רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש): הבדלים בין גרסאות בדף

←‏תולדות חיים: עריכה מחדש
(←‏תולדות חיים: עריכה מחדש)
שורה 18: שורה 18:
'''[[רבי]] שמואל שניאורסון (שניאורסאהן) - האדמו"ר המהר"ש''' הוא ה[[אדמו"ר]] הרביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] ומייסד שיטת [[לכתחילה אריבער]] (= מראש מלמעלה). [[יום הולדת|נולד]] ביום [[ב' באייר]] [[תקצ"ד]] בעיירה [[ליובאוויטש]] לרבי [[מנחם מנדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|חיה מושקא שניאורסון]]. נפטר ביום [[י"ג בתשרי]] [[תרמ"ג]] ומנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]] ליד ציון אביו.
'''[[רבי]] שמואל שניאורסון (שניאורסאהן) - האדמו"ר המהר"ש''' הוא ה[[אדמו"ר]] הרביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] ומייסד שיטת [[לכתחילה אריבער]] (= מראש מלמעלה). [[יום הולדת|נולד]] ביום [[ב' באייר]] [[תקצ"ד]] בעיירה [[ליובאוויטש]] לרבי [[מנחם מנדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|חיה מושקא שניאורסון]]. נפטר ביום [[י"ג בתשרי]] [[תרמ"ג]] ומנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]] ליד ציון אביו.


==תולדות חיים==
==תולדות חייו==
===ברית המילה ושנות הילדות===
ביום [[ב' באייר]] [[ה'תקצ"ד]] בספירת תפארת שבתפארת ובמלאת מאה שנה לתתגלות הבעל שם טוב בעיירה [[ליובאוויטש]] שב[[רוסיה]], נולד כבן שביעי לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|רעייתו הרבנית חיה מושקא]].


ביום השמיני ללידתו ציוה [[הצמח צדק]] להשכים לתפילת [[שחרית]], בשעה העשירית כבר באו כל בני המשפחה ובראשם ר' [[חיים אברהם]] בן [[רבנו הזקן]]. כאשר כבר הגיע קרוב לשתעתיים אחר חצות היום והאב [[הצמת צדק]] עדיין היה סגור בהיכל קדשו התחילו הנאספים להתרגש.
===הלידה===
ויאמר ר' חיים אברהם: "הוא עסוק עם מוזמנים הדורים ממני" (עד איז פארנומען מיט שענערע קרואים ווי מיר). ויאנח.
כעבור עוד חצי שעה יצא הצמח צדק מחדרו, פני קדשו צהובות בעיניים דומעות, ומטפחת אדומה בידו ויאמר: "ה[[ברית]] יהיה היום". ויתמהמה שעה קלה וישב לחדרו. ר' חיים אברהם עמד ממקומו, ניגש אל החלון, השעין ראשו על ידיו ויתעמק במחשבותיו,


בני הצמח צדק דברו בעניני [[תורה]] ו[[חסידות]]], והתרגשות הקרואים הלכה וגדלה. הרבנית שלחה לברר מדוע מאחרים כל כך את הברית. ותצוה ללכת אל בעלה הצמח צדק לחדרו לשאול את פיו, אבל ר' חיים אברהם עכב את שלוחה. כעבור שעה השלישית יצא הצמח צדק שוב מחדרו, בפנים צוהלות, ויאמר לקרואים אשר ייטיבו את לבם והברית יהיה היום, וישב לחדרו. בשעה הרביעית יצא בפעם השלישית ואמר שלא יתפללו [[מנחה]] כי בקרוב יהיה הברית מילה. אחרי שעה קלה יצא מחדרו וילך לחדר היולדת לדבר אתה על דבר קריאת שם הנולד וציוה להכין את הילד. וילך לה"מנין" והתחיל סדר הברית. ויקראו שמו ביקראל שמואל.  
ביום [[ב' באייר]] [[ה'תקצ"ד]] בספירת תפארת שבתפארת ובמלאת מאה שנה לתתגלות הבעל שם טוב בעיירה [[ליובאוויטש]] שב[[רוסיה]], נולד כבן שביעי לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|רעייתו הרבנית חיה מושקא]].


