1,282
עריכות
←תולדות חיים: עריכה מחדש
(←תולדות חיים: עריכה מחדש) |
|||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
'''[[רבי]] שמואל שניאורסון (שניאורסאהן) - האדמו"ר המהר"ש''' הוא ה[[אדמו"ר]] הרביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] ומייסד שיטת [[לכתחילה אריבער]] (= מראש מלמעלה). [[יום הולדת|נולד]] ביום [[ב' באייר]] [[תקצ"ד]] בעיירה [[ליובאוויטש]] לרבי [[מנחם מנדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|חיה מושקא שניאורסון]]. נפטר ביום [[י"ג בתשרי]] [[תרמ"ג]] ומנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]] ליד ציון אביו. | '''[[רבי]] שמואל שניאורסון (שניאורסאהן) - האדמו"ר המהר"ש''' הוא ה[[אדמו"ר]] הרביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] ומייסד שיטת [[לכתחילה אריבער]] (= מראש מלמעלה). [[יום הולדת|נולד]] ביום [[ב' באייר]] [[תקצ"ד]] בעיירה [[ליובאוויטש]] לרבי [[מנחם מנדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|חיה מושקא שניאורסון]]. נפטר ביום [[י"ג בתשרי]] [[תרמ"ג]] ומנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]] ליד ציון אביו. | ||
==תולדות | ==תולדות חייו== | ||
===הלידה=== | |||
ביום [[ב' באייר]] [[ה'תקצ"ד]] בספירת תפארת שבתפארת ובמלאת מאה שנה לתתגלות הבעל שם טוב בעיירה [[ליובאוויטש]] שב[[רוסיה]], נולד כבן שביעי לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|רעייתו הרבנית חיה מושקא]]. | |||
הלידה הייתה בביתו החדש של ה[[צמח צדק]] אשר טרם נכנס לגור בו, ונבנה לאחר השריפה הגדולה בשנת [[תקצ"ב]], על ידי אחד המושלים הסמוכים אשר בנה לו זאת ללא תשלום מצד הוקרתו לרבי, הרבי תכנן לחנוך את הבית לקראת חג השבועות, אך רצון הרבנית היה ללדת דווקא בבית החדש, לצורך הלידה השתמשה הרבנית במיטה חדשה שנועדה לצורך ניפוי הקמח ל[[מצות]]{{הערה|המנהג בימים ההם, אשר היו קונים מטת עץ לבנה חדשה, על ראשי כתליה היו מניחים שני מוטות ארוכים ועליהם היו מוליכים הנפה אנה ואנה והקמח המנופה נופל בסדין הפרוש מלמטה. ולאחר הפסח היו משתמשים במטה לצרכי הבית}} כל זמן הלידה עמד בעלה ה[[צמח צדק]] בחדר ופניו אל הקיר, וציווה על בניו ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] ור' [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)| המהרי"ל מקאפוסט]] ור' [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|הרחש"ז מליאדי]] שישבו באחד החדרים ויאמרו פרקי תהילים מסוימים{{הערה|פרקים: א, ב, ג, ד, כ כא, כב, כג, כד, לג, מז, עב, פו, צ, צא, צב, צג, קד, קיב, קיג, כו' עד הסוף}} למיילדת נתן הוראות מיוחדות בקשר ללידה, לטבול לפני שמקבלת את התינוק, ולהלבישו בחתיכת בד לבנה מיוחדת שהוא הביא לה. | |||
===הברית=== | |||
סיפור תיאור הברית של אדמו"ר המהר"ש הינו מופלא ושמימי. | |||
ביום השמיני ללידתו ציוה [[הצמח צדק]] להשכים לתפילת [[שחרית]], בשעה העשירית כבר באו כל בני המשפחה ובראשם הדוד ר' [[חיים אברהם שניאורי|חיים אברהם]] בן [[רבנו הזקן]]. כאשר כבר הגיע קרוב לשעתיים אחר חצות היום והאב [[הצמח צדק]] עדיין היה סגור בחדרו התחילו הנאספים לדאוג, ר' חיים אברהם נאנח ואמר: "הוא עסוק עם מוזמנים יותר חשובים ממני", לאחר חצי שעה יצא הרבי מחדרו כשבידו מטפחת אדומה, בפנים צהובות ועיניים דומעות, ואמר: "הברית יהיה היום" ולאחר כמה רגעים נכנס שוב לחדרו הקדוש, | |||
