14,699
עריכות
מ
החלפת טקסט – " כ"ק אדמו"ר שליט"א" ב־" הרבי"
מ (החלפת טקסט – " נ"ע" ב־" ") |
מ (החלפת טקסט – " כ"ק אדמו"ר שליט"א" ב־" הרבי") |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
*"ואהבת לרעך כמוך" הוא הכתוב במקרא המצווה על מצוות [[אהבת ישראל]]. מבואר בכתוב זה, שענינו הוא כמו שאין אדם רואה חוב לעצמו, שאף שיודע פחיתותו, אין הדבר תופס מקום אצלו מחמת האהבה שאוהב את עצמו, כך צריכה להיות אהבה זו לזולת מישראל. | *"ואהבת לרעך כמוך" הוא הכתוב במקרא המצווה על מצוות [[אהבת ישראל]]. מבואר בכתוב זה, שענינו הוא כמו שאין אדם רואה חוב לעצמו, שאף שיודע פחיתותו, אין הדבר תופס מקום אצלו מחמת האהבה שאוהב את עצמו, כך צריכה להיות אהבה זו לזולת מישראל. | ||
*"וחיי צער" היינו הניצוצות של קדושה שנפלו לתוך הקליפות, שהם נתונים בצער גדול '''תחיה''' עליך לחיות ניצוצות אלו, להעלותם ל[[קדושה]] (תחייה אל תקרי אלא בח' פתוחה). | *"וחיי צער" היינו הניצוצות של קדושה שנפלו לתוך הקליפות, שהם נתונים בצער גדול '''תחיה''' עליך לחיות ניצוצות אלו, להעלותם ל[[קדושה]] (תחייה אל תקרי אלא בח' פתוחה). | ||
*"ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים" מפרש [[ | *"ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים" מפרש [[הרבי]]: בכל [[יהודי]] ישנו "באר מים חיים" אלא שלפעמים מכוסה הוא בטיט. הכתוב מלמדינו, יש לחפור בטיט, ולהתעסק עם הזולת עד שמגלים "מים חיים". | ||
*"ויישק יעקב לרחל וישא את קולו ויבך" (פרשת וישלח). מבאר [[אדמו"ר הזקן]] ב[[תניא]]: '''[[רחל אימנו]]''' היא [[כנסת ישראל]], מקור כל ה[[נשמה|נשמות]]. '''[[יעקב אבינו]]''' שמידתו היא מידת הרחמים, נושא את קולו למעלה, אל מקור הרחמים, ובאמצעות '''בכיו''' מעורר רחמים על נשמות ישראל הנמצאים ב[[גלות]], שיתעלו חזרה לשורשם וידבקו בחזרה עם [[הקדוש ברוך הוא]] בבחינת '''נשיקין''', כמו שכתוב "[[ישקני מנשיקות פיהו]]". | *"ויישק יעקב לרחל וישא את קולו ויבך" (פרשת וישלח). מבאר [[אדמו"ר הזקן]] ב[[תניא]]: '''[[רחל אימנו]]''' היא [[כנסת ישראל]], מקור כל ה[[נשמה|נשמות]]. '''[[יעקב אבינו]]''' שמידתו היא מידת הרחמים, נושא את קולו למעלה, אל מקור הרחמים, ובאמצעות '''בכיו''' מעורר רחמים על נשמות ישראל הנמצאים ב[[גלות]], שיתעלו חזרה לשורשם וידבקו בחזרה עם [[הקדוש ברוך הוא]] בבחינת '''נשיקין''', כמו שכתוב "[[ישקני מנשיקות פיהו]]". | ||
*"וירא יעקב כי יש שבר במצרים" אומר [[המגיד ממעזריטש]] : יעקב ראה כי במסגרת [[שבירת הכלים]] '''נשברו''' הכלים ונפלו [[ניצוצות]] ל[[מצרים]], ובמסגרת [[עבודת הבירורים]] חש יעקב לתקנם, ואכן במסגרת גלות ישראל שם נתבררו 202 ניצוצות. | *"וירא יעקב כי יש שבר במצרים" אומר [[המגיד ממעזריטש]] : יעקב ראה כי במסגרת [[שבירת הכלים]] '''נשברו''' הכלים ונפלו [[ניצוצות]] ל[[מצרים]], ובמסגרת [[עבודת הבירורים]] חש יעקב לתקנם, ואכן במסגרת גלות ישראל שם נתבררו 202 ניצוצות. | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