במהלך הסעודה שלאחר הברית שאל בן הצמח צדק [[המהרי"ל]]: "על שם מי קראוהו, הרי במשפחתנו אינו מצוי שם זה, ולחש לעצמו, אולי על שמו של שמואל הנביא? ויענה הצמח צדק: "נאך אוואסער טרעגער אין פאלאצק" (על שמו של שואב מים בפולוצק) שקראוהו שמואל, כיוון שחכם עדיף מנביא.
הלידה הייתה בביתו החדש של ה[[צמח צדק]] אשר טרם נכנס לגור בו, ונבנה לאחר השריפה הגדולה בשנת [[תקצ"ב]], על ידי אחד המושלים הסמוכים אשר בנה לו זאת ללא תשלום מצד הוקרתו לרבי, הרבי תכנן לחנוך את הבית לקראת חג השבועות, אך רצון הרבנית היה ללדת דווקא בבית החדש, לצורך הלידה השתמשה הרבנית במיטה חדשה שנועדה לצורך ניפוי הקמח ל[[מצות]]{{הערה|המנהג בימים ההם, אשר היו קונים מטת עץ לבנה חדשה, על ראשי כתליה היו מניחים שני מוטות ארוכים ועליהם היו מוליכים הנפה אנה ואנה והקמח המנופה נופל בסדין הפרוש מלמטה. ולאחר הפסח היו משתמשים במטה לצרכי הבית}} כל זמן הלידה עמד בעלה ה[[צמח צדק]] בחדר ופניו אל הקיר, וציווה על בניו ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] ור' [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)| המהרי"ל מקאפוסט]] ור' [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|הרחש"ז מליאדי]] שישבו באחד החדרים ויאמרו פרקי תהילים מסוימים{{הערה|פרקים: א, ב, ג, ד, כ כא, כב, כג, כד, לג, מז, עב, פו, צ, צא, צב, צג, קד, קיב, קיג, כו' עד הסוף}} למיילדת נתן הוראות מיוחדות בקשר ללידה, לטבול לפני שמקבלת את התינוק, ולהלבישו בחתיכת בד לבנה מיוחדת שהוא הביא לה.


מספרים על דבר הולדתו וה[[ברית מילה]]: אחרי השריפה בשנת [[תקצ"ב]], אם כי ביתו של [[הצמח צדק]] לא נגעה בו האש, הוחלט אשר יקנו חלקת אדמה ויבנו עלי' בית גדול עם בית המדרש. האדון ליובאמירסקי נתן צו למנהל אחוזתו, אשר יתן מהיער שלו ככל הדרוש לבנין בית הרבי קורות וקרשים, והאכרים יובילו את הקורות והבנאים יבנו בחנם. הרבי רצה לחנוך את ביתו ב[[חג השבועות]], אמנם הרבנית אדיר חפצה היה ללדת בדירה החדשה וכאשר אחזוה חבלי לידה הלכה לשם. בחדרי הבית, שלא השתמשו בו עדיין, היו מונחים הכלים של [[פסח]] ומהם המטה של עץ שעליה נפו הקמח של המצה שמורה. המנהג בימים ההם, אשר היו קונים מטת עץ לבנה חדשה, על ראשי כתליה היו מניחים שני מוטות ארוכים ועליהם היו מוליכים הנפה אנה ואנה והקמח המנופה נופל בסדין הפרוש מלמטה. ולאחר הפסח היו משתמשים במטה לצרכי הבית. ויביאו קש ותבן ויציעו על המטה ותשכב שם. כשהודיעו להצמח צדק על דבר זה מיהר לבוא ויעמוד בחדר ופניו אל הכותל כל זמן הלידה.
===הברית===
ויצו את בניו, רבי [[ברוך שלום]], רבי [[יהודה ליב]] ורבי [[חיים שניאור זלמן]] כי, באחד החדרים בביתו, יאמרו תהלים קאפ' (פרקים) א, ב, ג, ד, כ כא, כב, כג, כד, לג, מז, עב, פו, צ, צא, צב, צג, קד, קיב, קיג, כו' עד גמירא. ואת המילדת ציווה שתטבול קודם ש"תקבל את הולד" ואשר תקבלו בתתיכת בד לבנה אשר הביא.  
סיפור תיאור הברית של אדמו"ר המהר"ש הינו מופלא ושמימי.


