שהשרים לא הוכיחו את החוטאים[18].
הרבי הסביר[19] כי מה שכתוב ברמב"ם שמשיח יכוף כל ישראל - אין הכוונה בזה רק בכח, בפוטנציאל, אלא כוונתו היא שאכן כך מתנהג משיח בפועל. דהיינו, שאיש זה ילך ויכוף את כל ישראל לקיים תורה ומצוות.
כיצד עושה זאת משיח? מובן שאין הכוונה שהוא בעצמו ילך לכל אחד ואחד, שהרי זהו דבר בלתי אפשרי, כי אם הוא פועל את פעולותיו על ידי השלוחים שלו, ושלוחי השלוחים - שהרי התורה אומרת ששלוחו של אדם כמותו ממש[20]. עצם העובדה שהשלוחים רק ילכו ויגידו ליהודים שצריך לשוב לתורה ומצוות, זה עצמו כבר מסייע ומביא לידי קיום "ויכוף" (כפשוטו), שהרי כפייה בדברים גם כן נקראת כפייה [21].
וילחם מלחמות ה'
מלחמות אלו יהיו מלחמות גשמיות על אויבי ישראל. אם זאת, ייתכן שהם יתרחשו באופן של שלום[22], ובאופן ניסי על ידי דיבור בלבד כמו שנאמר על המשיח [23] "והכה ארץ בפיו וברוח שפתיו ימית רשע. לדוגמא: אומרים לו למשיח: מדינה פלונית מרדה בך! - אומר: יבוא גובאי ויאכלנה[24] ולא בדרך של צבא.
בין מלחמותיו יהיו יהיה גם מלחמתו להכרית זרעו של עמלק שהוא יברר מיהו זרעו של עמלק וילחם עמו וינצח ויביא למצב של מנוחה בעולם מכל האוייבים ומיד אחר כך יבנה בית המקדש יגיע לשלב הבא - יבנה בית המקדש פעולתיו בתור משיח ודאי.[25] מלחמת משיח בעמלק מסמלת את המלחמה הרוחנית של בני ישראל בסוף הגלות בקרירות שעמלק מנסה להחדיר ביהודים שהתעסקותם בענייני העולם אמור להיות מתוך התחשבות בעולם ובטבע.[26]
בשנת תשנ"ב אמר הרבי[27]: "משיח כבר החל מלחמות אלו, ובכמה עניינים הוא כבר מנצח".
ראו גם
קישורים חיצוניים
- סימני הרמב"ם על מלך המשיח סרט וידאו המציג כיצד כל הסימנים הללו נתקיימו בהרבי - אתר הגאולה
- 'העובדות שמאחורי הפסק', קובץ המפרט את ההיסטוריה וההשתלשלות של פסקי הדין שנחתמו במהלך השנים, המגדירים את הרבי כמלך המשיח.
- 'אתר פסק דין'
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ אגרות קודש מוהרש"ב א עמוד שי.
- ↑ לקוטי שיחות חלק ח עמוד 361 בהערה.
- ↑ לקוטי שיחות חלק כג עמוד 105 בשולי גליון.
- ↑ מוכרח בלקוטי שיחות חלק טז עמוד 304 וכן בלקוטי שיחות חלק כא עמוד 196 שהיותו מלך ומלחמתו אחר כך הוא על פי הסדר "למנות מלך ולהכרית זרעו של עמלק".
- ↑ בקבצי הערות נידון סתירה זו לתווך השיחות ויש שרצו על פי הרדב"ז בהלכות מלכים פרק ג שגם על ידי קבלת העם להיות לעבדים הוא מלך אולם אם כן מדוע אין לו דין מלך וראה לקוטי שיחות חלק כה עמוד 112 הערה 68.
- ↑ פירוש הרמ"ז לזח"ג רס, ב (נדפס במקדש מלך קצ, ב). לקוטי תורה להאריז"ל על הפסוק: (בראשית ה, כב) ויתהלך חנוך. ועוד.
- ↑ לקוטי שיחות חלק כז עמוד 256 הערות 36 ו37.
- ↑ התוועדויות תשנ"ב עמוד 320. (שיחת פרשת תולדות)
- ↑ בראשית רבה ב, ד. ח, א.
- ↑ ספר הזהר חלק ג דף לד עמוד ב.
- ↑ התוועדויות שם.
- ↑ ליקוטי שיחות חלק ל"ה שיחה ג' לפ' ויגש.
- ↑ נתבאר על ידי הרבי ביחידות, ה' מנחם אב תשכ"ז - צדי"ק למלך ח"ו עמ' 176, קונטרס יחי המלך גליון 300 - להרב שניאור חיים גוטניק.
- ↑ קידושין מא, ב.
- ↑ כדאיתא בכתובות נג, א. "אכפייה", ובקידושין מה, ב "כפתיה" עיי"ש.
- ↑ משיחת אחרון של פסח תשח"י.
- ↑ מסכת שבת קיט, ב. איכה רבה א, ו
- ↑ ליקוטי שיחות חלק ח' ע' 361
- ↑ גליון בית משיח
- ↑ קידושין מא, ב.
- ↑ כדאיתא בכתובות נג, א. "אכפייה", ובקידושין מה, ב "כפתיה" עיי"ש.
- ↑ ש"פ חיי שרה תשנ"ב
- ↑ ישעי' י"א ד'.
- ↑ פירוש מהר"י קרא על הפסוק.
- ↑ לקוטי שיחות חלק טז עמוד 304 בהערה. חלק כא עמוד 169.
- ↑ לקוטי שיחות חלק א עמוד 212.
- ↑ ש"פ חיי שרה שם.