הבדלים בין גרסאות בדף "מנחם מענדל נאה"
מ (←לקריאה נוספת) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:No'eh, Mendel.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם מענדל נאה]] | [[קובץ:No'eh, Mendel.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם מענדל נאה]] | ||
| − | הרב '''מנחם מענדל נאה''' מרבני וראשי חב"ד בחברון ובירושלים, ממנהלי [[כולל חב"ד]]. | + | הרב '''מנחם מענדל נאה''' ([[י"ג אדר]] [[תרכ"ז]]-[[כ"ד אדר|כ"ד אדר ב']] [[תרצ"ט]]) מרבני וראשי חב"ד בחברון ובירושלים, ממנהלי [[כולל חב"ד]], אביו של [[הגר"ח נאה]]. |
| − | נולד לאביו הרב [[משה צבי נאה]] רבה של קאליסק. בגיל 18 עלה ל[[ארץ הקודש]], התחתן עם מרת מוסא בתו של הרב [[דובער אשכנזי|בערל קאליסקער]] והתיישב ב[[חברון]]. יחד עם גיסו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] היה מראשי הישוב היהודי בחברון, ופעל בכל דרך להטבת מצב היהודים ומוסדות החינוך בעיר. | + | ==תולדות חייו== |
| + | נולד ב[[קאליסק]] ב[[י"ג אדר]] [[תרכ"ז]] לאביו הרב [[משה צבי נאה]] רבה של קאליסק. בגיל 18 עלה ל[[ארץ הקודש]], התחתן עם מרת מוסא בתו של הרב [[דובער אשכנזי|בערל קאליסקער]] והתיישב ב[[חברון]]. יחד עם גיסו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] היה מראשי הישוב היהודי בחברון, ופעל בכל דרך להטבת מצב היהודים ומוסדות החינוך בעיר. | ||
| − | ==מראשי חב"ד בחברון== | + | ===מראשי חב"ד בחברון=== |
לאחר נישואיו הקדיש את עיתותיו ללימוד התורה, ובמשך תקופה ארוכה למד יחד עם גיסו הרב אליעזרוב בישיבת רבי אליהו סלימאן מני רבה של חברון. הרב מענדל נאה היה עמקן גדול ומוסר שיעורים לפני קהל תלמידי חכמים בחברון {{הערת שוליים|נודע בשיעורים ע' 31}}. | לאחר נישואיו הקדיש את עיתותיו ללימוד התורה, ובמשך תקופה ארוכה למד יחד עם גיסו הרב אליעזרוב בישיבת רבי אליהו סלימאן מני רבה של חברון. הרב מענדל נאה היה עמקן גדול ומוסר שיעורים לפני קהל תלמידי חכמים בחברון {{הערת שוליים|נודע בשיעורים ע' 31}}. | ||
| שורה 13: | שורה 14: | ||
קשר מיוחד היה לו עם בעל ה[[שדי חמד]] שהתגורר בחברון והקים בה ישיבה, ובראשות הישיבה העמיד את הרב מענדל נאה. | קשר מיוחד היה לו עם בעל ה[[שדי חמד]] שהתגורר בחברון והקים בה ישיבה, ובראשות הישיבה העמיד את הרב מענדל נאה. | ||
| − | == | + | ===עסקנות ציבורית== |
| + | תפקידו הראשון בעסקנות הציבורית לטובת כלל חסידי חב"ד בארץ היה כאשר התמנה על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לתפקיד מנהל החשבונות והגזבר של [[כולל חב"ד בארץ הקודש]]. מספר שנים אחר כך, מונה על ידי האדמו"ר הרש"ב{{הערת שוליים|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב}}.(ובהסכמת האדמו"ר מבאבריסק והאדמו"ר מליאדי) ל"ממונה" (מנהל) בכולל חב"ד{{הערת שוליים|נודע בשיעורים ע' 37-38}}. | ||
| − | + | משהתיישב בירושלים הפך לאחד מחשובי הרבנים בקהילה החרדית בעיר ונטל חלק פעיל בביצור וחיזוק חומות הקהילה. גאונותו הכבירה, יושרו ופיקחותו הביאו רבים לערוך דיני תורה, ביודעם כי יפסוק בצורה אובייקטיבית ומתאימה להלכה. בקיץ תרפ"ד מונה לחבר הנהלת [[העדה החרדית]], ובשנים יותר מאוחרות שימש גם כחבר ועד השחיטה של העדה החרדית{{הערת שוליים|נודע בשיעורים ע' 44}}. | |
| − | |||
| − | |||
| + | ===במצרים=== | ||
בימי [[מלחמת העולם הראשונה]], גורש יחד עם בני משפחתו ל[[מצרים]], שם הקים יחד עם בנו הרב [[אברהם חיים נאה]] ישיבה מיוחדת לגולים. במקביל הרב מענדל נאה היה דיין לכל הגולים. | בימי [[מלחמת העולם הראשונה]], גורש יחד עם בני משפחתו ל[[מצרים]], שם הקים יחד עם בנו הרב [[אברהם חיים נאה]] ישיבה מיוחדת לגולים. במקביל הרב מענדל נאה היה דיין לכל הגולים. | ||
| − | == | + | ===עם אדמו"ר הריי"צ=== |
| − | הרב מענדל נאה | + | כאשר ביקר בארץ [[אדמו"ר הריי"צ]], הרב מענדל נאה והרב אליעזרוב נסעו לקבל את פניו במצרים ומשם נסעו עם האדמו"ר לארץ הקודש, ובכל משך המסע היו עמו{{הערת שוליים|מסע הרבי בארץ הקודש}}. |
| − | |||
| − | |||
| − | + | הרב נאה נפטר ב[[כ"ד אדר|כ"ד אדר ב']] [[תרצ"ח|תרח"צ]] ונטמן ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]], סמוך לציון בעל ה[[שניאור זלמן פראדקין|תורת חסד]]. | |
| − | |||
השאיר אחריו כתבים שחלקם נאבדו בימי מלחמת תש"ח, וחלקם פרסמו בקונטרס "אילן נאה". | השאיר אחריו כתבים שחלקם נאבדו בימי מלחמת תש"ח, וחלקם פרסמו בקונטרס "אילן נאה". | ||
==בניו== | ==בניו== | ||
| − | + | * הגאון הרב [[אברהם חיים נאה]] | |
| − | * הרב [[אברהם חיים נאה]] | ||
* הרב [[יצחק נאה]] | * הרב [[יצחק נאה]] | ||
גרסה מ־11:22, 23 בספטמבר 2014
הרב מנחם מענדל נאה (י"ג אדר תרכ"ז-כ"ד אדר ב' תרצ"ט) מרבני וראשי חב"ד בחברון ובירושלים, ממנהלי כולל חב"ד, אביו של הגר"ח נאה.