ביום השמיני ללידתו ציוה [[הצמח צדק]] להשכים לתפילת [[שחרית]], בשעה העשירית כבר באו כל בני המשפחה ובראשם הדוד ר' [[חיים אברהם שניאורי|חיים אברהם]] בן [[רבנו הזקן]]. כאשר כבר הגיע קרוב לשעתיים אחר חצות היום והאב [[הצמח צדק]] עדיין היה סגור בחדרו התחילו הנאספים לדאוג, ר' חיים אברהם נאנח ואמר: "הוא עסוק עם מוזמנים יותר חשובים ממני", לאחר חצי שעה יצא הרבי מחדרו כשבידו מטפחת אדומה, בפנים צהובות ועיניים דומעות, ואמר: "הברית יהיה היום" ולאחר כמה רגעים נכנס שוב לחדרו הקדוש,


בהיותו בן שבע למד אצל המלמד השני רבי פסח. היה בקי בתורה וחלק גדול מנ"ך ולומד [[גמרא]] עם [[פירוש רש"י]] ותוספות מלוקטים ובעת שחקו עם חבריו היה משנן תנ"ך בעל פה.
בנתיים החסידים חיכו בדאגה, ר' חיים אברהם ניגש לחלון והשעין ראשו על ידיו ושקע בהרהורים, שאר בני ה[[צמח צדק]] נצלו את הזמן ללימוד חסידות משותף, הרבנית אשת הצמח צדק שלחה את אחד החסידים לברר אצל בעלה למה לא עושים את הברית, אך ר' חיים אברהם עצר אותו. לאחר השעה השלישית יצא הרבי שוב מהחדר ובפנים צוהלות אמר שוב שהברית יהיה היום ואמר לאורחים שייטיבו ליבם, לאחר השעה הרביעית יצא בפעם השלישית הרבי ואמר שלא יתפללו מנחה כי בקרוב מאד יתקיים הברית, ולאחר זמן מועט יצא לברית, כאשר בתחילה ניגש ליולדת לדבר איתה בקשר לשם שיינתן לרך הנולד, ויקרא שמו בישראל שמואל.
נוהג היה אדמו"ר הצמח צדק לבחון אותו פעם בחדש אותו ואת חבריו ב"חדר", אשר רובם היו מבני המשפחה, ואחר הבחינה היה נותן להם מתנות כסף. [[אדמו"ר מהר"ש]] היה מצרף סכומים אלו למה שהיה מקבל בכל יום שישי רובל אחד וקונה ספרים. פעם בעת הבחינה התפלא מלמדו על טוב ידיעותיו, ויאמר לו הצמח צדק: "פאר תפארת שבתפארת איז דאם ניט קיין הפלאה" (בתרגום לעברית: על תפארת שבתפארת אין זו פליאה).


בקיץ שנת תר"א כבר היה נוכח לשמוע [[מאמר]]י דא"ח מאביו.  
במהלך הסעודה שלאחר הברית שאל בן הצמח צדק [[המהרי"ל]]: "על שם מי קראוהו, הרי במשפחתנו אינו מצוי שם זה, ולחש לעצמו, אולי על שמו של שמואל הנביא? ויענה הצמח צדק: "על שמו של שואב מים בפולוצק, שקראוהו שמואל, כיוון שחכם עדיף מנביא.
 