בנתיים החסידים חיכו בדאגה, ר' חיים אברהם ניגש לחלון והשעין ראשו על ידיו ושקע בהרהורים, שאר בני ה[[צמח צדק]] נצלו את הזמן ללימוד חסידות משותף, הרבנית אשת הצמח צדק שלחה את אחד החסידים לברר אצל בעלה למה לא עושים את הברית, אך ר' חיים אברהם עצר אותו. לאחר השעה השלישית יצא הרבי שוב מהחדר ובפנים צוהלות אמר שוב שהברית יהיה היום ואמר לאורחים שייטיבו ליבם, לאחר השעה הרביעית יצא בפעם השלישית הרבי ואמר שלא יתפללו מנחה כי בקרוב מאד יתקיים הברית, ולאחר זמן מועט יצא לברית, כאשר בתחילה ניגש ליולדת לדבר איתה בקשר לשם שיינתן לרך הנולד, ויקרא שמו בישראל שמואל. | |||
בקיץ שנת תר"א כבר היה נוכח | במהלך הסעודה שלאחר הברית שאל בן הצמח צדק [[המהרי"ל]]: "על שם מי קראוהו, הרי במשפחתנו אינו מצוי שם זה, ולחש לעצמו, אולי על שמו של שמואל הנביא? ויענה הצמח צדק: "על שמו של שואב מים בפולוצק, שקראוהו שמואל, כיוון שחכם עדיף מנביא. | ||
==נעוריו== | |||
בהיותו בן שבע למד אצל המלמד רבי פסח. היה בקי בתורה וחלק גדול מנ"ך ולומד [[גמרא]] עם [[פירוש רש"י]] ותוספות מלוקטים ובעת שחקו עם חבריו היה משנן תנ"ך בעל פה. | |||
נוהג היה אביו ה[[צמח צדק]] לבחון פעם בחדש אותו ואת חבריו ב"חדר", אשר רובם היו מבני המשפחה, ואחר הבחינה היה נותן להם כפרס, כמה מטבעות כסף, [[אדמו"ר מהר"ש]] היה מצרף סכומים אלו למה שהיה מקבל בכל יום שישי רובל אחד וקונה ספרים. פעם בעת הבחינה התפלא מלמדו על טוב ידיעותיו, ויאמר לו הצמח צדק: "על תפארת שבתפארת אין זו פליאה" (לידתו היתה בב' אייר ובספירת העומר יום זה מכוון לספירת תפארת שבתפארת). | |||
בקיץ של שנת [[תר"א]] כבר היה נוכח בזמן אמירת [[מאמר]]י חסידות של אביו הרבי. | |||
בשנת תר"ג באו ל[[ליובאוויטש]] הרבנים הגאונים רבי [[דוד לוריא מביחאוו]], רבי [[נחמיה מדוברובנה]], רבי[[יצחק אייזיק אפשטיין]], רבי [[פרץ מבעשנקאוויטש]] ועוד, להתיעץ בעניני עסקנות הכלל. הרב [[דוד לוריא]] התפלפל עם המהר"ש בלימודו והמהר"ש נצחו. בהיות הרב פרץ אצל הצמח צדק סיפר לו על דבר הוויכוח והנצחון, ויאמר הצ"צ: ה[[ברית מילה]] שלו היה בתפארת שבנצח. | בשנת תר"ג באו ל[[ליובאוויטש]] הרבנים הגאונים רבי [[דוד לוריא מביחאוו]], רבי [[נחמיה מדוברובנה]], רבי[[יצחק אייזיק אפשטיין]], רבי [[פרץ מבעשנקאוויטש]] ועוד, להתיעץ בעניני עסקנות הכלל. הרב [[דוד לוריא]] התפלפל עם המהר"ש בלימודו והמהר"ש נצחו. בהיות הרב פרץ אצל הצמח צדק סיפר לו על דבר הוויכוח והנצחון, ויאמר הצ"צ: ה[[ברית מילה]] שלו היה בתפארת שבנצח. | ||
בגיל עשר הוציא אותו אביו מה'חדר' ולקח בשבילו מלמד מיוחד. | בגיל עשר הוציא אותו אביו מה'חדר' עקב גאונותו ובקיאותו ולקח בשבילו מלמד מיוחד. | ||
בהיותו בן שתים עשרה שנה, החל להתמיד בלימוד משניות בעל פה בנוסף לליומדיו העיוניים. אביו למד איתו שלוש פעמים בשבוע [[כתובים]], ואחיו ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] לימדו את טעמי הקריאה של נביאים וכתובים כפי שקבל מ[[רבנו הזקן]]. | |||
אדמו"ר המהר"ש חונן בכשרונות וזכרון יוצאי דופן. היה בקי בחכמת הרפואה ובשפות רבות. בגיל שלוש עשרה היה בקי בעל פה בכל ששת סדרי משנה וב[[ספר התניא]] באותיותיהם. | |||
בעקבות מצב בריאותו ציוו עליו הרופאים לעסוק במלאכת יד. אדמו"ר המהר"ש בנה מנורה בגובה אדם עם שנים עשר קנים. הוא גם בנה שולחנות מפיסות עץ קטנות. הוא היה [[סופר סת"ם]] וכתבו היה יפה ובהיר. לכל אחד מבניו העניק [[מגילת אסתר]] שכתב בכתב ידו. | בעקבות מצב בריאותו ציוו עליו הרופאים לעסוק במלאכת יד. אדמו"ר המהר"ש בנה מנורה בגובה אדם עם שנים עשר קנים. הוא גם בנה שולחנות מפיסות עץ קטנות. הוא היה [[סופר סת"ם]] וכתבו היה יפה ובהיר. לכל אחד מבניו העניק [[מגילת אסתר]] שכתב בכתב ידו. | ||