אברהם שמואל לבנהרץ: הבדלים בין גרסאות בדף
(←תולדות חייו: תקלדה) |
|||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
בתקופת מגוריו בצ'רנוביץ דאג להחייאת הקהילה היהודית ולשיפוצו של [[מקווה|מקווה הטהרה]] העירוני כשלצורך כך שילם מהחסכונות אותם שמר על מנת לחתן את ביתו. | בתקופת מגוריו בצ'רנוביץ דאג להחייאת הקהילה היהודית ולשיפוצו של [[מקווה|מקווה הטהרה]] העירוני כשלצורך כך שילם מהחסכונות אותם שמר על מנת לחתן את ביתו. | ||
משהתברר כי אפשרויות הברחת | משהתברר כי אפשרויות הברחת הגבול נסגרו סופית, הצטרף לקהילה החב"דית שהתגבשה בטשקנט, שם נותר עד למתן אישורי היציאה בשנת [[תשכ"ו]], אז החל בהכנות לעלייה לארץ ישראל, ובשנת [[תשכ"ז]] הגיע להתגורר ב[[כפר חב"ד]]. | ||
כעשר שנים לאחר שעלה לישראל, נפטר ב[[י"ט אדר]] [[תשל"ה]] בגיל 72. | כעשר שנים לאחר שעלה לישראל, נפטר ב[[י"ט אדר]] [[תשל"ה]] בגיל 72. | ||
גרסה מ־11:10, 12 ביוני 2014
הרב (חיים) אברהם שמואל לבנהרץ (תרס"ג-י"ט אדר תשל"ה) היה חסיד חב"ד בוגר ישיבות תומכי תמימים שנמנה על הקהילה החב"דית במוסקבה בצ'רנוביץ ובטשקנט ושימר בהן את הגחלת היהודית. לאחר שקיבל אשרת יציאה מרוסיה התיישב בהוראת הרבי בכפר חב"ד שם התגורר עד לפטירתו.
תולדות חייו
נולד בעיירה בריסק שבליטא בשנת תרס"ג לאביו הרב זלמן יואל לבנהרץ שנמנה על חסידי קוצק.
בשנת תרע"ג נדדה משפחתו וקבעה את מגוריה בליובאוויטש בשביל לאפשר לר' אברהם שמואל שהיה באותה שעה ילד בן עשר בלבד ללמוד בחיידר המסונף לישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, ובעקבות המעבר והמגורים בסמיכות לחצרו של אדמו"ר הרש"ב הפכו כל בני המשפחה לחסידי חב"ד[1].
כאשר נסגרה ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בעקבות מאורעות מלחמת העולם הראשונה החל לנדוד בין הסניפים השונים של ישיבות תומכי תמימים כאשר הסניף האחרון בו למד היה בתומכי תמימים נעוועל שם השתדך בשנת תרפ"ה עם רעייתו עטקא.
לאחר הנישואין קבע את מגוריו במוסקבה בסמוך לבנין מטה הק.ג.ב..
ביתו שימש כמקום אירוח לחסידים רבים שהגיעו לעיר ורצו להישאר בעילום שם, וביתו של ר' אברהם שמואל היה פתוח בפני האורחים למרות הסכנה שבדבר ולמרות הקירבה הפיזית למטה הק.ג.ב. והפיקוח המוגבר באזור.
בשנת תרצ"ו הצליח לקבל אישור יציאה מרוסיה, עלה לארץ הקודש והתיישב בתל אביב, אך לאחר ארבע שנים שב למוסקבה על מנת למנוע את הצטרפותם של ילדיו לתנועות הנוער הציוניות השונות שפרחו אז ברחבי הארץ.
כשחזר למוסקבה הצליח בעסקיו והתעשר בסכום רב ששוויו הוערך בסך השווה למליון דולר, אותו תרם על פי הוראתו של אדמו"ר הריי"צ לשד"ר ר' יעקב ז'ורביצר לטובת סניפי ישיבת תומכי תמימים.
בזמן מלחמת העולם השניה נדד שוב יחד עם משפחתו לטשקנט ועם סיום המלחמה חזר לביתו.
בשנת תש"ז ניסה להצטרף למבצע הבריחה הגדול של החסידים, אך משהתברר כי הגבולות נסגרו עבר להתגורר בעיר צ'רנוביץ הסמוכה לגבול הרוסי עם רומניה.
בתקופת מגוריו בצ'רנוביץ דאג להחייאת הקהילה היהודית ולשיפוצו של מקווה הטהרה העירוני כשלצורך כך שילם מהחסכונות אותם שמר על מנת לחתן את ביתו.
משהתברר כי אפשרויות הברחת הגבול נסגרו סופית, הצטרף לקהילה החב"דית שהתגבשה בטשקנט, שם נותר עד למתן אישורי היציאה בשנת תשכ"ו, אז החל בהכנות לעלייה לארץ ישראל, ובשנת תשכ"ז הגיע להתגורר בכפר חב"ד.
כעשר שנים לאחר שעלה לישראל, נפטר בי"ט אדר תשל"ה בגיל 72.
משפחתו
- בנו, הרב זלמן יואל לבנהרץ - גביר ועסקן חסידי
- בנו, הרב יוסף לבנהרץ - כפר חב"ד
- בנו, הרב משה לבנהרץ - כפר חב"ד
- בנו, הרב יונה לבנהרץ - כפר חב"ד
- בנו, הרב אלימלך לבנהרץ - כפר חב"ד
- בתו, מרת בלה גורביץ
לקריאה נוספת
- לב של חסיד - בתוך תשורה משמחת הנישואין של נכדתו עם הר' מנחם מענדל מרילוס, כ"ב שבט תשס"ח
- הגאולה הכפולה של משפחת לבנהרץ - בתוך עיתון 'הכפר של הרבי', ערב חג הפסח תשע"ג
הערות שוליים
- ↑ תקופה קצרה לאחר שהתקשר לאדמו"ר הרש"ב פרצה מלחמת העולם הראשונה והרבי עקר לרוסטוב כשר' זלמן יואל בעקבותיו על מנת לחפש מקום מגורים תואם בעיר עבור בני משפחתו. ברוסטוב נפגע ממחלת הטיפוס שהשתוללה בעיר, נפטר כעבור זמן קצר ונטמן בבית העלמין היהודי של העיירה.