==נעוריו==
 
בהיותו בן שבע למד אצל המלמד רבי פסח. היה בקי בתורה וחלק גדול מנ"ך ולומד [[גמרא]] עם [[פירוש רש"י]] ותוספות מלוקטים ובעת שחקו עם חבריו היה משנן תנ"ך בעל פה.
נוהג היה אביו ה[[צמח צדק]] לבחון פעם בחדש אותו ואת חבריו ב"חדר", אשר רובם היו מבני המשפחה, ואחר הבחינה היה נותן להם כפרס, כמה מטבעות כסף, [[אדמו"ר מהר"ש]] היה מצרף סכומים אלו למה שהיה מקבל בכל יום שישי רובל אחד וקונה ספרים. פעם בעת הבחינה התפלא מלמדו על טוב ידיעותיו, ויאמר לו הצמח צדק: "על תפארת שבתפארת אין זו פליאה" (לידתו היתה בב' אייר ובספירת העומר יום זה מכוון לספירת תפארת שבתפארת).
 
בקיץ של שנת [[תר"א]] כבר היה נוכח בזמן אמירת [[מאמר]]י חסידות של אביו הרבי.  


בשנת תר"ג באו ל[[ליובאוויטש]] הרבנים הגאונים רבי [[דוד לוריא מביחאוו]], רבי [[נחמיה מדוברובנה]], רבי[[יצחק אייזיק אפשטיין]], רבי [[פרץ מבעשנקאוויטש]] ועוד, להתיעץ בעניני עסקנות הכלל. הרב [[דוד לוריא]] התפלפל עם המהר"ש בלימודו והמהר"ש נצחו. בהיות הרב פרץ אצל הצמח צדק סיפר לו על דבר הוויכוח והנצחון, ויאמר הצ"צ: ה[[ברית מילה]] שלו היה בתפארת שבנצח.
בשנת תר"ג באו ל[[ליובאוויטש]] הרבנים הגאונים רבי [[דוד לוריא מביחאוו]], רבי [[נחמיה מדוברובנה]], רבי[[יצחק אייזיק אפשטיין]], רבי [[פרץ מבעשנקאוויטש]] ועוד, להתיעץ בעניני עסקנות הכלל. הרב [[דוד לוריא]] התפלפל עם המהר"ש בלימודו והמהר"ש נצחו. בהיות הרב פרץ אצל הצמח צדק סיפר לו על דבר הוויכוח והנצחון, ויאמר הצ"צ: ה[[ברית מילה]] שלו היה בתפארת שבנצח.


בגיל עשר הוציא אותו אביו מה'חדר' ולקח בשבילו מלמד מיוחד.  
בגיל עשר הוציא אותו אביו מה'חדר' עקב גאונותו ובקיאותו ולקח בשבילו מלמד מיוחד.