*"צו את בני ישראל" (במבדבר כ"ח, ב'). מבאר [[אדמו"ר הצמח צדק]]: צו הוא ציווי המלך, וגם לשון צוותא וחיבור. ושני הפירושים אחד הם, כי על-ידי ציווי המלך אל העם, יש התחברות העם אל המלך במה שבטלים אליו ומקיימים ציוויו ופקודותיו. וכמו כן למעלה - ה[[מצוות]] הם ציווי המלך, ועל ידי קיום המצוות יש התחברות של המקיימים - [[עם ישראל]] עם [[אלוקות]]. אותו פסוק עוסק בקרבנות, אך כיוון שאמרו חז"ל "כלמקום שנאמר צוו - זהו לדורות", הרי שגם כיום כאשר חרב [[בית המקדש]] יש דרך להתחבר עם אלוקות על-דרך ה"צו" הנוכחי - וזה [[תפילין]]. ([[אור התורה]] פרשת פנחס עמ' א'תתק"כ) | *"צו את בני ישראל" (במבדבר כ"ח, ב'). מבאר [[אדמו"ר הצמח צדק]]: צו הוא ציווי המלך, וגם לשון צוותא וחיבור. ושני הפירושים אחד הם, כי על-ידי ציווי המלך אל העם, יש התחברות העם אל המלך במה שבטלים אליו ומקיימים ציוויו ופקודותיו. וכמו כן למעלה - ה[[מצוות]] הם ציווי המלך, ועל ידי קיום המצוות יש התחברות של המקיימים - [[עם ישראל]] עם [[אלוקות]]. אותו פסוק עוסק בקרבנות, אך כיוון שאמרו חז"ל "כלמקום שנאמר צוו - זהו לדורות", הרי שגם כיום כאשר חרב [[בית המקדש]] יש דרך להתחבר עם אלוקות על-דרך ה"צו" הנוכחי - וזה [[תפילין]]. ([[אור התורה]] פרשת פנחס עמ' א'תתק"כ) | ||
*"מצות יאכל את שבעת הימים" (בא יג, ז). [[אדמו"ר הזקן]] פירש: להאכיל [[מצה]] שהוא [[מוחין דאבא]], את שבעת הימים, שהם ז' [[מדות]], דהיינו להמשיך [[ביטול]] בכל ז' ה[[מדות]]<REF>[[אור התורה]] בא ע' שמג.</REF>. | *"מצות יאכל את שבעת הימים" (בא יג, ז). [[אדמו"ר הזקן]] פירש: להאכיל [[מצה]] שהוא [[מוחין דאבא]], את שבעת הימים, שהם ז' [[מדות]], דהיינו להמשיך [[ביטול]] בכל ז' ה[[מדות]]<REF>[[אור התורה]] בא ע' שמג.</REF>. | ||
*"מי שיש לו מנה רוצה מאתיים, יש לו מאתיים רוצה ארבע מאות" (קה"ר פ"א, יג. פ"ג, יו"ד. רמב"ן ובחיי ס"פ חיי שרה. ועוד). [[ | *"מי שיש לו מנה רוצה מאתיים, יש לו מאתיים רוצה ארבע מאות" (קה"ר פ"א, יג. פ"ג, יו"ד. רמב"ן ובחיי ס"פ חיי שרה. ועוד). [[הרבי]] הרבה לצטט אמרה זו, והדגיש את פירוש ספרי [[המוסר]] על אמרה זו: [[השמח בחלקו]] ב[[רוחניות]] אינו דבר טוב, על כל אחד לרצות לשאוף קדימה, גבוה, למעלה יותר. במכתב ל[[שבועון כפר חב"ד]] לרגל גליון החמש מאות, מצטט הרבי מאמר זה, וכותב "וממספר חמש מאות - ייזכו למספר אלף וכו'", כי גליונות של [[הפצת המעיינות]], אף בהם צריך לשאוף למעלה יותר. הרבי גם הדגיש כי האדם "אינו מסתפק במנה כמקודם". ככל שיש יותר אוכל - התיאבון גובר, ואם נתעלה בדרגתו, קפיצתו צריכה להיות יותר גבוהה. יש להכפיל את ההישגים ברוחניות, ולעלות בקודש - במספר התוספת. | ||
*"לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך" זהו הפסוק הראשון ב[[פרשת לך לך]]. משמעות הפסוק על פי חסידות: "לך לך מארצך" עליך לצאת מענייניך הארציים (רצונותיך), "ממולדתך" מידות הטבועות אצלך מלידתך, "ומבית אביך" מהנהגות לא רצוייות שראית בבית אבא – "אל הארץ אשר אראך" הפוך את רצונותיך לטהורים. | *"לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך" זהו הפסוק הראשון ב[[פרשת לך לך]]. משמעות הפסוק על פי חסידות: "לך לך מארצך" עליך לצאת מענייניך הארציים (רצונותיך), "ממולדתך" מידות הטבועות אצלך מלידתך, "ומבית אביך" מהנהגות לא רצוייות שראית בבית אבא – "אל הארץ אשר אראך" הפוך את רצונותיך לטהורים. | ||
*"כרע שכב כארי" (פרשת בלק). ומבאר [[אדמו"ר הצמח צדק]]: "כרע שכב" - גם כש[[יהודי]] שרוי במצב של שכיבת ותרדמת הגלות והקליפות. "כארי" - ליבו ער ל[[קדוש ברוך הוא]] ול[[תורה|תורתו]]". | *"כרע שכב כארי" (פרשת בלק). ומבאר [[אדמו"ר הצמח צדק]]: "כרע שכב" - גם כש[[יהודי]] שרוי במצב של שכיבת ותרדמת הגלות והקליפות. "כארי" - ליבו ער ל[[קדוש ברוך הוא]] ול[[תורה|תורתו]]". | ||