תוכן עניינים
תולדות חייו
נולד בקאליסק בי"ג אדר תרכ"ז לאביו הרב משה צבי נאה רבה של קאליסק. בגיל 18 עלה לארץ הקודש, התחתן עם מרת מוסא בתו של הרב בערל קאליסקער והתיישב בחברון. יחד עם גיסו הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב היה מראשי הישוב היהודי בחברון, ופעל בכל דרך להטבת מצב היהודים ומוסדות החינוך בעיר.
מראשי חב"ד בחברון
לאחר נישואיו הקדיש את עיתותיו ללימוד התורה, ובמשך תקופה ארוכה למד יחד עם גיסו הרב אליעזרוב בישיבת רבי אליהו סלימאן מני רבה של חברון. הרב מענדל נאה היה עמקן גדול ומוסר שיעורים לפני קהל תלמידי חכמים בחברון [1].
עוד בהיותו אברך צעיר פעל יחד עם גיסו הנזכר, למען הישוב היהודי בכלל וחסידי חב"ד בחברון בפרט, ועד מהרה היה לאחד מראשי הקהילה בעיר.
בשנת תרמ"ט, והוא בן 22 היה ממייסדי ישיבה ותלמוד תורה חב"ד שנקראו "מגן אבות" בהם למדו בני הישוב היהודי האשכנזי בחברון[2].
קשר מיוחד היה לו עם בעל השדי חמד שהתגורר בחברון והקים בה ישיבה, ובראשות הישיבה העמיד את הרב מענדל נאה.
=עסקנות ציבורית
תפקידו הראשון בעסקנות הציבורית לטובת כלל חסידי חב"ד בארץ היה כאשר התמנה על ידי אדמו"ר הרש"ב לתפקיד מנהל החשבונות והגזבר של כולל חב"ד בארץ הקודש. מספר שנים אחר כך, מונה על ידי האדמו"ר הרש"ב[3].(ובהסכמת האדמו"ר מבאבריסק והאדמו"ר מליאדי) ל"ממונה" (מנהל) בכולל חב"ד[4].
משהתיישב בירושלים הפך לאחד מחשובי הרבנים בקהילה החרדית בעיר ונטל חלק פעיל בביצור וחיזוק חומות הקהילה. גאונותו הכבירה, יושרו ופיקחותו הביאו רבים לערוך דיני תורה, ביודעם כי יפסוק בצורה אובייקטיבית ומתאימה להלכה. בקיץ תרפ"ד מונה לחבר הנהלת העדה החרדית, ובשנים יותר מאוחרות שימש גם כחבר ועד השחיטה של העדה החרדית[5].
במצרים
בימי מלחמת העולם הראשונה, גורש יחד עם בני משפחתו למצרים, שם הקים יחד עם בנו הרב אברהם חיים נאה ישיבה מיוחדת לגולים. במקביל הרב מענדל נאה היה דיין לכל הגולים.
עם אדמו"ר הריי"צ
כאשר ביקר בארץ אדמו"ר הריי"צ, הרב מענדל נאה והרב אליעזרוב נסעו לקבל את פניו במצרים ומשם נסעו עם האדמו"ר לארץ הקודש, ובכל משך המסע היו עמו[6].
הרב נאה נפטר בכ"ד אדר ב' תרח"צ ונטמן בחלקת חב"ד בהר הזיתים בירושלים, סמוך לציון בעל התורת חסד.
השאיר אחריו כתבים שחלקם נאבדו בימי מלחמת תש"ח, וחלקם פרסמו בקונטרס "אילן נאה".
בניו
- הגאון הרב אברהם חיים נאה
- הרב יצחק נאה
לקריאה נוספת
- שניאור זלמן ברגר, נודע בשיעורים, חזק, תשע"א.
- שלום דובער לוין, תולדות חב"ד בארץ הקודש, קה"ת, תשמ"ח
- אילן נאה