בחודש אלול תר"ה בא מוכר ספרים לליובאוויטש. כ"ק אדמו"ר מהר"ש חפץ היה לקנות ספרים, ובהיות כי רוב מעותיו המקובצים היו אצל כ"ק אביו, בא אליו ויבקש ליתן לו מכספו סך שלושים רובל כסף. וישאלהו למה דרוש לך סכום גדול כזה. ויענה כי תפץ הוא לקנות ספרים. ויאמר לו הוד כ"ק אביו: "וועד קלאר פריער די ספרים וואס דו האסט" (בתרגום לעברית: תחילה תהי' בקי בספרים אשר יש לך מכבר). (וכנזכר לעיל אשר בכל עת היה הוד כ"ק אדמו"ר מהר"ש קונה לו ספרים). ויענה הוד כ"ק אדמו"ר מהר"ש לכ"ק אביו: ואתה האם הנך בקי בכל הספרים שיש לך, ובכל זאת אתה קונה בכל שנה ושנה ספרים, וגם בבואך עתה מפטרבורג (מאסיפת הרבנים) הבאת עמך ספרים. ויען הוד כ"ק אביו אדמו"ר הצ"צ: קח איזה ספר שיהי' מן ארונות הספרים ונסני. וילך הוד כ"ק אדמו"ר מהר"ש ויקח הספר הראשון שבא לידו, והוא ספר המסלול. ויאמר לו הוד כ"ק אביו, כי זהו ספר של דקדוק כתוב בסדר מעולה ויקרא לפניו בעל פה מקומות אחדים מההקדמה "מרצפת אבנים" ומבפנים הספר הכל בלשונו ממש. ויעמיד ספר זה ויקח השני והוא ספר מסורת המסורות. ויאמר לו כי זהו גם כןספר של דקדוק, ואמר בעל פה לשון הספר. ויעמיד הספר ויקח את העומד אחריו ספר מסילות חכמה. ויאמר לו כי זהו ספר כללים בחכמת הקבלה, ואמר בעל פה לשון הספר במקום ששאלו. ויקח העומד אצלו ספר מסלת ישרים. ויאמר לו כי הוא ספר של מוסר והגיד לו בעל פה במקום ששאלו. ויקח ספר העומד אחריו מסעות רבי בנימין. וישאל את הוד כ"ק אביו בכמה מקומות, ובכולם השיב לו כאמור שם בדיוק שם המקום וכו'. ויתפלא הוד כ"ק אדמו"ר מהר"ש על זה במאד. וביותר הפליא אותו בבקיאותו בספרי הדקדוק. ויאמר לאביו הלא החסידים אינם מתפללים או קוראים בתורה בדקדוק, ויאמר לו הוד כ"ק אביו: תפלה לחוד וקריאה בתורה לחוד. תפילה עיקרה כוונה ועקימת שפתיו הוי מעשה ואינו נוגע כל כך הדקדוק, מלבד בקריאת שמע, אבל קריאה בתורה צריכה דקדוק. וכ"ק אדמו"ר הגדול (רבנו הזקן) - אומר הצמח צדק - היה מדקדק גם בטעמי הקריאה, ועל הרוב היה קורא בעצמו. ואם הזדמן פעם שהיה אחר קורא הנה אם טעה בטעמי הנגינה היה מצוה לחזור ולקרוא עוד הפעם הפסוק כולו. סוף דבר נתן לו הוד כ"ק אביו הרה"ק את הסכום אשר ביקש הוד כ"ק אדמו"ר מהר"ש מכספו, והוסיף לו עוד עשרה רובל כסף במתנה וקנה אז הרבה ספרים.
בהיותו בן שתים עשרה שנה, החל להתמיד בלימוד משניות בעל פה בנוסף לליומדיו העיוניים. אביו למד איתו שלוש פעמים בשבוע [[כתובים]], ואחיו ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] לימדו את טעמי הקריאה של נביאים וכתובים כפי שקבל מ[[רבנו הזקן]].  


בהיותו בן שתים עשרה שנה, הנה נוסף על לימודו, התמיד בלימוד משניות בעל פה. אביו למד אתו ג' פעמים בשבוע כתובים ואחיו הרה"ק הרב ברוך שלום, מלמדו טעמי הנגינה, דנביאים וכתובים כפי שקבלם מרבנו הזקן. אדמו"ר המהר"ש חונן בכשרונות וזכרון יוצאי דופן. היה בקי בחכמת הרפואה ובשפות רבות. לפני ה[[בר מצוה]] אמר לו אביו ללמוד [[משניות]] בעל פה. כשהגיע ליום הבר מצוה היה בקי בעל פה בכל ששת סדרי משנה וב[[ספר התניא]] באותיותיהם.
אדמו"ר המהר"ש חונן בכשרונות וזכרון יוצאי דופן. היה בקי בחכמת הרפואה ובשפות רבות. בגיל שלוש עשרה היה בקי בעל פה בכל ששת סדרי משנה וב[[ספר התניא]] באותיותיהם.


בעקבות מצב בריאותו ציוו עליו הרופאים לעסוק במלאכת יד. אדמו"ר המהר"ש בנה מנורה בגובה אדם עם שנים עשר קנים. הוא גם בנה שולחנות מפיסות עץ קטנות. הוא היה [[סופר סת"ם]] וכתבו היה יפה ובהיר. לכל אחד מבניו העניק [[מגילת אסתר]] שכתב בכתב ידו.
בעקבות מצב בריאותו ציוו עליו הרופאים לעסוק במלאכת יד. אדמו"ר המהר"ש בנה מנורה בגובה אדם עם שנים עשר קנים. הוא גם בנה שולחנות מפיסות עץ קטנות. הוא היה [[סופר סת"ם]] וכתבו היה יפה ובהיר. לכל אחד מבניו העניק [[מגילת אסתר]] שכתב בכתב ידו.
1,282

עריכות